סטטיסטיקות

[נילה אוהבת]

אין מילים לנחם ../images/Emo14.gif

אלסי יקרה, רק להשתתף בכאב שלך שהוא כל כך מובן. ובכל זאת אנחנו בוחרות בחיים וממשיכות לצוף מעל פני המים, וממשיכות לבנות את האמונה והכוחות לעוד נסיון עד שנצליח. כי לא נוותר, נכון? שולחת המון אהבה

 

[נטע33]

מזדהה כל כך ../images/Emo7.gif

קרה לי גם בטיפול האחרון. אני רוצה לעזוב את הבית חולים שבו זה קרה.נראה לי שמשהו היה מאד לא תקין. אולי אפילו עברנו את זה באותו מקום ובאותו זמן? אני אכתוב לך יותר פרטים במסר אישי. בינתים מבינה ולא מוצאת מילים לנחם כי לא מצליחה להתאושש ממה שקרה אצלנו.

 

[נועם@בת]

../images/Emo14.gif אלסי אחותי ../images/Emo14.gif ../images/Emo14.gif

סטטיסטיקה זה לפעמים להתגלל מהצד השלילי של עקומת גאוס ולשבור את הפרצוף. לא חושב איך מחשבים, בסוף השורש יוצא שלילי (נכון, לא הגיוני ולא אמיתי, אבל זאת המציאות שלנו). הסטטיסטיקה לא תשאיר אותך מעל פני המים אהובתי, זאת את שתחזרי ותצופי כי למטה חשוך ומחניק. תחושת החום למטה מטעה. בהתחלה נדמה שכבר ומעייף לצוף כל פעם מחדש. והפיתוי לשקוע ולהשאר למטה לתמיד- הוא פיתוי עצום. אבל אסור להשאר למטה, זה מסוכן מידי. מחבקת אותך ואת הכאב שלך אלסי, מקווה לספוג מעט ממנו ולהקל עליך בזה. אוהבת ומתפללת לטוב

נועם

 

[אלסי]

../images/Emo51.gif קולקטיבית

לכולם על התגובות כאן,ולמי ששלח מסר אני מבטיחה לענות ברגע קצת יותר מאופס. חשבתי שהתרופה הכי טובה למה שקרה יהיה להתחיל מיד טיפול, אבל המחזור הקדים לי בשבוע-דבר שמעולם לא קרה אצלי- וזה אומר לי שהגוף באמת עייף. זה בנוסף לכאבי הראש (והלב) ועיניים שהפכו לזוג סדקים אחרי כל הבכי של הימים האחרונים. חוזרת לכונכיה שלי ומבטיחה יום אחד עוד אחזור לכבוש בסערה את הפורום עם ההודעה .

 

[GALITDOL]

קוראת את מה שעברת ועדיין זוכרת

את ההודעה השמחה שלך שהציתה בי תקווה ואת ההודעה המצערת שלא איחרה לבוא. ושקעתי ברפיון עמוק וככ מצטערת שהיית צריכה לעבור את תהליך התרסקות החלום קחי כוחות ותיראי שהיום בו תהיי אמא עוד יגיע ובמהרה.

 

[לילךפ]

החזיקי מעמד, חברה ../images/Emo14.gif

 

[באאבו]

וואו אלסי!

לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. אני גם יודעת שאני לא ממש מתחילה, כי כבר קיבלת תגובות כאן מכולן - קצת מאוחר מדי, אבל ממש נגעת לליבי. כל הייסורים האלה חייבים להיגמר מתי שהוא, אין מה לעשות, מתמטיקה זה מתמטיקה, גם אם נהפוך ונבחש וננסה לערבב.. את מתקרבת לסוף, אלסי. כתבת, ואני מצטטת: "תנו לי להאמין שאני אצליח כי לא מוכנה לחשוב אחרת". איזה משפט חזק! כל הכבוד לך על החשיבה הזו, לפעמים זה יותר חשוב מזקיקים שמתנהגים להם כמו חיילים. מישהי פעם כתבה כאן בפורום שכנראה כולנו נמצאות בצד הגבוה של הסולם הסטטסיטי.. כמה גבוה הוא כבר יכול להיות? מבלי להכנס לפאשלות של בית החולים, הרופא שאמר לך שאת אמוציונלית מדי פשוט טמבל. נקודה. מאחלת לך לגעת בסטטסיטקה, בקרוב.. שולחת לך חיבוקים באאבו

 

[סוכריה על מקל]

הם עוד יגיעו

התאומים שלך, זה הרי חייב לקרות! אני לא יודעת למה זה לא קרה עד עכשיו, אני נורא מקווה שזה יקרה ממש בקרוב. סטטיסטיקה זו מילה מגעילה עם מספרים שלא אומרים שום דבר - מה זה משנה לך מה אחוזי ההצלחה אם את לא שם? ומה משנים לך אחוזי הכשלון כשאת מצליחה? מה שחשוב זה מה שקורה במאה אחוז לך ולא מה שקורה לכולם. ואני כל-כך מקווה שמאתיים אחוזי ההצלחה שלך (תאומים זה מאתיים אחוז, לא?) מחכים ממש מעבר לפינה.