כן, טוב..אם זה היה נגמר כמו באפי
אף אחת מאיתנו לא הייתה מתלוננת על הסוף.
אני לא מסכימה שהספר השלישי ריק מתוכן וחושבת שהאמירה על קיצוניות היא דווקא חזקה ומדכאת. כל משטר הוא משטר מדכא, כל משטר בוגד באזרחיו/יושביו ואין פתרון טוב?
אבל את לא מרגישה שאם היית מקבלת עוד קצת מהעולם הזה שמחוץ למשחקים, אפילו עוד ספר או יותר בספרים המוקדמים היה יותר טוב? כי אחרת הסדרה נגמרת בספר הראשון וזהו..אם אין טעם בשלישי אין טעם גם בשני כי..מה השני אם לא יותר אכזריות שבסוף מובילה למרד של השלישי?
ואוו קטניס לגמרי מדכאת בספר הזה, כ"כ מסוממת וכ"כ בובה על חוטים מלבד הסוף, המלחמה, שגם בה היא נופלת להרבה מניפולציות. אני חושבת שמה שהכי מעצבן בכל הסדרה בסה"כ זה שכל הזמן משחקים בה, היא כל הזמן חושבת שהיא יודעת אבל היא לא יודעת כלום..
לפחות הייתה שם גם אישה מנהיגה בסוף, לא? והיא הייתה יחסית יותר הגונה מהשאר אאל"ט..
וברור שאם היא הייתה נשארת לבד המסר היה יותר חזק אבל הסופרת נכנעה לתכתיבי ז'אנר הנעורים של סוף שמח, בגלל זה צריך לקרוא ג'ון גרין.
סתם, קראתי רק את אשמת הכוכבים אבל אני בוטחת בו שגם בשאר ספריו הוא נשאר נאמן לסיפור ולא לאילוצי הז'אנר.