סטרטרה כדור להרגעה

[arana1]

כשאדם נחבט ללא הרף בפינות הקשות של החברה

אז הוא נדרש להמשיך ולחבוט את עצמו למוות על מנת להתאים את עצמו לתבניתה
למה
כי הוא אשם ולא הקירות
עובדה שלרוב האנשים הקירות האלה נוחים

שכל אחד יעשה את הבחירות שלו
אני בוחר להשתין על הקיר במקום להמשיך ולחבוט את ראשי בו בצייתנות הזויה
ולדעתי זו בחירה מוסרית
שלכן גם משרתת את האינטרס האמיתי של קיומה של החברה
אלא שבשביל להבין את זה צריך לחשוב גם קצת מעבר לרגע הבא
לקחת בחשבון שיש סיבות למגוון האנושי
והן טובות מאוד

 

[אמא לנער אוטיסט1]

מנתחת ההתנהגות מוסמכת? באיזה מסגרת הוא נמצא?

 

[טסרקט]

אולי הוא בתקופה מתוחה?

יכול להיות שמשהו מלחיץ אותו, ילדים בספקטרום עלולים להרגיש מצוקה מדברים שרוב האנשים לא נלחצים מהם ולכן קשה לדעת. זו כמובן אינה אשמתו של אף אחד, וגם מאוד קשה לאתר את הסיבות בהרבה מקרים ועלול לקחת זמן. אם אינני טועה תקווה המליצה פה בעבר על אנשי מקצוע או מנתחי התנהגות מוסמכים, אולי כדאי לכם לנסות להתייעץ עם אחת מהן, אולי היא תוכל לאתר את הסיבות לצעקות.
אני חושבת שגם העצות של ענת נוי שכותבת כאן יכולות לעזור, התרשמותי שיש לה יכולת להרגיש ולהבין אוטיסטים שאינם מדברים.

 

[dina199]

נתנו לו כבר שלוש תרופות שונות שגרמו לו

להרגיש רע. לדעתי זה כבר מספיק ליצירת מתח (בנוסף למתח שהיה לפני התרופות)

 

[טסרקט]

בדיוק בגלל זה, העלתי את האפשרות

שבמקרה כזה, במקום טיפול תרופתי אולי כדאי לנסות דרך טיפולית אחרת, אולי לפי העצות של תקווה או של ענת נוי, לדעתי כל אחת משתי הדרכים הללו יכולה להיות עדיפה על מתן התרופות הללו שאיך שהאם מתארת בינתיים הן רק גורמות לו לסבול. (הדעה שלי אינה מקצועית, מתבססת רק על ניסיון פרטי שלי).

 

[dina199]

ואני מעלה עוד אפשרות. כזאת שרוב האנשים לא יאהבו

.
להפסיק הכל. להוריד לחץ בכלל. ואז לראות מה המצב.

 

[טסרקט]

לדעתי גם האפשרות הזו טובה לניסיון

רק להבהיר שהכוונה לפי איך שאני מבינה את זה, היא להמשיך להיות קשובים לאורך כל הזמן ולתת לו באותה התקופה של הפסקה תשומת לב ולעשות איתו ביחד דברים שהוא אוהב לפי הצורך שלו, אני מדגישה את זה כדי שלא יפרשו את הדברים כאן לא נכון ויחשבו בטעות שהכוונה בדעה להפסיק טיפול שחושדים שעושה רע לילד, כאילו פירושו להפסיק לתת לו תשומת לב עזרה והתייחסות. גם כשמפסיקים משהו שאינו מתאים, אפשר במקביל להמשיך ולחפש מה כן נכון וטוב לילד, ואלו יכולים להיות גם דברים שאינם "טיפוליים" כמו למשל פעילות לימודית או פנאי בשביל הכיף.

 

[dina199]

בהחלט. זה לא אומר

להפסיק הכל, להיכנס לשאננות ולהרים ידיים.
למעשה זה מה שרופאים עושים כשלמטופלים יש יותר מדי תרופות וכבר לא יודעים מה משפיע על מה. מפסיקים הכל , מגיעים למצב נקי ומתחילים לאט לאט לפי המצב.

