Tal shahf24
New member
סיבה לקום עד מתי ?
בת 17, אני רק בת 17. ממה כבר הספקתי להתייאש? קמה בבוקר של חופש גדול, אחרי לילה שבו לא נעשה יותר מידי, יותר נכון לא נעשה בו כלום, מילדה שיוצאת ונהנת עם חברים ובעיקר עם החבות, הפכתי לילדה שבחצות כבר מוטשת מהכל מוטשת מהחיים. ולמה??? הרי זה לא שעשיתי משהו חשוב היום חוץ מהלתחמק מעצמי שוב, כבר הפסקתי לנסות להבין למה אני מתחמקת מעצמי כלכך ומאיפה צצו לי כל הפחדים. אז היום קרה דבר מוזר, הבוקר התעוררתי כמה פעמים שזה רגיל וכלפעם חזרתי לישון.. לפני שהתעוררתי בפעם האחרונה כאילו דיברתי עםעצמי בראש אבל שיחה ברורה ורצינית על למה להתעורר עכשיו.. אמרתי לעצמי אין לי למה לקום עשיו ואז חשבתי שיש, נתתי לעצמי המון סיבות לקום המון מטלות שיש לי לעשות מטלות קבועות וטפשיות שבתקופה האחרונה הפסקתי להתייחס אליהם ולבצע אותם, והינה אני ערה. זאת דרך מצויינת להתעורר , למצוא סיבה לקום בבוקר. אבל מה יקרה כשלא תהיה הסיבה ? הרי אני לחא מהאנשיםפ שאוהבים לישון, לא המאנשים העצובים, לא מהאנשים שלא מבינים מה קורה, לא מהאנשים שלא יכולים לשמוח באמת.. אז? עכשיו אני כן המאנשים ? אני לא רוצה להיות .. בוחרת להמשיך ולנסות, לנסות ולחזור לעצמי האמיתית. לנערה הרצינית עם החיוך ששובר כל קרח וכל חומה, הנערה שנלחמת עד הסוף על הדברים החשובים -הערכים שבהם אני מאמינה. הנערה שמאמינה ש-בשירות קרבי של 3 שנים. הנערה שמדריכה אסירים בגילה שעשו כלכך הרבה רע, הנערה שמדריכה אותם ובאמת מאמינה בכוח שיש לאדם-שיש לכל אדם, כולל לעצמה. לא רוצה ללכת לאיבוד במבוך של כיעס ופחדים. רוצה להצליח עם החבר,שאיתו הפסקתי לדבר כי אני עסוקה מידי בלעשות כלום, רוצה לחזור בעיקר הביתה לחברות שלי, שהם האוויר שלי, רוצה לחזור להיגיון , ולטוב רוצה לחזור פשוט לאהוב, לאהוב את הטוב שבחיים, רוצה להאמין שאלה לא סתם עוד מילים. וממך אני מבקשת רק דבר אחד בורא עולם יקר- תן לי את הכוח שוב,להאמין באדם וביופי העולם.
בת 17, אני רק בת 17. ממה כבר הספקתי להתייאש? קמה בבוקר של חופש גדול, אחרי לילה שבו לא נעשה יותר מידי, יותר נכון לא נעשה בו כלום, מילדה שיוצאת ונהנת עם חברים ובעיקר עם החבות, הפכתי לילדה שבחצות כבר מוטשת מהכל מוטשת מהחיים. ולמה??? הרי זה לא שעשיתי משהו חשוב היום חוץ מהלתחמק מעצמי שוב, כבר הפסקתי לנסות להבין למה אני מתחמקת מעצמי כלכך ומאיפה צצו לי כל הפחדים. אז היום קרה דבר מוזר, הבוקר התעוררתי כמה פעמים שזה רגיל וכלפעם חזרתי לישון.. לפני שהתעוררתי בפעם האחרונה כאילו דיברתי עםעצמי בראש אבל שיחה ברורה ורצינית על למה להתעורר עכשיו.. אמרתי לעצמי אין לי למה לקום עשיו ואז חשבתי שיש, נתתי לעצמי המון סיבות לקום המון מטלות שיש לי לעשות מטלות קבועות וטפשיות שבתקופה האחרונה הפסקתי להתייחס אליהם ולבצע אותם, והינה אני ערה. זאת דרך מצויינת להתעורר , למצוא סיבה לקום בבוקר. אבל מה יקרה כשלא תהיה הסיבה ? הרי אני לחא מהאנשיםפ שאוהבים לישון, לא המאנשים העצובים, לא מהאנשים שלא מבינים מה קורה, לא מהאנשים שלא יכולים לשמוח באמת.. אז? עכשיו אני כן המאנשים ? אני לא רוצה להיות .. בוחרת להמשיך ולנסות, לנסות ולחזור לעצמי האמיתית. לנערה הרצינית עם החיוך ששובר כל קרח וכל חומה, הנערה שנלחמת עד הסוף על הדברים החשובים -הערכים שבהם אני מאמינה. הנערה שמאמינה ש-בשירות קרבי של 3 שנים. הנערה שמדריכה אסירים בגילה שעשו כלכך הרבה רע, הנערה שמדריכה אותם ובאמת מאמינה בכוח שיש לאדם-שיש לכל אדם, כולל לעצמה. לא רוצה ללכת לאיבוד במבוך של כיעס ופחדים. רוצה להצליח עם החבר,שאיתו הפסקתי לדבר כי אני עסוקה מידי בלעשות כלום, רוצה לחזור בעיקר הביתה לחברות שלי, שהם האוויר שלי, רוצה לחזור להיגיון , ולטוב רוצה לחזור פשוט לאהוב, לאהוב את הטוב שבחיים, רוצה להאמין שאלה לא סתם עוד מילים. וממך אני מבקשת רק דבר אחד בורא עולם יקר- תן לי את הכוח שוב,להאמין באדם וביופי העולם.
