סיימון ומי?

the mnm factor

New member
זה מעניין מה שאתה אומר

אז עם איזה אלבום אתה ממליץ לי להתחיל? כרגע הדעה שלי על ספרינגסטין קצת יותר סלחנית מזו הראשונית שלך- אבל היא עדיין שלילית משהו.
 

oren29at

New member
Born to Run

אם אהבת- אז מכאן כבר אין בעיה. אם לא אהבת- ובכן, מה כבר אפשר לעשות. תמיד יש את בראיין אדאמס...
 

oren29at

New member
ניכוש עשבים

שנות השמונים הם לא "פוי". בשנות השמונים נעשתה הרבה מאד מוזיקה טובה ומרגשת, ע"י יוצרים ותיקים וחדשים- יו טו, אר אי אם, אלביס קוסטלו, ריצ'רד ת'ומפסון, דייויד סילביאן, טוק טוק, פיטר גבריאל, פול סיימון ועוד ועוד ועוד. הנטיה האנושית לתחום תקופות בעשורים "עגולים" היא מובנת, אבל לא תמיד נכונה. בין השנים 1980- 1989 נעשתה הרבה מוזיקה גרועה, והרבה מוזיקה טובה. בכל מקרה, מגמות מוזיקליות מהעשור ההוא נמשכו לא פעם מהעשור הקודם, או שהמשיכו לעשור הבא. השימוש בסינת'יסייזרים הוליד הרבה מאד זוועות, וגם הרבה מאד דברים יפים, בעיקר אצל אמנים שידעו להשתמש בתבונה בטכנולוגיה החדשה.
 

Durutti Line

New member
../images/Emo45.gif

ההיסטוריה המוזיקלית הרבה יותר מרוכבת מחלוקת לעשורים או לתקופות מוגדרות אחרות שעושה עוול לאמנים רבים. וגם אם היה אפשר לעשות חלוקה כזאת, היא הייתה שונה לכל סגנון. כך למשל מטאל יהיה מחולק לתקופת "פרוטו-מטאל" של סוף שנות השישים, תקופת הגל הראשון של תחילת שנות השבעים, תקופת הגל השני מסוף שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים, תקופת הת'רש-מטאל שאחריו וכיו"ב. באופן דומה אפשר לחלק את תקופות הרוק לשתיים: לפני הPאנק ואחריו, או ליתר דיוק אם תרצו, לפני הרמונז ואחריהם. מי שמחשיב את טלוויז'ן, הקלאש, מגזין, ג'וי דיויז'ן ובאוהאוס לרוק קלאסי - בגלל שהם התחילו להקליט לפני שנות השמונים (כפי שמוגדר בשער הפורום) צריך גם להחשיב את דורוטי קולום, גאן קלאב, הקיור ועוד רבים לרוק קלאסי; גם הן וגם הן להקות חשובות, משפיעות וטובות, והן שייכות לאותה תקופה מוזיקלית.
 

melancholy man

New member
מה שמוגדר בשער הפורום

נכון, רק לגבי מסגרת הדיון הפורום בשביל שיתאפשר דיון גם בהרכבים של שנות החמישים השישים והשבעים והדיון ושהודעות על הרכבים לא ידחקו אחורה לטובת דברים שאפשר לדבר עליהם במקומות אחרים, זה בשום אופן לא אמירה על רוק, או על הרכבים ספציפיים, רק על ה"פרוצדורה" של הפורום.
 

the mnm factor

New member
ביחס לתקופה של עשור

הדברים הטובים שיצאו משנות השמונים לעומת הדברים הגרועים עומדים ביחס של אחד למיליון. בשנות השישים ובשבעים היו לך להקות גדולות כמו מים, על כל להקה שהתפרסמה והייתה מצוינת היו לך 100 שלא הצליחו והיו מצוינות לא פחות. בשנות השמונים היו לך אולי 10 אמנים גדולים. אולי. אר אי אם- וואלה. זו להקה מצוינת שיצא משנות השמונים. גם הרד הוט צ'ילי פפרס היא להקה טובה (אבל שרב החומרים הטובים שלה הם משנות ה90) פול סיימון ופיטר גבריאל לא יצאו משנות השמונים- ככה שזה לא ממש פייר לכתוב אותם שם. זה כמו שתכתוב את קווין או את הרולינג סטונס... קווין היא להקה משנות ה70... הרולינג סטונס משנות ה60. זה שפתאום הגיעו שנות השמונים לא הופך אותם ללהקות משנות ה80- אבל אפילו אם אתה רוצה ללכת על פי זה אני יכול להגיד לך שהדברים שקווין יצרו ב5 שנות הפעילות שלהם בשנות ה70 טובים פי מה ממה שהם יצרו בעשר שנים בשנות ה80. אתה הזכרת פה את יו טו- שהיא לא להקה מוצלחת יותר מגרין דיי לטעמי. הם לא הביאו כלום למוסיקה, אין להם דיסקים מופלאים וברשימת "הדברים הטובים שיצאו משנות השמונים" הם היו אחרי גאנז אנד רוזס אפילו. וקוסטלו בינוני לטעמי- הוא פשוט לא עשה הרבה... את כל השאר אני לא מכיר- אבל אני ארוץ לשמוע... אולי אשנה את דעתי.
 