 

[טסרקט]

נכון, רק שההבדל בין מה שהוצע כאן

לבין הפסקה שרופאים עושים, שרופאים עושים הפסקה כדי להמשיך את אותו הקו הטיפולי אחרי ההפסקה. מפסיקים תרופות כדי להמשיך תרופות אחרי ההפסקה. כאן דובר גם על האפשרות לעשות הפסקה כדי לנסות כיוון אחר, או מטפל אחר.

 

[dina199]

הדוגמה שלי של רופאים זה רק לשם הדוגמה.

שההפסקה עצמה לא מזיקה, אלא עוזרת לקבוע כיוון.

ולגבי רופאים הם אמנם ממשיכים עם תרופות אבל באפשרויות שונות: תרופות אחרות, מינונים אחרים, צירופים שונים. והכי חשוב כשמתחילים בתרופות מחדש (אני ממשיכה בדוגמא הרפואית ללא קשר לספקטרום

) לא מעמיסים על המטופל את כל התרופות בבת אחת אלא לאט ובזהירות

 

[dina199]

ואני מציעה עוד אפשרות. כזו שהרבה אנשים לא יאהבו

,
להפסיק הכל. להוריד לחץ באופן מוחלט. ואז לראות מה קורה.

 

[dina199]

זה שהן לא יכולות לשבת זו בעיה שלהן

האם הן אלה שאומרות שאין סיבה ? כי תמיד יש סיבה , רק שלא תמיד רואים אותה.
האם זה קורה כשהן רוצות שהוא יישב ? או כשהן דורשות ממנו משהו ? ז"א כשהן דורשות 'התנהגות' כי הן מנתחות התנהגות ?

 

[schlomitsmile]

נשמע שעברתם דרך יסורים

גם הוא וגם אתם...
ועדיין עוברים

אולי התשובה אינה בכדורים?

 

[פרח לי יפה ורוד]

בדקו אם זה ללא סיבה?

האם יודע להגיד אם כואב לו משהו?
אם מפריע לו משהו?
אם הוא פוחד ממשהו?

 

[קציעה1]

לא מדבר , צועק ללא סיבה

 

[רואה 6 6]

אין דבר כזה שמשהו יופיע ויישאר כלכך הרבה זמן

בגלל ריטלין אחד.
יש פה סיבות נוספות אבל נראה לי שהן אפעס פחות חשובות אלא ההוויה שהוא חי בה יותר חשובה.
לדעתי, ואגיד בסופר זהירות,וזוהי רק דעתי הלא מקצועית הילד בודד וחרד.
הילד חש לבד. אין איתו אף אחד. לא באמת איתו. אני לא מתפלאת שפועלי הABA שלכם לא מצליחים לשבת איתו כי ABA בכלל לא מבוסס על "יחד",ולא מייחס משמעות להיבט האנושי.
אם זה מדבר אליך,עושה לך משהו,אמשיך לומר דבריי.

 

[פרח לי יפה ורוד]

אפשרות נוספת

אולי הצעקות התחילו עם סיבה טובה.
ואח"כ הוא פשוט התרגל לצעוק.
כמו הרבה טקסים/הרגלים/התנהגויות אצל ילדים בספקטרום.
ואז הוא עצמו (וגם אתם) כבר במצוקה מההרגל-
כי אני בטוחה שזה לא נעים לצעוק.
במקרה כזה אולי תוכנית התנהגותית לכם יכולה לשנות-ללמד אתכם לשנות אולי את התגובה מבחינתכם-וזה אולי ישנהאת הטקס.
עם ילד מדבר זה יותר קל-אפשר להודיע לו מראש מה תהיינה התגובות לכל דבר.
הבעיה היא שאם הוא לא מדבר ממש אין לכם איך לדעת.
ולכן אתם לא יכולים לדעת אם הוא לא במצוקה עכשיו.

 

[ענתנוי]

התרגל לצעוק?

ממתי מתרגלים לזה? ואם זה מפריע לכולם - את לא חושבת שהוא שם לב לזה? הוא דביל מוחלט או פסיכופט או סוציופת?


אם הילד מדבר יש יותר סיכוי שמישהו יקשיב לו.
ילד שלו מדבר הוא עציץ ואין לו ברירה אלא לצעוק או להרביץ כדי שמישהו יתייחס למצוקה שלו.
תלמדו להקשיב.....

 

[dina199]

 

[פרח לי יפה ורוד]

לא דביל לא פסיכופת ולא סוציופת

פשוט מדברת מנסיון