סידור הספריה

[suki da yo]

חיחי

אני דוחה את סידור הספריה שלי למתכונת חדשה כבר כמה חודשים. אפילו שזה כבר ממש דחוף שאני אעשה את זה (אני מתחילה לדחוף ספרים על ספרים במדפים, אני שונאת לעשות את זה. אבל אני יודעת שברגע שאני אתחיל, תתחיל הבעיה האמתית. שעות על שעות של התלבטויות. האם הספר ההז נחשב בספרים הכי אהובים עלי כי אני נרא אוהבת אותו, או שעבר זמנו, כי קראתי אותו כל כך הרבה פעמים שאני לא אקרא אותו שוב?

 

[סרגון]

מסודרים כמו צבא פרוסי

השיקול העיקרי הוא אסתטי, בעל ספרייה יודע איפה כל ספר נמצא, אז הקישורים התוכניים הם משניים. גובה וגוון משחקים תפקיד, כאשר כל מדף משתדל להיות בלעדי לז'אנר כזה או אחר(בעיקר מד"ב, פיקשן,דיספרוזה, פילו,היסטוריו,ביקורת תרבות). עם השנים גם ההפרדה עברית-אנגלית נעשתה מיותרת, וטוב שכך. ספרי ילדים ונוער רובם הושאלו בספרייה (מי יבזבז מיליונים על גר"פ?) והטובים שבהם סופגים לחות ואבק בבוידעם. בל נשכח את מדף ה"צריך לקרוא" שלעולם לא מתרוקן, בו שוכנים אחר כבוד כבר כמה שנים טובות כל מיני כוכבים שטרם דרכו. אין כמו לערוך בו אוואקיואציה שלאחר שבוע הספר.

 

[suki da yo]

זה מאוד מסובך

קודם כל יש את המדף ש הספרים שאני הכי אוהבת. למעשה מדובר בשני מדפים, שנמצאים מעל המיטה. מהספרים האלה הפרדתי את המד"ב והפנטסיה, שנמצאים כולם במדף שמעל. בצד השני של הקיר יש את מדף ספרי הילדים שאני אוהבת, ומעליו מדף לשאריות המד"ב (כי אין מקום, וסדרות- הארי פוטר וכישור הזמן, שתופס לבדו את רוב המדף) ולספרים באנגלית שאין להם מקום במדף המיועד להם. מעל לשולחן יש את המדף הקטן (רובו נתפס ע"י המערכת סטריאו) שבו יש ספרי מחזור מחזות וקלאסיקות. במדף מעל יש את המישמש הגדול של ספרים טובים בלי מקום במדף אחר, ספרי-מסוגרים גרועים או לא יותר מבסדר, קבצים של אגדות וכל מה שלא נכנס בשום מקום אחר. והמדף העליון הא של ספרי ילדים שהם רק בסדר, ואני שומרת בשביל הילדים שלי (אם יהיו) ולפחות בשביל אחותי הקטנה.. ליד השולחן יש לי שלושה מדפים קטנים לספרים באנגלית ול"עם"-עובד" שעוד לא קראתי ויש לי עוד שידה קטנה עם ערימה של ספרים שאני באמצע שלהם כרגע. ואי זה הרבה יותר מסובך כשאני מנסה להסביר את זה.