nonamenoname1
New member
סטודנט חדש
שלום רב לכולם, אני פונה אליכם כסטודנט למשפטים באחת האוניברסיטאות בשנה הראשונה.
הייתי מעוניין לשתף אתכם בחווית ההתחלה, ולבקש את עצתכם במידה ואכן תוכלו לסייע. אני אתחיל ואומר שאת התואר במשפטים והראשון שלי בחיי אני מתחיל
בגיל מאוחר יחסית, אני לא מזמן חגגתי 28, אך למרבה השמחה נתקלתי במספר לא מועט של אנשים שקטנים ממני לא בהרבה שנים ומבחינת חיי חברה אני מרגיש
בסדר גמור. העניין שמטריד אותי הוא אחר. אני כבר כמעט עשר שנים לא נגעתי כלל בחומר לימודי למעט פסיכומטרי והשלמת בגרות או שניים,
חשוב לי להדגיש שהשלוש שנים האחרונות לפני שהתחלתי ללמוד היו לי שנים לא קלות בהן עברתי תקופה של תסכול שהשפיע על מצבי הנפשי: גם
מבחינת משפחה- חוסר תקשורת עם משפחתי עקב השקפות עולם שונות, גם מבחינה זוגית וגם מבחינת הלימודים- חשתי שאני מאחר את ההזדמנות ללמוד לתואר ובכל מאודי רציתי ללמוד משפטים באוניברסיטה-עשיתי 4 פעמים
פסיכומטרי עד שהצלחתי להתקבל והדבר עמד בעוכריי עד שבסופו של דבר לשמחתי הצלחתי להתקבל--אך אני חייב לשים את הדגש על כך שבתקופה הזאת הייתי מאוד מתוסכל עד כדי כך שהגעתי להערכה
עצמית מאוד נמוכה (בהתחשב גם בנסיבות נוספות בחיים). כיום, לאחר שהתחלתי ללמוד, אם סטודנטים חוטפים שוק אני חושב שהשוק שלי מקבל תוקף משנה- גם מהבחינה של התחלה של משהו חדש ולא קל, וגם עקב זה שעשר שנים לא הייתי במסגרת לימודית, ולא נדרשתי להפעיל את המוח ביתר מורכבות,ואני חייב לציין שאני לא כל כך מצליח לעקוב בצורה מלאה אחר המרצים, אם כי חלקית והבנה לא מלאה של הדברים. נוסף על כך, אני לא מצליח לסכם את ההרצאות במחברות או במחשב מאחר והבחנתי שהדבר פוגם ביכולת ההבנה שלי את השיעורים. אני לא יודע אם אותם דברים היו קורים גם אילולא הייתי מתחיל ללמוד בשלב כזה של החיים ואילולא הנסיבות, אבל בהחלט מרגיש שהסיטואציה הנפשית והמנטלית משפיעה באיזשהו אופן. אני יכול להגיד בוודאות שבתקופת בית הספר היכולות שלי היו הרבה יותר גבוהות
והייתי הרבה יותר חד, מה גם שהיה לי הרבה יותר מוטיבציה לעשות דברים, והיום אחרי הרגל של לא להידרש לעשות הרבה אני ממש מרגיש שאני מתעיי, מהרצאה של שעה וחצי ביום, ומי כמוכם יודע כמה
פסקי דין יש לקרוא וכמה כל זמני היום בייחוד בהתחלה הם קריטיים. אז עיקר הבקשה שלי אליכם אני אמקד רק בשאלה הזאת של איך לפתח את החדות הזאת מחדש? איך לגרום לעצמי לקריאה רציפה ללא הצורך המייגע לחזור על אותם פסקאות עשר פעמים? אני מרגיש כאילו משהו במעבד של המוח רדום ולא רוצה לחזור למה שהוא היה...אודה לעצתכם..
שלום רב לכולם, אני פונה אליכם כסטודנט למשפטים באחת האוניברסיטאות בשנה הראשונה.
הייתי מעוניין לשתף אתכם בחווית ההתחלה, ולבקש את עצתכם במידה ואכן תוכלו לסייע. אני אתחיל ואומר שאת התואר במשפטים והראשון שלי בחיי אני מתחיל
בגיל מאוחר יחסית, אני לא מזמן חגגתי 28, אך למרבה השמחה נתקלתי במספר לא מועט של אנשים שקטנים ממני לא בהרבה שנים ומבחינת חיי חברה אני מרגיש
בסדר גמור. העניין שמטריד אותי הוא אחר. אני כבר כמעט עשר שנים לא נגעתי כלל בחומר לימודי למעט פסיכומטרי והשלמת בגרות או שניים,
חשוב לי להדגיש שהשלוש שנים האחרונות לפני שהתחלתי ללמוד היו לי שנים לא קלות בהן עברתי תקופה של תסכול שהשפיע על מצבי הנפשי: גם
מבחינת משפחה- חוסר תקשורת עם משפחתי עקב השקפות עולם שונות, גם מבחינה זוגית וגם מבחינת הלימודים- חשתי שאני מאחר את ההזדמנות ללמוד לתואר ובכל מאודי רציתי ללמוד משפטים באוניברסיטה-עשיתי 4 פעמים
פסיכומטרי עד שהצלחתי להתקבל והדבר עמד בעוכריי עד שבסופו של דבר לשמחתי הצלחתי להתקבל--אך אני חייב לשים את הדגש על כך שבתקופה הזאת הייתי מאוד מתוסכל עד כדי כך שהגעתי להערכה
עצמית מאוד נמוכה (בהתחשב גם בנסיבות נוספות בחיים). כיום, לאחר שהתחלתי ללמוד, אם סטודנטים חוטפים שוק אני חושב שהשוק שלי מקבל תוקף משנה- גם מהבחינה של התחלה של משהו חדש ולא קל, וגם עקב זה שעשר שנים לא הייתי במסגרת לימודית, ולא נדרשתי להפעיל את המוח ביתר מורכבות,ואני חייב לציין שאני לא כל כך מצליח לעקוב בצורה מלאה אחר המרצים, אם כי חלקית והבנה לא מלאה של הדברים. נוסף על כך, אני לא מצליח לסכם את ההרצאות במחברות או במחשב מאחר והבחנתי שהדבר פוגם ביכולת ההבנה שלי את השיעורים. אני לא יודע אם אותם דברים היו קורים גם אילולא הייתי מתחיל ללמוד בשלב כזה של החיים ואילולא הנסיבות, אבל בהחלט מרגיש שהסיטואציה הנפשית והמנטלית משפיעה באיזשהו אופן. אני יכול להגיד בוודאות שבתקופת בית הספר היכולות שלי היו הרבה יותר גבוהות
והייתי הרבה יותר חד, מה גם שהיה לי הרבה יותר מוטיבציה לעשות דברים, והיום אחרי הרגל של לא להידרש לעשות הרבה אני ממש מרגיש שאני מתעיי, מהרצאה של שעה וחצי ביום, ומי כמוכם יודע כמה
פסקי דין יש לקרוא וכמה כל זמני היום בייחוד בהתחלה הם קריטיים. אז עיקר הבקשה שלי אליכם אני אמקד רק בשאלה הזאת של איך לפתח את החדות הזאת מחדש? איך לגרום לעצמי לקריאה רציפה ללא הצורך המייגע לחזור על אותם פסקאות עשר פעמים? אני מרגיש כאילו משהו במעבד של המוח רדום ולא רוצה לחזור למה שהוא היה...אודה לעצתכם..
