סיוטים

פנינה21

New member
זה התחיל כמה ימים לפני שהתחילה המלחמה
העזתי לספר פרטים מהטראוממה בטיפול
פעם ראשונה שספרתי מה באמת עשינו שם ולמה וכמה לחץ היה

ומאז כל לילה בערך אותו דבר
יש פעמים שזה ממש פלאשבק
ויש כמו הלילה שזה מתחיל ככה והופך לסיוט

*אל תמשיכו לקרוא אם נושאים צבאיים עלולים להיות לכם טריגר*


האירוע הוא מ2008
לבד ברכב על הגדר
נפצעתי והסתתרתי ברכב באותו שלב כי כבר לא היה לי איך לתרום כבר לא יכולתי לעמוד

מה קרה בסיוט הלילה?
העזתי לפתוח את הדלת של הרכב ולנסות לרוץ משם
כמובן שנכשלתי
התועררתי מהצרחות של עצמי
הביתה הבית ה


בן זוגי התעורר והצליח לחבר אותי למציאות אבל לא הצליח לגרום לי לחזור לישון אז אני מול המחשב מחפשת איזה הוכחה שזה היה רק סיוט והכל בסדר עכשיו
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
זה התחיל כמה ימים לפני שהתחילה המלחמה
העזתי לספר פרטים מהטראוממה בטיפול
פעם ראשונה שספרתי מה באמת עשינו שם ולמה וכמה לחץ היה

ומאז כל לילה בערך אותו דבר
יש פעמים שזה ממש פלאשבק
ויש כמו הלילה שזה מתחיל ככה והופך לסיוט

*אל תמשיכו לקרוא אם נושאים צבאיים עלולים להיות לכם טריגר*


האירוע הוא מ2008
לבד ברכב על הגדר
נפצעתי והסתתרתי ברכב באותו שלב כי כבר לא היה לי איך לתרום כבר לא יכולתי לעמוד

מה קרה בסיוט הלילה?
העזתי לפתוח את הדלת של הרכב ולנסות לרוץ משם
כמובן שנכשלתי
התועררתי מהצרחות של עצמי
הביתה הבית ה


בן זוגי התעורר והצליח לחבר אותי למציאות אבל לא הצליח לגרום לי לחזור לישון אז אני מול המחשב מחפשת איזה הוכחה שזה היה רק סיוט והכל בסדר עכשיו
היי יקירה,
שולחת לך קודם כל חיבוק וירטואלי, נשמע מדבריך שאת בתהליך והתקדמת בו.
פעם ראשונה שהצלחת לספר בטיפול עם מה התמודדת ב2008 ולזה צריך אומץ וגם בשלות.
יחד עם זאת כאשר התחלת לספר על הטראומה, נפתחו פצעים מהעבר, היא צפה בזכרונות והגוף מגיב בחלומות.
חשוב לידע גם את המטפל/ת,זה חלק בלתי נפרד מהטיפול.
יש לנו פודקסט בנושא פוסט טראומה על רקע צבאי ואלי האזנה לו תתאים לך:

כמו כן, אני רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו לקבל תמיכה ואוזן קשבת באופן אנונימי עם מתנדב/ת שלנו:
https://sahar.org.il/help

אל תשארי עם זה לבד, את חשובה לנו.
עדכני אותנו במצבך, לילה טוב ושקט,
מתנדבת סה"ר
 
זה התחיל כמה ימים לפני שהתחילה המלחמה
העזתי לספר פרטים מהטראוממה בטיפול
פעם ראשונה שספרתי מה באמת עשינו שם ולמה וכמה לחץ היה

ומאז כל לילה בערך אותו דבר
יש פעמים שזה ממש פלאשבק
ויש כמו הלילה שזה מתחיל ככה והופך לסיוט

*אל תמשיכו לקרוא אם נושאים צבאיים עלולים להיות לכם טריגר*


האירוע הוא מ2008
לבד ברכב על הגדר
נפצעתי והסתתרתי ברכב באותו שלב כי כבר לא היה לי איך לתרום כבר לא יכולתי לעמוד

מה קרה בסיוט הלילה?
העזתי לפתוח את הדלת של הרכב ולנסות לרוץ משם
כמובן שנכשלתי
התועררתי מהצרחות של עצמי
הביתה הבית ה


בן זוגי התעורר והצליח לחבר אותי למציאות אבל לא הצליח לגרום לי לחזור לישון אז אני מול המחשב מחפשת איזה הוכחה שזה היה רק סיוט והכל בסדר עכשיו
לא הבנתי, איזה חלק מהסיפור מציאות ואיזה חלק חלום? הזהירי את עצמך לא לפעול בדרך שתסכן אותך או את האנשים החשובים לך, ואז תרגישי מוגנת. האם יש מרחב מוגן קרוב למקום מגורייך?
 

