אוי, אוי...
מאיפה מתחילים?!
היה נחמד כל כך - שאם לא הייתי נוטה להירדם בסביבות שלוש (
) - עוד היינו מגלים את הבגטים של שחר בחיפוש נואש אחר מזון, כי פשוט הייתי מפעילה משטר רודני כבד ומכריחה את כולם להתבצר בהפגנתיות בבית (המקסים!) של שחר
שחר - נעמו לי שירותיך מאוד!
אממ, אכן כן, כפי שכבר ציין דייב - את תפקידי כמדריכת סיורים מאורגנים (הכוונה למוקדי שירותים בקומה הראשונה והשנייה) לקחתי ברצינות רבה, ונהניתי ללוות את כולם אל הדלת, מסבירה בשמחה על כמות נייר הטואלט שנותרה (אני חייבת לך גליל!) ועוד מציעה לשמור
כבר אמרתי שקשה איתי?
וכן, היו את הפסקות העישון הבלתי-נמנעות שלוו במבטים מבועתים מצד כל הנוכחים.
ארבע סיגריות! חושבים ש
זה הרבה? - את הסיור המאורגן הבא אני עורכת במעמקי המאפרה שלי בבית, בחדר - ואז תראו שבעצם, הפגנתי איפוק שלא היה מבייש שומר בבית המלוכה הבריטי
ו
כולכם!
את אורטל'וש כבר הכרתי, כך ש - no surprises there, אבל את כולכם - רותם, אור ( ladies first!), שחר, אדר, פייטון ודייב - כל כך שמחתי להכיר!!! אור'וש - תודה על ה - home entertainment שסיפקת באופן מושלם - כמובן שיכל להיות מושלם אפילו יותר אם היינו מגיעים אל סצינת you-know-who במיטת בית החולים (
), וכמובן - על ההסעה לתל אביב! אני שמחה שהגענו בשלום - לדקות מספר כבר התחלתי לדמיין לעצמי את ארבעתנו באוטו - את, אני, אדר ודייב עולים באש בתחנת הדלק לאחר שאיחרתי לכבות את הסיגריה (החמישית) שהדלקתי שלושים שניות לפני כן
פייטון יקר - אני מבקשת בכל לשון של בקשה: בפעם הבאה שאתה מתכוון להצחיק אותי עד מוות (LITERALLY!) - אנא בדוק לפני כן שאני לא באמצע לקיחת שלוק מהקולה!
זהו לבינתיים - כל מה שעולה במוחי הקודח שתי דקות לאחר קימה משינה מתוקה של שלוש שעות
עוד אכתוב אחר כך!
כולכם מקסימים, ושמחתי להכיר את הפרצופים שמאחורי הכינויים!
) והכי מעצבן שפייטון הלך בגלל הרכבת המעפנה שלו, אה?
אפילו לא היה "NEW DIRECTION"