oren29at

New member
ניכוש עשבים (2)

בכל עשור, בכל פרק זמן שהוא- תמצא מוזיקה "טובה" ומוזיקה "גרועה". פופ מסחרי ודביק היה, והמון, בשנות השישים. פופ תפל ודלוח היה, בכמויות מסחריות, בשנות השבעים. בשנות השמונים היה טוב ורע. מכל מיני סיבות, מעדיפים לזכור את העשור ההוא כעשור שנשלט ע"י מוזיקה רעה, וחבל. אני מאמין שאני מסוגל, בשליפה, לזרוק שמות של 20-30 אלבומים שיוגדרו "האזנת חובה", ושנוצרו בין השנים 1980- 1989. אני מניח שחברי הפורום הזה יוכלו להרחיב את הרשימה לכמה מאות (כן כן!). הרשימה, אגב, תורכב מהרבה יותר מעשרה אמנים שונים. (3 שמות מהירים, בשליפה- הקיור, הסמית'ס, ניק קייב) לא ניסיתי להביא אמנים שהם תוצרי אייטיז מובהקים, אלא אמנים שיצרו אלבומים משמעותיים ומצוינים בעשור ההוא. לכן לא ייחסתי חשיבות לעשור ממנו באו האמנים האלה (אלביס קוסטלו, למשל, התחיל לפעול ב 1977. אז הוא אייטיז או סבנטיז? ולמי אכפת?) ויכוחים על טעם מוזיקלי הם קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו, אבל עובדות חייבים להביא: - יו טו היא אחת הלהקות המשמעותיות ביותר בעולם הרוק, נקודה. זה לא עניין של טעם, אלא עובדה. להשוות את יו טו לגרין דיי זו בעיקר בורות- קודם כדאי לשמוע את War שלהם, אח"כ אולי את אלבום ההופעה הזה, ולבסוף- את ה Joshua Tree, שתקצר היריעה מלפרט עד כמה הוא משמעותי וטוב, עמוק ורחב. מומלץ. (לקינוח אפשר לשמוע את צמד האלבומים מתחילת שנות התשעים- Achtung Baby ו Zooropa). - אלביס קוסטלו היה אייקון בחלק הראשון של האייטיז. "לא עשה הרבה"- כמותית או איכותית? כמותית- אתה בוודאי טועה. איכותית- כאמור, ענין של טעם (וגם פה אתה טועה...
). ההשפעה של קוסטלו בתרבות האמריקנית דווקא חילחלה לא רע- קוסטלו מופיע בתפקיד עצמו באיזה סרט הומאז' לאייטיז שנעשה בתחילת העשור הזה. ישנו גם סרט שצעירים מאד אוהבים, בשם Napoleon Dynamite- זהו אחד משלל הכינויים של קוסטלו מאמצע שנות השמונים.
 

oren29at

New member
וסרט ההומאז' לאאיטיז הוא:

