סטרטרה כדור להרגעה

[קציעה1]

סטרטרה כדור להרגעה

האם יש מישהו שיכול להגיד לי על הכדור סטרטרה, או כל סוג אחר שירגיע את הילד שלי . בן 6
ריטלין- לא עזר הגביר את הצעקות
אריפליי - הקיא ומעולף
רספרדל - צעקות רבות
ומה עוד

 

[רונן שפירא1]

זה לא כדור הרגעה

זה כדור להפרעת קשב שאינו ממריץ ויותר משמש למי שסובל מבעיות של דכאון שמשולב עם הפרעת קשב עד כמה שאני יודע.....

 

[TikvaBonneh]

אצלנו סטרטרה לא עזר

הוא נעשה יותר סוער.

 

[yuliyuli1]

להרגיע ממה?

האם הוא היפר אקטיבי?
או שהמצב הנפשי שלו לא טוב?

להיפר אקטיביות באמת מתאימות (ברוב המקרים) תרופות מסוג ריטלין, ואם הריטלין עצמו לא טוב אפשר תחליפים כמו אדרל / סטרטרה וכו'.
אגב לא מספיק להתאים רק את התרופה עצמה אלא גם את המינון - כי כל מינון יכול להשפיע אחרת.

 

[קציעה1]

הילד צועק ללא סיבה, כמו גריה ולא מסוות ומאוד

מוסח. אפילו הסיעת ומנתחת התנהגות לא יכולות לשבת איתו

 

[ענתנוי]

הילד הוא לא מכונה

אם הוא צועק - יש לזה סיבה.

אין לו בעיה של "גריה" או "חוסר ויסות" אלא בעיה של חוסר יכולת לבטא את עצמו - כי אף אחד לא מקשיב לו.

 

[schlomitsmile]

אלה מיליםשאנשי מקצוע אומרים להורים מיוסרים...

 

[ענתנוי]

מילים יוצרות מציאות

במיוחד עבור אנשים מאד רגישים, שמגיבים גם לניואנסים דקים של מחשבה שלא תמיד מבטאים במילים.

 

[קציעה1]

אשמח לקבל עיצות טובות לטיפול בצעקות

הוא סתם צועק, בלי סיבה ממש ממש בלי סיבה, ושום דבר לא השתנה או מפריע.

בבוקר, בערב , אולי גם בגן. כבר לא נעים לי מהשכנים,

חייבת טיפול להפסקת הצעקות

 

[schlomitsmile]

זה היה ככה מאז ומעולם, או התחיל לפני זמן-מה? סביר להניח שיש איזושהי סיבה,
גם אם היא נעלמת בינתיים מהעין.
זה בעצם האתגר המאד לא פשוט-
לפענח מה הסיבה...

 

[קציעה1]

זה פתאום לפני חודשים, לטענת בעלי מאז שניסה

לקחת ריטלין יום אחד

 

[schlomitsmile]

ומה קרה אחרי היום האחד הזה? המשכתם עם הריטלין?
עם כדור אחר?

אולי שווה באמת לנסות כמו שהוצע כאן-
"להתנקות" מכל הכדורים למיניהם,
להוריד לחצים אחרים ככל האפשר,
ולבדוק מה קורה?

 

[dina199]

מה היתה הסיבה המקורית לריטלין ?

ואם הריטלין עשה נזק (כי כל תרופה עלולה לעשות משהו) זו לפחות סיבה אחת. אולי יש עוד, אבל זה לא שולל את הסיבה הזאת

 

[טסרקט]

להוריד לחץ יכול לעזור

אם תרופות עושות לו רע וגורמות לו לצעוק יותר, לדעתי כדאי להתייעץ עם הרופא כיצד להוריד אותן בהדרגה. אם המטפלים לא יכולים לעבוד איתו כדאי לעשות איתם הפסקה. בינתיים בזמן הזה לאפשר לו להיות במצב כמה שיותר רגוע. תעשו איתו ביחד דברים שהוא אוהב לעשות (כמו משחקים, בילויים מחוץ לבית, ים בריכה, לצייר או משהו אחר שהוא אוהב לעשות ביחד או לבד), ותבררו בינתיים על מטפלים וגם על שיטות אחרות אולי טיפול מסוג אחר יביא לתוצאות יותר טובות, אולי מטפלים אחרים, או אולי תקופה של הפסקה. יש ילדים שאצלם ההתנהגות הנקראת חוסר וויסות או מה שמכונה בשפה המקצועית "גריה", נוטה להיות מפריעה וקשה ככל שהילד מרגיש לחוץ, וילדים בספקטרום מאוד רגישים לדברים שונים, זו הסיבה שיתכן ויש סיכוי שתקופה של הפסקה יכולה להביא שיפור.

