סידן

פלג54

New member
סידן

האם מומלץ לצרוך יוגורט עיזים וכבשים, חלב סויה לאנשים שסובלים מאוסטופורוזיס במקום חלב פרה ?
 
סידן יש בעוד הרבה דברים

טחינה מלאה, אגוזים ושקדים, קטניות, ירקות כמו ברוקולי, כרוב (ובטח יש עוד אבל זה מה שעולה לי כרגע).
חלב עיזים וכבשים מיועד לצאצאים שלהן. לא לבני אדם.
 


ואינינו שום סמכות רפואית לתת המלצות בנוגע לאדם חולה לגבי הטיפול,
עדיף לפנות לבעל מקצוע בעניין כזה.
 
ככלל, אינינו ממליצים על מוצרים מהחי

תוכלי לראות זאת מודגש באדום הראש העמוד.


לאחרונה גיליתי חיבה יתרה בעצמי לעלי תרד שאני שמה בתוך פרי-שייקים ולברוקולי בארוחות מחבת שכוללות סויה-"בונזו" (בתקווה שאינה מהונדסת גנטית קניתי בתפזורת) תירס גמבה ועוד ירקות ממה שיש... כל אילו מקורות מצויינים לסידן!
אני ממליצה לך לקרא באתר הבית של 'אתר הצמחונות הישראלי' הכולל פירוט רב לגבי ויטמינים ואיך ניתנים להשגה כל מה שהגוף צריך בקלות רבה מהצומח!
veg.co.il
http://veg.anonymous.org.il/cat2.html

חג שמח!
 

נוWה

New member
אני ממליצה על טחינה מלאה של אחוה


או משומשום אתיופי מלא. יש בטחינות האלו כמות סידם עצומה, 800 ומעלה מ"ג ל-100 גרם.
 

gs1234

New member
זהירות - זיופים בטחינה מלאה

לאחרונה פורסמו כתבות שמשרד הבריאות פתח בחקירה בחשד לזיופים בטחינה מלאה.

בשביל להכין טחינה לבנה (טחינה גולמית רגילה), מקלפים את הקליפה החומה של השומשום באמצעות מכונה מיוחדת. המכונה מוציאה הצידה את הקליפות, ועוד כמה חומרים. הקליפות לא מכילות סידן, אלא הוא נמצא בשכבת שומן דקה מתחת לקליפה.

על פי החשד, היצרנים לא טחנו שומשום מלא, אלא ערבבו את הקליפות של השומשום עם טחינה לבנה, ושיווקו את זה כשומשום מלא. המשמעות היא שתכולת הסידן היא לא 800 כמו בטחינה מלאה אמיתית, אלא 100 כמו בטחינה לבנה.

שומשום אתיופי מונבט הוא כמובן לא מזוייף, ואני מאד אוהב אותו - גם כממרח טעים וגם כמקור לסידן. אבל סתם "טחינה מלאה" זה כנראה בלוף.
 

cwen

New member
אבל למה להם לעשות את זה?

מה יוצא להם מזה שהם מקלפים טוחנים ומערבבים במקום לטחון ישר את השומשום המקורי?

לגבי השומשום המונבט, קניתי צנצנת לפני זמן מה, והחלטתי שמעכשיו אקנה רק את זה. זה אומנם יקר פי שתיים או אפילו שתיים וחצי מטחינה מלאה רגילה, אבל זה הרבה הרבה יותר טעים, ולפחות לפי ההצהרות על האריזה, ההנבטה מפרקת את החומצה האוקסאלית, כך שהדברים הטובים בטחינה הרבה יותר זמינים לגוף.
 

gs1234

New member
כסף, כסף

במפעל לטחינה יש פס ייצור אחד בלבד - מייצרים בו טחינה לבנה. יש למוצר הזה ביקוש עצום. בכל מסעדה יש טחינה, בכל חומוסייה, בכל חדר אוכל של כל מקום עבודה, בסלטים מוכנים בסופר, ובהרבה בתים.

לעומת זאת, טחינה מלאה היא מוצר נישה, עם ביקוש מאד נמוך.

שני המוצרים לא יכולים להתערבב. אף אחד לא רוצה קליפות שומשום בטחינה הלבנה שלו, וחובבי הטחינה המלאה לא ירצו טחינה "חצי מלאה".

אז למפעל הטחינה יש שלוש אפשרויות:
1. לפתוח פס ייצור נוסף לטחינה מלאה. זה מה שעושים כשמייצרים טחינה משומשום מונבט. פס ייצור כולל מכונות עיבוד ואריזה, עובדים נוספים, עלויות הפצה, ועוד.
2. לייצר 95% מהזמן טחינה לבנה, ואז לנקות טוב טוב את פס הייצור, לייצר קצת טחינה מלאה, שוב לנקות טוב טוב, ולחזור לטחינה לבנה. ההשבתה של פס הייצור כרוכה בעלויות גבוהות.
3. לנצל את הפסולת (קליפות השומשום), שעד עכשיו הלכה לפח. מערבבים את הקליפות עם טחינה לבנה, והופ - יש טחינה מלאה.

אם את היית המנהלת של המפעל, באיזו אופציה היית בוחרת?
 

Octopussy

New member
יש משהו לא סביר בשיטה השלישית

כדי לערבב קליפות שומשום, על המפעל להשיג אותן, כי זה לא מגיע עם השומשום המקולף.
בנוסף יש לטחון את הקליפות לרמה מאד עדינה כדי שלא יראו כקליפות בטחינה, וזה מאד בעייתי, ומחייב מכונות נוספות ותהליך.
הרבה יותר זול ופשוט לקנות שומשום מלא ולהעביר אותו במכונה שקודם יצרו בה שומשום מקולף, כי השאריות של המקולף יטמעו בעיסה, ואינה מהווה בעיה. אין צורך לנקות ולהשבית דבר, הכל יכול להעשות ברצף וללא השפעה כמעט על איכות המוצר הסופי.
 

27182

New member
ספיגה

אין לי נתון מדויק, אך יתכן שהספיגה של סידן מטחינה מלאה לא טובה בשל תכולה גבוהה של חומצה אוקסלית וחומצה פיטית.
 

Gidi Shemer

New member
אני דווקא לא בטוח בעניין הסידן של מנגולד

למיטב הבנתי מדובר במשפחת הסלקיים (יתקנו אותי RSPA או וג'יטליין) ואם אכן כך, מדובר בסוג עלים די עשיר בחומצה אוקסלית ולפיכך- בספיגת סידן לא טובה במיוחד.
 

27182

New member
הרחבה

אין לי נתון לגבי ספיגה ממנגולד, אך ספיגת הסידן מתרד (שיש בו כמות דומה של חומצה אוקסלית) היא כ-5%, עבור מנה המכילה 200 מ"ג סידן. לעומת זאת, הספיגה מקייל היא 40%.
 
למעלה