http://allmovie.com/cg/avg.dll?p=avg&sql=1:176533
 

the mnm factor

New member
המרמור שלי הוא לא על כמות המוסיקה הגרועה ב80S

אלא על כמות המוסיקה הטובה. לדעתי כל הדיון הזה מסתכם ב"עניין של טעם"- ואלה דיונים מאוד מעצבנים... כי אתה הבאת 3 שמות שאני דווקא מכיר על בוריים... הקיור היא להקה נוראית לטעמי- לקחה את הפאנק למחוזות האפלים שלו... לכיוון הגות' פאנק. הסימת'ס היא להקה נחמדה... פופיים מדי לטעמי- אבל אתה צודק שזו להקה שצריך לכבד. היא נתנה אלטרנטיבה לפופ הגועל נפש שצמח באותו זמן. ולניק קייב יש מקום של כבוד אצלי. אז הוא עובר. עובדות? אני לא יודע על איזה עובדות אתה מדבר? יו טו להקה משמעותית? אולי. זה לא אומרה שהיא טובה- כאמור משנת 98 ועד היום גרין דיי היא הלהקה הכי משמעותית בעולם בין אם תרצה או לא- כל הפאנק המגעיל ששומעים היום בערוץ MTV2 צמח מגרין דיי. כולם הושפעו ישירות מהם. אז לדעתי גרין דיי אפילו להקה משמעותית יותר. אבל מבחינת איכות? יו טו זו סתם להקה בינונית. שמעתי את war... וגם את העץ של יהושוע- אל דאגה. אני לא סתם אומר דברים. הכל נשמע לי ממש אותו דבר- בונו הוא סולן נוראי בכל רמה שהיא. אין לו שום יכולת ווקאלית ובניגוד לזמרי אביב גפן- הקול שלו גם לא מעניין ותמיד נשמע מתבכיין. את קוסטלו אני מכבד בתור אמן- אבל לא מי ייודע מה מתלהב ממנו. אבל אתה מבין מה העניין? זה עניין של דעה! אבל העובדה היא שגרין דיי משמעותיים כמו יו טו אם לא יותר- ואני מתמרמר על העובדה שאם ה50S הוציאו גאונים כמו מיילס דייויס וריי צ'ארלס, ה60 פורצי דרך כמו דילן את הנדריקס וה70 להקות מורכבות ויצירות מופת כמו קינג קרימזון, פינק פלויד וג'תרו טול כל מה שאתה יכול להביא לי מה80 זה להקות גות'יק פאנק ואמני פופ ממוסחרים. אני כבר חשבתי שתגיד "סטיבי ריי וואן"... הוא באמת גאון של ה80.
 

Blueyes2

New member
U2 לא הביאו כלום למוזיקה??

מה עם "עץ יהושע"? מה עם "זהירות בובה"?? מה עם עבודת הגיטרות המדהימה של "הקצה"? מה עם ארבעת אלבומי ה"מדורה" הראשונים שלהם (תקשיבו טוב ותשמעו איך בונו קורע את עצמו בשירים שלי אישית מזכירים צפייה באיזו מדורת ל"ג בעומר)? אם המוטו של הפורום הוא לעסוק בלהקות שהתחילו להקליט לפני 1980, הרי ש- U2 היא הלהקה הכי גדולה בהיסטוריה, מאלו שלא עוברות את סף הדלת של הפורום הזה.
 

the mnm factor

New member
עבודת הגיטרות המדהימה של EDGE?

הרבה אנשים אומרים לי את זה... אין לי מושג על מה מדברים- אני אשמח אם תפנה אותי לטראקים ברורים בהם יש "עבודת גיטרות מדהימה" שמעתי את כל האלבומים הגדולים של U2- עבודת הגיטרות שאני שמעתי הייתה רחוקה ממדהימה... ואני גם מתכוון לשמוע את אלבומי המדורה הללו- אולי זה ישנה את הדעה שלי על בונו.
 
האזן לאלבום הראשון שלהם, ותבין

אישית, איבדתי עניין בהם באמצע שנות השמונים. שני האלבומים הראשונים שלהם הם לטעמי הטובים ביותר, לפני שהאגו שלהם התנפח, כשהיו עוד צעירים רעבים ומפוצצים בהורמונים. כן, the edge היה הגיטריסט הטוב ביותר, באותם ימים.
 

the mnm factor

New member
אוקיי, אז את אומרת

שהם הוציאו שני אלבומים טובים (boy וoctober ) ואז נהיו שחצנים וממוסחרים? זה באמת יכול להסביר הרבה דברים- אני שמעתי רק את הדיסק השלישי והחמישי שלהם. אבל זה מאוד מוזר לי שגיטריסט כל כך לא מקורי כמו ששמעתי בדיסקים ששמעתי היה גיטריסט "הטוב ביותר" רק שנתיים לפני. מה קרה שם לעזאזל?
 
הם יצאו מדאבלין וגילו את אמריקה

וזה עלה להם לראש. אני לא אוהבת את הביטוי "ממוסחר", כי הוא אינו מדוייק. כל מי שמוכר תקליטים עושה זאת מסיבות מסחריות. ו-U2 לא פנו לעשיית פופ מצעדים כדי לתפוש מרובה, בלאו הכי. האלבומים שהם עשו מאז הם מאוד... מחושבים. הם איבדו את רוח הנעורים, שהניעה את אלבומיהם המוקדמים, את התמימות.
 

the mnm factor

New member
אוקיי אז גם פה

שומעים כמה בונו חד גוני, כמה הסאונד של הקצה גרוע ולא מתאים לסגנון- אבל אפשר לזקוף את זה לאיכות הוידאו. בכל מקרה- לא הליריקה השונה תשנה את דעתי לגביי הלהקה.
 
זה עניין של טעם אבל

לדעתי the edge ניגן מדהים בתקופה הזו. הנגינה שלו גם נחשבה לחדשנית בזמנה - אולי היום כבר רגילים לסאונד הזה. השיר כולו הוא שיר נעורים בועט ומלא חיים, לא התפלספות של מתקני-עולם להשכיר. אבל ניחא. אתה לא חייב לאהוב את זה.
 
למעלה