 

[שייך למיעוט]

צעקות התקבעות חזרתיות

יש להם סיבה.
מה הסיבה ?
אין לי מושג. השאלה היא האם לקבל אותו למרות הצעקות, קבלה אמיתית, ושיקפצו השכנים.
או להתקפל בגלל הסביבה ולקפל אותו בדרך למטרה זו.
באמצע עבודה בבית כשיש הרבה הפסקות זה בהחלט יכול להכעיס.
זה יכול לקרות גם ללא אוטיסטים.
האם גם להם ניתן טיפול תקופתי שיתמוך בהשתקתם ?
השאלה מה עושים עם הכעס הנקודתי, איך להמשיך בחיים.
אחרי החלטה אמיתית זו אפשר לנסות לבדוק מה באמת מפריע
דוגמה להתחיל לתת טיפול תרופתי בלי שהוא יבין למה
זו זעקתו נגד
ואז כדור השלג מתגלגל וגדל.
כמובן, יתכן ויש סיבות אחרות כמו פשוט חם מידי החום יכול להטריף
ואז מפעילים מזגן או נותנים תרופות

 

[ענתנוי]

טיפול בילד

לא בצעקות.

אני לא יודעת מה הסיבה, כי אין מספיק מידע אבל זו חייבת להיות נקודת המוצא שלכם: יש מישהו מאחורי ה"תופעות". אדם עם נפש: רצון, אמונה, כוונה, מודעות.
אם תמשיכו להתייחס אליו כמו ל"תופעה" לא תצליחו למצוא את הסיבה.

אני יכולה רק לנחש שאם זה התחיל אחרי ריטלין אחד, יש קשר בין הדברים אבל לא קשר פיזיולוגי, כי זה לא הגיוני אלא קשר נפשי.

זה נשמע לי כמו מישהו ש"נשבר לו הקפיץ", כאילו הוא ספג וספג ושתק עד שהוא לא יכל יותר להכיל את זה, והאמון שלו בתקשורת עם הסביבה נשבר.
הטיפול, במקרה כזה, הוא להחזיר לו את האמונה בבני אדם, והתנאי ההכרחי הוא קיומו של אדם ראוי לאמונה בסביבתו הקרובה.....

 

[פרח לי יפה ורוד]

בטח שיש דבר כזה חוסר וויסות

לא אומרת שזה המקרה אצל הילד-אולי מפריע לו משהו.
אבל את אף פעם לא מרגישה מוצפת ולא מווסתת?

 

[arana1]

הכוונה שיש לדבר סיבה

כמו להרבה תופעות הקשורותו באוטיזם אז גם כאן לסביבה יש נטייה לבלבל בין תוצאה לסיבה
זאת אומרת
מתייחסים לקשיי וויסות כאילו היו מאפיין של האוטיסט במקום להבין שהנטיה לצאת מוויסות בקלות היא תוצאה של אינטראקציה לא מתאימה

זה לא שגוף אוטיסטי הוא פחות מווסת מהממוצע
אלא שאוטיסט
מתוקף זהותו
ושונותו
נתקל ביותר מצבים שמוציאים אותו מוויסות

כשמתייחסים לתוצאה כאילו הייתה הסיבה אז מפסיקים לחפש את הסיבה האמיתית
וזו הבעייה הכי קשה והכי מטרידה בכל הגישה לאוטיזם כיום

 

[פרח לי יפה ורוד]

חולקת עליך

כשדברים בעולם נחווים חזק יותר (רעש/אור /וכ"ו)
הסיכוי למוצפות עולה.
כשאדם מוצף הוא לא מווסת.
הרגישות הזאת היא משהו פיזיולוגי בהחלט.
אולי חיווט שונה של מערכת העצבים.

 

[arana1]

אדם, כמו נחל, מוצף רק שזורקים לו אבן לערוץ

ולכן אין ולו מילה אחת במה שכתבת שסותר את מה שאני כותב
בדיוק להפך
כי אם אדם מחווט באופן שונה מהנורמה אז הסיכוי שהנורמה כל הזמן תחסום את ערוציו עולה משמעותית
ומכאן הסיכוי להצפה ולחוסר וויסות חושי עולה ואף מגיע לרמה בלתי נסבלת
וכל עוד הסביבה לא תבין את זה אוטיסטים יסבלו בטירוף
ולשווא
ובאופן שמגלם עוול בלתי נסבל ליופיים וקיומם וזכותם לקיום הראוי לכל אדם

זה שרגישות נובעת מפיזיולוגיה לא אומר שאינה נגרמת מסביבה חיצונית לא מתאימה
את, וכל אנשי המקצוע והחינוך והאבחון, חושבים שאנשים גבוהים הם אשמים בעובדה שהם גבוהים מהממוצע, ולכן יש לחתוך אותם לחצי, כי הגובה שלהם הוא הרי סיבה פיזיולוגית ורוב הפרטים בחברה הם נמוכים
ולפרקטיקה נפסדת זאת, מכל הבחינות, אתם קוראים שילוב והתאמה וטיפול ועזרה