עניין של טעם עוד מעט הסבר
היי דניאל, תודה על הארתך, האמת היא שאני משתמש בשתי השיטות, לפי המצב רוח. במצבים שאני לא ממש בטוח אז אני משתמש גם בשיטה השנייה לוודא מצב. ברשותך, מכיוון שהמטרה היא איננה דיון פרטי אלא לשתף את הגולשים בידע אסביר את עניין הצביטה. כמו בהסבר על חסימת האויר ניתן להשתמש בשיטה של חסימת הדלק ולראות מה ההשפעה. אם צביטה גרמה לפעולה טובה יותר סימן שהתערובת עשירה מידי בדלק וההיפך מן הראוי לציין שלא בכל טיסן נוח אם בכלל אפשרי להגיע לצינורית (כשיש פיית תדלוק למשל, אז השיטה הקודמת נוחה לביצוע. אם גם פתח הקרבורטור חסום לגישה אז השיטה המסורתית של להאזין לפעולת המנוע, תהיה השיטה הנכונה. וזה הולך כך: מפעילים את המנוע ומכוונים את המנוע לסלד הגבוה המקסימלי האפשרי על ידי סגירה הדרגתית של ברז הדלק ואז מחזירים קליק עד שלושה קליקים אחורה. כעת מתפנים לכיוון הסיכה הנגדית מעפילים את המנוע במלא העוצמה למשך מספר שניות על מנת שהקרבורטור יתנקה משאריות דלק. כעת מורידים לסרק ומאזינים במשך עשרים שניות. אם הסלד יורד לאט לאט עד שנכבה (לא חובה שיכבה) סימן שהתערובת עשירה בדלק - לסגור מעט סיכה נגדית. אם הסלד עולה ויורד לסירוגין ובסוף נכבה (לא חובה שיכבה) סימן שהתערובת ענייה מידי - לפתוח מעט את הסיכה הנגדית. בדיקה נוספת: חזור על התהליך של הפעלה במלא העוצמה, חזרה לסרק למשך עשרים שניות ואז: הפעל במכה אחת את הגז. אם המנוע מגמגם בדרכו כלפי מעלה (כשהוא מעלה סלד) זה סימן לתערובת ענייה. אם המנוע משתעל ונכבה, אז התערובת עשירה. אגב, כל זה לא שווה כלום אם יש בעיה במערכת הדלק, (כניסת אויר, לכלוך וכו´) - פשוט מה שיקרה הוא זה שהכיוונים ישתנו כל הזמן תוך כדי בדיקה ואתה תצא מדעתך. בברכה אבי ורטהיימר