*בוכה בכי היסטרי*
טוב, אני עכשיו בדיכאון/שמחת פוסט-טראומתי-כנס... הכנס התחיל לי די מוקדם, כשאני ואבי התארגנו, ואיכשהו הצלחנו לעשות את זה תוך זמן שיא של שעה וחצי בלי להוריד אחד לשני את הראש~ ניצן באה עם האוטו ונסענו ביחד, נרגשים ומתים מחום. ברגע שהגעתי התחילה השואה מבחינתי @___@;;; מיליוני אנשים, עוד לא תלו את כל השלטים, שלטים שנתלו כבר נעלמו, מיליוני מתנדבים עם בעיות, הפכתי לסבל ביחד עם גיא וניצן ופתרנו בעיות לוגיסטיות. גיא וניצן - עד חצי המלכות!!! ברצינות, אתם הייתם הצלה של ממש! 3333333333> תודה שעזרתם לסחוב, ועזרתם לתלות שלטים ושישבתם בדוכן קוספליי ועשיתם עבודה מצויינת
אני חייבת לכם את חיי. ושניכם גם הרבה יותר חזקים פיזית ממה שאתם נראים ם,ם; תודה רבה רבה גם לאבי (333>) שהתנדב ברגע האחרן ועשה עבודה מצויינת בקונסולות
משם המשכתי לסדר בעיות מוזרות, ישבתי שעה בדוכן קוספליי ביחד עם ניצן (3>) שלחתי את ניצן השני (כבוד) להדפיס דברים בשניה האחרונה, ניסיתי להתכונן לסדנא שלי רק כדי לגלות שאיכשהו שקית של חומרים נעלמה לי, לא מצאתי את השקית חומרים שלירון הביאה, וכן, היתה תקלה וה10 עמודים על הכנת קוספליי והוראות שהכנתי לא הודפסו ;_____; אז התחלתי את הסדנא בשיא החששות, רק כדי לראות שאפילו את האקדח דבק אין לי לאן לחבר.... החלטתי פשוט לעזוב את כל רעיון ההכנה, בגלל הפייל הטוטאלי שהלך לי, ובגלל שהיו המון אנשים שם

D אמג אנשים באו!). מסדנא פעילה זה נהפך להרצאה פעילה XD כולם רק שאלו שאלות על השמלה ודברים ספציפיים איך להכין. עניתי למיטב יכולתי מהזיכרון בלבד, חזרתי על עצמי כמו מטורפת וגמגמתי כאילו אין מחר. כאילו כל זה לא היה מספיק גרוע, כל שניה מישהו חדש נכנס לחדר ורצה לשמוע, וכל דקה אורי נכנס עם מתנדבים כדי לפרק את הטלויזיה שהיתה שם. ריחמתי על כל מי שהיה שם ונאלץ לשמוע אותי -___- מבחינתי היתה סדנאת פייל גמורה. כל מה שהכנתי, כל התכנונים, הכל פשוט נזרק לפח. הדבר היחידי שאני הולכת לעשות כרגע זה להעלות הכל לאינטרנט ולקיים את מה שהבטחתי, שזה להראות כמה דוגמאות והדרכות :X וברגע שיהיה עוד אירוע כלשהו, אני ארים את הסדנא שוב, בחינם לכל מי שירצה לבוא. עוד לא הספקתי לסיים לדבר ופינו אותנו מהחדר, לתוך התחרות קוספליי - הטרור הגדול. שוב, ארגון שלם נזרק לרוח וכמות המשתתפים המטורפת פשוט היממה את כולם. למרות שהיו רמקולים מאחורי הבמה לא שמעו כלום והוצאתי את מיתרי הקול שלי בניסיון להעלות את כולם בזמן. אני אנצל את ההזדמנות להתנצל בפני כל מי שצעקתי עליו או דיברתי לא יפה. כבר לא ראיתי אל מי אני מדברת מה, ורק רציתי שהכל ילך חלק ושכולם יעלו לבמה ע"פ הסדר. אני בן אדם נחמד בדרך כלל ;; אני לא רעה. אחרי התחרות מתתי באיזו פינה עם אודי היחצ"ן שלנו עד שהתחיל המחזמר, שהיה נפלא פשוט. השחקנים עשו עבודה מצויינת! לראות את אנה ומאשה ככה מופיעות גרם לי להרגיש מעין גאווה אימהית מוזרה 3> הן היו כ"כ חמודות~ וכולם היו ממש טובים
זאת היתה השעה היחידה שבא ישבתי, וגם זה תוך כדי מעיכה של סיוון המסכנה עם השמלה שלי, וכעס על אבי שהזיל ריר כמו מטורף על וינרי הלולית >> נהניתי לראות את כולם מושקעים ונאראים ממש נהדר! יש לנו את הפורום הכי כשרוני אי פעם וזה פשוט מדהים! מדכא שלא יכולתי לשבת עם אף אחד סתם ככה כדי לדבר.... סה"כ בקושי צילמו אותי, וגם כשצילמו הייתי עם ארנק, סלוטייפ במחשוף, ניירות וריצה תוך כדי. אני עכשיו די בדיכי מכל העיניין, שהכנתי את הקוספליי הכי מושקע בחיי, ורק קומץ החמיאו או הספיקו לדבר איתי, מעטים צילמו, מצאתי רק 4 תמונות שלי עד עכשיו, וכולם חשבו שאני סייבר 2 רק כי השמלה היתה כחולה והיתה לי חרב -___- אני אולי גאה בזה שהרמנו כנס, ואני לא מתחרטת על ההשקעה שנתתי גם אם לא הכל יצא כמו שצריך. אבל בתור קוספליירית הרגשתי פספוס ענקי ובתור בן אדם הרגשתי מאוד מנותקת... :/ להגיד שלא בכיתי אחרי זה יהיה שקר. הדבר היחידי שמנחם אותי זה שאני בתקווה אהיה עם התחפושת הזאת באקספו. זה סיכום הכנס בצורה תמציתית, יש לי עוד המווון מה להגיד ואין לי כוח לרשום ~_~ אני אוהבת את כולכם 3> תודה רבה רבה לכל מי שעזר וניסה להרגיע אותי בכנס, למי שדיבר איתי ולמי שדחף לי בקבוק מים ליד ואין לי מושג מי זה היה ם,ם;;; ותעלו עוד תמונות >.< כופרים!