פנינה21

New member
לא הבנתי, איזה חלק מהסיפור מציאות ואיזה חלק חלום? הזהירי את עצמך לא לפעול בדרך שתסכן אותך או את האנשים החשובים לך, ואז תרגישי מוגנת. האם יש מרחב מוגן קרוב למקום מגורייך?
זאת בדיוק הבעיה בסיוטים האלה כשמתועררים מהם קשה להבין איפה הם ואיפה המציאות.
נראה לי שיחסת לסביבה ארגנו את המקלט הכי טוב שאפשר
 
זאת בדיוק הבעיה בסיוטים האלה כשמתועררים מהם קשה להבין איפה הם ואיפה המציאות.
נראה לי שיחסת לסביבה ארגנו את המקלט הכי טוב שאפשר
אני לאחרונה אדם מעשי קצת ולכן אני מאמין שככל שתרגישי מוגנת מהסכנות, פחות תצטרכי לפחד.
 

פנינה21

New member
היי
תודה
אני אנסה להקשיב לפודקסט אחר כך כשיהיה רגועה יותר
התעוררתי לפלאשבק זה יה מוזר ומפחיד אבל החלטתי שעכשיו כשהתאוששתי קצת אני מתחילה את היום כרגיל
 

פנינה21

New member
פתאום רואים עלי שאני לא בטוב.
המאבטח בכניסה לקניון התעניין בקבים סיפרתי את האמת בלי יותר מדי פרטים.
ואז הגעתי לחנות אופטיקהלאסוף משקפים שחזרו מהחלפת עדשות(המספר זינק)-והיא חיבקה אותי ואמרה את לא מרגישה טוב היום נכון ?
אמרתי שפשוט לא ישנתי בימים האחרונים היא אמרה ברור וזהו.

אתמול שיפתי את העו"ס שלי מחשש שלי מאשפוז נוסף אם זה באותה מחלקה לא אכפת לי אבל במקומות אחרים זה מטריד אותי מאוד ביקשתי ממנו לברר על בית חולים טירת כרמל מה הכללים שם מבחינת טלפונים לדוגמה.
אני עושה מה שאפשר כדי לא להגיע למצב הזה . אמרתי גם לעו"ס וגם לאמא שלי שצריך לבנות שיגרה שתכיל את כל המרכיבים שהיו באשפוז (קבוצת תמיכה קבוצת יצירה טיפול פרטני ועוד..) כדי להימנע מאשפוז חוזר .
אז השבוע הצטרפתי לקבוצת תמיכה והתחלתי היום לתרגל יוגה (היה קשה ).
ובתחילת השבוע אני מתחילה התעמלות במים .

עשיתי קניות דברים קטנים שיעזרו לי להרגיש טוב יותר כמו סבון אהוב וקרם גוף חדש נשמע קצת טיפשי אבל זה ביחד עם ה"לדפוק הופעה" לעבודה בבוקר עוזר להרגיש טיפה יותר בן אדם
הבוקר קמתי עם פלאשבק מה שהציל את המצב זה השמיכה שלי יש עליה עדיין מספר מהקיבוץ זה מה שהרגיע אותי סימן שאומר שזה שלי
אני והבן זוג שנינו סובלים או עדיין לאמוכן בשום אופן לדבר על מה שקרה לו בצבא .
הלילות מתחילים בסדר בדרך כלל ואז הוא שהוא מתחיל לדבר מתוך שינה (משהו על למגן משהו לא הבנתי) או שאני מתחילה פלאשבק או סיוט

קיבלתי החלטה לא לחזור לישון אחרי פלאשבק או סיוט פשוט כי אני רק עייפה יותר אחר כך .
הפודקאסט אגב מתאר במדיוק את התסמינים ואני מסכימה עם הדובר צריך לפנות לעזרה (איך אני משכנעת את בן זוגי להתחיל לדב ר על הדברים אני לא יודעת הוא בטיפול אבל מסתיר את החלק הצבאי).

