סיום העונה הראשונה..
טוב חברים.. הרגע הגיע.. דוסון הפנים את העובדה שהוא וג'ואי הרבה יותר מ"חסרים טובים".. ולמען האמת הוא היה מוכרח להפהים את זה בשביל להמשיך את הקשר בינהם.. הפרק הזה שובה בתוכו את כל הקסם של העונה הראשונה.. כל הציפייה שנבנתה בהדרגתיות איטית אבל בצורה חכמה "מתפוצצת" כאן בפרק.. דוסון מתמודד עם העובדה שג'ואי עלולה לעבור לפריז ולא להוות חלק נכבד ביותר של חייו ובהעדר רצונה של ג'ואי להמשיך עם המצב כפי שהוא היום (כמו שגם דוסון יודע שזה יותר מסובך מההגדרה "חברים הכי טובים") דוסון נאלץ לעשות בחירה גורלית - להמשיך ולהכחיש את כל הרגשות שצפים בינהם ולסכן את הידידות שלהם.. או "להכנע" לרצונותיה של ג'ואי "להתבגר" ולהתמודד עם הבלאגן הרגשי שנקרא דוסון-ג'ואי. ללא ספק פרק אמציונלי.. מייק פוטר מהווה חלק גדול בפרק- לשיחה שלו עם דוסון היה תפקיד פשוט גאוני בפרק. דוסון בשיחה שלו עם מייק מבין סוף סוף עד כמה הרגשות שלו כלפי ג'ואי חזקים והמצב חייב להשתנות. הגאוניות כאן נעוצה בעובדה שבה דוסון מתאר את ג'ואי לבקשתו של מייק שכביכול לא מכיר את ג'ואי לבין דוסון שעד עכשיו חשב שהוא מכיר את המצב בינהם אבל גם הוא מופתע מהתוצאה. שלא נדבר על כך שמייק משחק פשוט יוצא מן הכלל - ממש מאמינים לו!!! אני יכול רק להגיד שאמנם העונה הראשונה היא ללא ספק העונה הטובה ביותר בדוסונ'ס קריק - אבל ללא ספק מצפה לנו עונה לא פחות טובה בהמשך עם הצטרפותם של שתי דמויות דומיננטיות להתפתחויות העלילה. (שאחת מהן היא בין האהובות עליי.. ) עד לשבוע הבא.. (שאני מקווה שישדרו את העונה השנייה ולא יעשו הפסקה מיותרת.. ) שבת שלום לכולם!
טוב חברים.. הרגע הגיע.. דוסון הפנים את העובדה שהוא וג'ואי הרבה יותר מ"חסרים טובים".. ולמען האמת הוא היה מוכרח להפהים את זה בשביל להמשיך את הקשר בינהם.. הפרק הזה שובה בתוכו את כל הקסם של העונה הראשונה.. כל הציפייה שנבנתה בהדרגתיות איטית אבל בצורה חכמה "מתפוצצת" כאן בפרק.. דוסון מתמודד עם העובדה שג'ואי עלולה לעבור לפריז ולא להוות חלק נכבד ביותר של חייו ובהעדר רצונה של ג'ואי להמשיך עם המצב כפי שהוא היום (כמו שגם דוסון יודע שזה יותר מסובך מההגדרה "חברים הכי טובים") דוסון נאלץ לעשות בחירה גורלית - להמשיך ולהכחיש את כל הרגשות שצפים בינהם ולסכן את הידידות שלהם.. או "להכנע" לרצונותיה של ג'ואי "להתבגר" ולהתמודד עם הבלאגן הרגשי שנקרא דוסון-ג'ואי. ללא ספק פרק אמציונלי.. מייק פוטר מהווה חלק גדול בפרק- לשיחה שלו עם דוסון היה תפקיד פשוט גאוני בפרק. דוסון בשיחה שלו עם מייק מבין סוף סוף עד כמה הרגשות שלו כלפי ג'ואי חזקים והמצב חייב להשתנות. הגאוניות כאן נעוצה בעובדה שבה דוסון מתאר את ג'ואי לבקשתו של מייק שכביכול לא מכיר את ג'ואי לבין דוסון שעד עכשיו חשב שהוא מכיר את המצב בינהם אבל גם הוא מופתע מהתוצאה. שלא נדבר על כך שמייק משחק פשוט יוצא מן הכלל - ממש מאמינים לו!!! אני יכול רק להגיד שאמנם העונה הראשונה היא ללא ספק העונה הטובה ביותר בדוסונ'ס קריק - אבל ללא ספק מצפה לנו עונה לא פחות טובה בהמשך עם הצטרפותם של שתי דמויות דומיננטיות להתפתחויות העלילה. (שאחת מהן היא בין האהובות עליי.. ) עד לשבוע הבא.. (שאני מקווה שישדרו את העונה השנייה ולא יעשו הפסקה מיותרת.. ) שבת שלום לכולם!