סיכומפגש. [אמיתי.]
אח, הימים הטובים שבהם סיכומפגש היה... ובכן, זה: קמתי לי בבוקר, בסביבות 7 ככה, וחשבתי לעצמי "הו, נהדר, אני אשכב קצת במיטה, אקום ב-8 ואתארגן והכל יהיה טוב ויפה". אז שכבתי קצת במיטה, ואז... נרדמתי!
התעוררתי, טמטמ, הייתי בטוח שפספסתי את המפגש ושליעד ירביץ לי כי אני מאחר [
], אבל היה בכלל 9.
התארגנתי והתהלכתי לי לרכבת, ודאגתי לשים את הפלאפון במקום שאראה/אשמע/ארגיש [רטט] כשהוא מצלצל, למקרה שמישהו יתקשר. אבל, היי, זה לא קרה
. יצאתי מהרכבת, עליתי למעלה, וראיתי שלושה אנשים. אז, המ, שאלתי אותם מטעם מי הם כאן. :X "מטעם עצמנו?" [כאילו שיואו, אנחנו פריקונים מאאאאאאאאאאאאאאאאגניבים
.] אז, נו, לא. ואז מצאתי עוד שתי נקבות ביישניות וחמודות, והנחתי לי ש"היי, זה הן!". ואכן היו אלה נופך [
] וטל [
2]. ליעד הצטרף וחיכינו לנו בתחנה לאנשים. אם לדייק, ליועד ולאבי. יועד הגיע תוך כמה דקות, אבל לאבי נאלצנו לחכות במשך, אהמ, עשרים דקות ככה, כי הוא היה מהצד השני של התחנה ולא ראה אותנו. >> הו וול. עלינו למעלה, לקניון, תוך כדי התחמקות מחוכמת מהבדיקה הבטחונית [מי קרימינלים, מי?], ופגשנו בים ובדרור. לאחר דיון מעמיק, החלטנו ללכת לגן המשולש [ונחשו מי הוביל |נרקיסיזם|] ולהזמין לשם אוכל. גאד, זו הייתה טעות. :| הגענו, ישבנו, פטפטנו. ים ודרור הלכו. אספנו [נופך, יועד ואני] את ליאור מתחנת הרכבת ת"א מרכז אלינו לגמ"ש... וחיכינו לאוכל. וחיכינו. וחיכינו. וחיכינו. ואכלנו שוקולד!!!!11 וחיכינו. וחיכינו. והמצאנו לחשים להביא את ההמבורגרים לכאן! וחיכינו. והלכנו לשפיץ של המשולש. וחיכינו. ואז הגיע השליח המכוער, ו
אכלנו[!!!!!11]. ואז סיימנו לאכול, עברנו למקום אחר, ואחרי מעט מאד זמן במקום האחר חזרנו לעזריאלי. הלכנו להתיישב במינוס 3 [כי זה לא צפוף, אבל מחניק כאילו זה כן!] וחיכינו לדניאל. וחיכינו. וחיכינו. וחיכינו. ואז היא הגיעה! [שימו לב איך חיכינו לדניאל פחות מלשליח. אה? ;]
] ואז היא הלכה.
ואז כולנו הלכנו. >: וליעד ואני עלינו על הרכבת, ואז התברר לי שאין לי איך להגיע מהרכבת הביתה ושהולכים למקס ברנר בת"א, אז ירדתי בהרצליה וחזרתי לתל אביב. אבל זה כבר סיפור אחר. בסה"כ - היה ממש כיף. ממש, כאילו.
בשתי ההודעות הבאות יצורפו תמונות. האחת - רשימת השם/כינוי/מסנג'ר. השנייה - משהו שמצאתי ב"ישראלי" של הבוקר וחשבתי לשתף עם ליעד [My fellow McLachlanist].