אני מתלבטת אם פשוט לכתוב כאן את כל הסיפור שלי יש עדיין קצת של בטחון מידע אבל עבר מלא זמן אז עד כמה שאני יודע אפשר פשוט להוציא הכל ואז אולי הכל ירגע תוך כמה ימים
הפסכולוג חושב שצריך עוד כמה שיחות הרגעה אני פשוט מרגישה שבא לי לצרוח
 
פתאום רואים עלי שאני לא בטוב.
המאבטח בכניסה לקניון התעניין בקבים סיפרתי את האמת בלי יותר מדי פרטים.
ואז הגעתי לחנות אופטיקהלאסוף משקפים שחזרו מהחלפת עדשות(המספר זינק)-והיא חיבקה אותי ואמרה את לא מרגישה טוב היום נכון ?
אמרתי שפשוט לא ישנתי בימים האחרונים היא אמרה ברור וזהו.

אתמול שיפתי את העו"ס שלי מחשש שלי מאשפוז נוסף אם זה באותה מחלקה לא אכפת לי אבל במקומות אחרים זה מטריד אותי מאוד ביקשתי ממנו לברר על בית חולים טירת כרמל מה הכללים שם מבחינת טלפונים לדוגמה.
אני עושה מה שאפשר כדי לא להגיע למצב הזה . אמרתי גם לעו"ס וגם לאמא שלי שצריך לבנות שיגרה שתכיל את כל המרכיבים שהיו באשפוז (קבוצת תמיכה קבוצת יצירה טיפול פרטני ועוד..) כדי להימנע מאשפוז חוזר .
אז השבוע הצטרפתי לקבוצת תמיכה והתחלתי היום לתרגל יוגה (היה קשה ).
ובתחילת השבוע אני מתחילה התעמלות במים .

עשיתי קניות דברים קטנים שיעזרו לי להרגיש טוב יותר כמו סבון אהוב וקרם גוף חדש נשמע קצת טיפשי אבל זה ביחד עם ה"לדפוק הופעה" לעבודה בבוקר עוזר להרגיש טיפה יותר בן אדם
הבוקר קמתי עם פלאשבק מה שהציל את המצב זה השמיכה שלי יש עליה עדיין מספר מהקיבוץ זה מה שהרגיע אותי סימן שאומר שזה שלי
אני והבן זוג שנינו סובלים או עדיין לאמוכן בשום אופן לדבר על מה שקרה לו בצבא .
הלילות מתחילים בסדר בדרך כלל ואז הוא שהוא מתחיל לדבר מתוך שינה (משהו על למגן משהו לא הבנתי) או שאני מתחילה פלאשבק או סיוט

קיבלתי החלטה לא לחזור לישון אחרי פלאשבק או סיוט פשוט כי אני רק עייפה יותר אחר כך .
הפודקאסט אגב מתאר במדיוק את התסמינים ואני מסכימה עם הדובר צריך לפנות לעזרה (איך אני משכנעת את בן זוגי להתחיל לדב ר על הדברים אני לא יודעת הוא בטיפול אבל מסתיר את החלק הצבאי).

אני מתלבטת אם פשוט לכתוב כאן את כל הסיפור שלי יש עדיין קצת של בטחון מידע אבל עבר מלא זמן אז עד כמה שאני יודע אפשר פשוט להוציא הכל ואז אולי הכל ירגע תוך כמה ימים
הפסכולוג חושב שצריך עוד כמה שיחות הרגעה אני פשוט מרגישה שבא לי לצרוח
אם את עייפה ולא ישנת מספיק שעות, חשוב שתישני עוד זמן סביר. נסי להרגיע את עצמך לקראת השינה ולחשוב על דברים יפים שאת אוהבת, למשל תחביבים שלך שאת אוהבת לעסוק בהם ומה שעשית בהם לאחרונה.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
יקירה
תודה על האומץ לשתף אותנו אבל אם מדובר בפרטים של ביטחון שדה לא כדאי לשתף בפורום הפומבי.
את יכולה לכתוב הודעה פרטית אלינו כאן או פנת לצ'אט האנונימי שלנו עם מתנדב/ת לקבל תמיכה ואוזן קשבת:
https://sahar.org.il/help
שולחת חיבוק וירטואלי מרחוק ואיחולי לילה טוב ושקט.
מתנדבת סה"ר
 

פנינה21

New member
בנתיים בלי להפר כללי ביטחון שדה
פשוט כתבתי בתגובה לתחקיר של כל כאן 11 את מה שאני מרגישה חובה להגיד בקול רם אני יודעת שזה נעלם בתוך ים הפייסבוק אבל היה משהו משחרר בלצעוק את זה .
 
אם תרצי להתייעץ בעניין ושירגיעו אותך מהפחד, תמיד תוכלי לפנות לחברים, למשפחה או אף לאיש מקצוע כמו פסיכולוג וכמובן גם אלינו הכותבים או לסה"ר. תוכלי להתקשר גם לער"ן.
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה