סטטיסטיקות

[עופר 123]

סטטיסטיקות

היום יצא לי לדבר על עניין שיעורי הצלחת הדיאטות. כולנו מכירים את הסטטיסטיקה המפורסמת לפיה 90-95% ממי שמתחילים דיאטה יחזירו את המשקל שהורידו עד חמש שנים מתום הדיאטה. כולנו חווינו (וחווים?) על בשרנו עד כמה הוא נכון, אבל לצד זאת, כל אחד חושב אחת לזמן מה על "אולי נתחיל דיאטה". מה עושים עם הסטטיסטיקה הזו? מה המשמעות של המשפט הזה עבורכן/ם?

עופר, שהיום הבין שהמשפט הזה הוא קצת עצוב וקצת שמח

 

[יאני1]

שאלה טובה...

כשאני לא בדיאטה אני מסתכלת עליו בהגיון, שוקלת אותו, לרוב מסכימה איתו. כשאני בדיאטה אני בהכחשה טוטאלית "אני שונה, לי זה לא יקרה" (ואז זה קורה

) אז זו משפט מציאות נושכת כזה, עובדה מבאסת שמוציאה את הרוח מהמפרשים. אהבה, מעיין

 

[דריה27]

המשפט הזה הוא הסיבה

ללמה עשיתי רק פעם בחיי דיאטה. זה לצערי כל כך נכון, וכולם יודעים את זה אבל משום מה ממשיכים לנסות ולעשות דיאטות שונות ומשונות, חלקן בריאות חלקן פחות וחלקן ממש הרסניות. אני החלטתי לפני שנתיים לעשות דיאטה "כמו שצריך" ונשברתי אחרי חודש וחצי שבו ירדתי 6 קילו. מיותר לציין שעליתי בחזרה הכל פלוס 3 קילו נוספים. ככה שאם הייתי ממשיכה לעשות דיאטות אני מאמינה שהייתי היום הרבה הרבה יותר שמנה ממה שאני, ולכן החלטתי לא לעשות דיאטות, כן כן אני יודעת שאולי זה ישמע קצת מוזר אבל זו הייתה ממש החלטה שעשיתי בצורה מודעת, ולא כי היה לי טוב עם המשקל העודף שלי אלא כהפקת לקח מהעבר. אני אגב עדיין מחפשת את הדרך המנצחת אני אופטימית

דריה

 

[דריה27]

שכחתי לומר

שאמנם אני לא עושה דיאטות אבל אני כן עושה ספורט, ממש מקפידה לעשות כל יום גם כי אני אוהבת את זה וגם כי זה עושה לי טוב לנפש ולגוף דריה

 

[בודדה בצללים]

נקודה למחשבה

לא חשבתי על זה עד עכיו כי עד עכשיו שום דייאטה שעשיתי מרצוני מגיל 4 כעיקרון לא הצליחה השתיים שהצליחו היו שתיהן במסגרת של קייטנה של שמנים שנמשכות שבועיים האחת מהן הצליחה שכן בזכותה ירדתי מסביבות ה115 ל100 ומשם ירדתי לבד עוד 5 והתנדנדתי על המשקל הזה בשנים האחרונות, 2 יותר 2 פחות ככה. השנייה ירדתי בה מ108 ל99 והעלתי את הכול חזרה ברגע שיצאתי משם (כי הקינאה שלהם ממש הרסה אותי והם התחילו להגיד עלי שרימיתי וכל מיני דברים כאלה ברגע שהם שמעו שירדתי הכי הרבה שם) ניראה לי שזה תלוי בגישה אני מאמינה שזה כמו להיגמל מעישון, בדיוק אותו דבר, כי אחרי הכול כולנו פה אוהבים מאוד לאכול ונהנים מזה אז למה שנפסיק? למה אנשים חושבים שאם הם יגידו לנו את כל הסיבות שאנחנו מודעים אלהם זה ישנה משהו? אז שמנסים דיאטה שמגיעים לזה ממקום חיצוני כמו שכבר נימעס לשמוע את כל הדברים האלה, שרוצים להיכנס לבגדים חושפנים שבנות אחרות לובשות וכד, זה לא יצליח כי זה לא רצון אמיתי, זה לכפות על עצמך להפסיק משהו שאתה לא באמת רוצה להפסיק, שאם נתנו לך את הבחירה שהעולם יקבל אותך כמו שאתה ולהיות בעודף משקל זה היה נחשב ליפה ושלא היו את כל הבעיות האלה מיסביב אתה היית אומר "מעולה" וממשיך לאכול. אבל אם זה מגיע ממקום פנימי, שאתה רוצה להפסיק לאכול בשביל ע-צ-מ-ך כי אתה רוצה להיות בריא, כי אתה רוצה להרגיש טוב עם עצמך כי אתה מרגיש שיהיה לך טוב יותר ככה שאין לך בעייה עם מה שאנשים אומרים או מה שהם לובשים או בכלל מה שנחשב ליפה אז יש לזה הרבה יותר סיכויים להצליח וזה יצליח ואתה תשמור על זה כי זה לא שתראה יותר יפה בעיני אחרים, זה כדי שאתה תהיה בסדר עם עצמך... שמחה שאחרי 17 שנים של עודף משקל השלמתי עם עצמי ואני אוהבת את עצמי יותר בגלל זה אני רוצה שאני אהיה יותר בריאה ואני אומרת בריאהה ולא יפה כי אני חושבת שאני יפה גם ככה... אבל זה לא בריא בשבילי ומה שלא בריא לי יוצא לי מהחיים בין אם זה חברות בין עם זה גברים ובין אם זה האוכל שאני הכי אוהבת

 

[קארמה נואר]

תראה.. תשמע....

בוא נלך צעד אחד יותר רחוק לוטו, מה הסבירות להפציץ 6-7 מספרים ולהפוך למליונר? ... כמה אנשים בכל זאת ממלאים כרטיס כל שבוע? כוכב נולד, מה הסבירות שאתה נינט הבא? ... כמה בכל זאת הולכים לאודישנים? שורה תחתונה אנשים רוצים להאמין רוצים לחשוב שאולי הם יהיו אלה שיצליחו/יזכו/ירזו וכן הלאה בלי התקווה הזו, האמונה, החיים הופכים חסרי טעם

 

[שיריקוץ]

מטיפי הדיאטות ואני...

כשאני בדיאטה, אני כמובן בטוחה שזו הפעם האחרונה, שאשמור אחרי שארזה ושלעולם לא אעלה את מה שירדתי...עד שאני עולה. ואז, קורה לי לפעמים שאני פוגשת מישהו או מישהי שרזו המון והפכו למטיפים. מכירים את "מטיפי הדיאטות"? אלה שרזו ומספרים לכם שעות על כמה הם ממליצים על מה שעשו וכמה הם מאושרים וגילו את אמריקה בדיוק כשלכם הכי חרא עם עצמכם? או אז אני משתמשת בסטטיסטיקה. זה אולי קצת מגעיל, אבל אני מחייכת אליהם ובליבי חושבת..."נו, נו, נראה אותו כשיעלה חזרה את הכל..." שמים לב שאני פולניה??!!

 

[בודדה בצללים]

וואייייי מוכררררר ../images/Emo9.gif

החבר הקודם שלי ההיה ככה, פקינג מושלם הבנדם ובלי הגאוותנות אולי לא כזה רזה אבל הוא היה מדבר איתי שעות על העיניין הזה שהוא היה בנדם וחצי לפני כמה זמן ושזה הכול עיניין של כוח רצון ושצריכים לאכול בריא וכל מיני דברים ששמעתי אותם כלכך הרבה פעמים עד שהם עשו לי בחילה וזה עוד אחרי שאני התחלתי צעדים ראשונים לקראת דיאטה יש לי מזל שאמרתי לו על זה משהו כי הייתי יכולה להשתגע מזה שהוא מדבר ומדבר ומדבר ולי אין שום דבר אחר להגיד חוץ מזה שזה נכון ושהוא צודק... מצד שני על כל דבר שהוא אמר לא יכולתי להגיד אחרת

 

[big bride]

../images/Emo13.gif

משעשע. ומנחם באיזה אופן מוזר. מה לא? לדעת תוך כדי התהליך שזה נראה כמו קו של אקג ובסוף זה לא ככ משנה אם עכשיו אתה קצת למעלה או קצת למטה זה גם ישתנה, אז לפחות תעשה לעצמך טוב. בכלל אם אני אצליח לקחת איתי את הכלל הזה של לאכול רק בצורה שעושה לי טוב, אני חושבת שהעליה ירידה יהיו הרבה פחות משמעותיות

 

[lizush]

לדעתי...

זה תירוץ נהדר למה לא לעשות דיאטה, בדיוק כמו התירוץ למה אני לא ארשם לתואר השני (יש המון נרשמים), למה אני לא אשלח קורות חיים לעבודת חיי (שוב, יש יותר מידי מועמדים) או למה עדיין יש לי את הפחד לעשות רישיון (כמות האנשים שנפגעים בתאונות דרכים). תמיד יהיו לי תירוצים סטיסטיים, אבל תירוץ הוא רק תירוץ- מונע ממך מראש לעשות משהו שאתה מאוד רוצה, אבל מאוד חושש... זו דעתי לפחות...

 

[l i r i 78]

צודק בכל מילה

זה פשוט תירוץ. הרי יש גם אנשים שמרזים ונשארים רזים, אז למה לא להאמין מספיק שתוכל להיות אחד מהם? חוץ מזה, גם אם בסוף תשמין, אז מה? לי לקח 8 שנים להעלות בחזרה את מה שהורדתי (הגעתי בדיוק לאותו משקל התחלתי) אבל לפחות 7 שנים הייתי בצד הרזה יותר של המאזניים. לא נראה לי שעדיף היה להשאר במשקל הגבוה במשך שמונה השנים האלו חוץ מזה שעכשו, אחרי שנתיים, חזרתי שוב למשקל הנמוך ודווקא עכשו אני לא נותנת לעצמי ליפול בגלל ניסיון העבר. הניסיון ההוא רק מחזק אותי עכשו

 

[lizush]

אני ../images/Emo68.gif

אבל לא בלונדינית...

 

[עופר 123]

ממש לא תירוץ

לדעתי זה לא תירוץ, אלא סטטיסטיקה שאמורה לגרום לנו לחשוב קצת אחרת: שאם נעלה במשקל, זה לא אומר שאנחנו לא בסדר וזה לא אומר שצריך להתענות בגלל זה; אם דינן של הדיאטות להיכשל בהגשמת המטרה, אז אולי דיאטה היא לא הדרך לרזות; ושאם מהללים מישהו שהצליח לרזות, זה בדיוק כמו קורס טיס - רק 10% ממי שהתחילו יסיימו, אבל זה לא אומר שכל האחרים הם לא יוצלחים. תירוץ? ממש לא. תובנה חדשה? אולי כן.

עופר

 

[lizush]

עופר, עופר... עופר...

דבר ראשון - מאיפה הסטטיסטיקה הזו? איפה היא מפורסמת ומי עומד מאחוריה (בטח אדם שמן

). אני מסכימה איתך שאם אני עולה במשקל אני לא צריכה להתענות וזה לא יגרום לי להוריד את החיוך בבוקר, אבל מה שאתה אומר, אם אני אקח את האנלוגיה שלך לקורס טיס, זה שאם רק 10% יסימו את הקורס, אז אולי לא שווה בכלל לגשת לקורס - וזה מה שנראה לי כתירוץ הכי נוח להשתמש בו כדי שלא נצטרך להתמודד עם הפחדים שלנו במקרה שלא נצליח לעמוד בהם (לפעמים הפחד הוא דווקא כן לעמוד בהם, אבל זה לנושא תגובה אחר בפעם אחרת). לפי מה שהבנתי מדבריך, אתה פשוט רואה את התסכול והבושה שאנשים שמעלים את הכל חזרה (ופלוס לפעמים) שרויים בה, אני בהחלט מבינה, אך אני לא מקבלת. ההבנה הכי פשוטה שלי זה שהמחוג הקטן על המשקל נותן לי מדד של בערך, רק כדי שאני לא אשתגע על חצי פיצה משפחתית...

, חוץ מזה, אין למשקל משמעות - חוץ מהמשמעות שאני נותנת לו ! אז אם בנאדם יקרא לעצמו לא יוצלח על דבר כזה, זה סתם עצוב, כי לכל אחד יש כל כך הרבה רבדים אחרים שהוא כן מצליח בהם, ותמיד הרי תמיד עדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה בדיאט קולה לימון

לירז

 

[מיקיס]

../images/Emo150.gifהדבר הכי קל בעולם...

הדבר הכי קל בעולם, זה להתחיל דיאטה.עשיתי זאת אינספור פעמים. שאלה היא מה קורה בהמשך... למזלי, אני לא נמנית עם הסטטיסטיקה הזאת...עברתי ( חמסה, חמסה, טפו, טפו, טפו ) את מחסום השש שנים. לעולם אשאר שמנה בראש, אבל לא אחזור להיות שמנה...זה נדר שנדרתי לעצמי, ואני עושה הכל - פשוט הכל כי שלא אחזור לזה. מעריצה את כל בעלי המשקל העודף שהשלימו עם עצמם וסיגלו לעצמם אהבה עצמית. באמת!!! אני - רק אחרי שרזיתי, התחלתי לחיות באמת. כשמנה ( מאד מאד מאד ) לשעבר, שנאתי את עצמי, חשתי דוחה בעיני עצמי וסלדתי מעצמי... אני חושבת שפשוט צריך לעשות סוויץ' במוח ולנתב את כל האנרגיות רק לנושא זה, קרי, הדיאטה. זאת בפרוש מלחמה!!! למנוע מעצמנו דברים שאנחנו כל כך חושקים בהם, להתנזר ולשנות הרגלים זה הכי קשה שיש. הבעיה אצל השמנים, ואני מדברת אך ורק מתוך ניסיון וידע עתיר ורב, זה שכל משבר קטן או חוויה לא נעימה מערערת אותנו, ואז אנו "מוצאים מפלט" ומתנחמים באמצעות בליסה. ד"א, הפרוש של המילה "דיאטה" ביוונית הוא: אורח חיים...אך החיים דינמיים ומלאי תהפוכות...וזה מאד קשה לסגל דפוסי התנהגות אחרים. בהצלחה רבה מכל הלב לאלו שמתחילים דיאטה, ומי ייתן ותתמידו בה. אין לאף אחד מושג איך ההרזיה משפרת את הדימוי העצמי ומשנה את החיים. מיקי ( 55 ק"ג פחות ממה שהיתה לפני שש שנים ונלחמת לא לחזור לשם בכל רגע מחייה )

 

[דניאלההה]

שמן הוא שמן בכל המובנים.

גם אם נהיה רזים בראש אנו שמנים. הסטטיסטיקה הזו נכונה תביט על חצי מחברי הפורום כולנו עשינו דיאטות כאלה ואחרות מי מאיתנו לא רזה 30 קילו וחזר ואף הכפיל את הק"ג? תמיד חושבים על מחר נתחיל דיאטה / אורך חיים חדש לי זה לא יקרה מכיר? זו המחשבה בתחילת כל יום א' היום דיאטה

 

[bמיקה]

קשה לי להסכים עם המשפט הזה

אני אומנם לא ממש פעילה כאן אבל אני קוראת את מה שנכתב כאן כל יום ומתרשמת כל פעם מחדש. אני תמי הייתי שמנה עד לפני 5 שנים שבהן החלטתי לשנות את המצב ולרדת במשקל, ירדתי 35 קילו ועד היום הם לא חזרו.... הכל עניין של גישה, התמדה וספורט, אי אפשר להפסיק את הפעילות הגופנית ברגע שמגיעים למשקל האידאלי, חייבים להמשיך להתעמל. נכון שהדיאטות הקודמות נכשלו אבל הדרך חיים שבה אני חיה עכשיו מסייעת לי לשמור על השמקל הנוכחי ולהרגיש טוב עם עצמי. מקווה שלא התפרצתי, אני פשוט יודעת מה ההרגשה של להיות שמנה ותמיד בראש תישאר הילדה השמנה שכולם ירדו עליה. חיבוק מיקה

 

[עופר 123]

את דוגמה לעשרת האחוזים

את אחת מעשרת האחוזים שכן התמידו לאורך שנים. אפילו בדיאטות שלך בלבד, הדיאטות הקודמות נכשלו ורק האחרונה הצליחה.

עופר

 

[bמיקה]

יכול להיות....

אני באה מבית שבו האמא שמנה ועשתה דיאטה וירדה 25 קילו ואז עלתה כפול.... וזה קורה להרבה אנשים אבל אני באמת חושבת שכל אחד יכול להתמיד ולהצליח. בכולנו קיים כוח הרצון והיכולת להתמיד גם כשקשה. שלא תבין לא נכון, איננו מנסה למתוח ביקורת, אני האחרונה שתעשה את זה. רק מנסה לעזור אם אפשר.

 

[chicka]

כח הרצון אינו מהווה מדד להצלחה

כולם רוצים, אבל לא כולם מצליחים. אני לא מאמינה במשפט הכ"כ נדוש "אם רוצים, אז הכל אפשרי". שינוי הרגלי אכילה הינו תהליך ארוך ובעיקר סבוך - מדובר בתפיסה לגמרי אחרת של המזון (כבסיס לשובע ורעב) והשתחררות ממקומות הרגשיים שהוא תופס. לא על כולם זה עובד ויש אנשים שנלחמים בזה כל חייהם - ד"א בדיוק מהמקום של חוסר ההבנה של משמעות האוכל בעיניי אנשים, הם עושים "דיאטות", יורדים במשקל ובטוחים שהם סיימו עם להיות שמנים בחייהם (עד השלב שהם עולים הכל) אני שמחה עבורך שהצלחת לעשות את השינוי הזה בחייך, הוא אכן אחד השינויים היותר קשים לביצוע וכל-הכבוד שאת מתמידה באורח חיים שטוב לך איתו ואת חיה איתו בשלום.