זה הפרק הראשון בינתיים, לדעתי,
שנותן באמת תחושה של "סטארגייט" המוכרת. עד עכשיו היו פרקים דהויים ומסורבלים כאלה (מצטער, אין לי הגדרה אחרת), עם לוק של אייטיז ותחושה מיושנת. פה, מהרבה בחינות שעל רובן אני לא יכול להצביע במפורש, זה ממש נראה אחרת, תרתי משמע. שמתי לב שכבר פרק או שניים הסצנה האחרונה היא איזשהו משהו קליל ומשעשע (או אמור להיות משעשע). מעניין לראות צד כזה של ס"ג. שאלות ותהיות: 1. למה לעזאזל הבריאים נכנסו עמוק לתוך היער לבושים בסדינים לבנים (ומגוחכים, אגב), רק כדי לזרוק אבנים על החולים? קצת חסר פואנטה, לא? במיוחד כשזה לא הוסבר (למיטב זכרוני). 2. למה ה-MALP לא צילם שומדבר ביציאה מהשער? בהתחלה דיברו על זה בצורה מיסתורית ומסקרנת, ואח"כ לא קבלנו תשובה. הרי הפנסים שלו לא נשברו כמו שזה הוצג בהתחלה (אלא אם כן החולים שברו אותם), וגם אם כן, הוא יכול היה לצלם בחושך, לא? 3. אפרופו חושך - זה רק אני או שבכלל לא היה חשוך ביער הזה? הם הציגו את זה כאילו הם לא רואים כלום בלי האמצעים לראיית לילה, אבל תכל'ס ראינו יופי. 4. לא היה קצת מתבקש להסביר למה יש צד חשוך וצד מואר, עם גבול כ"כ חד ביניהם? זה לא היה סתם צל של היער, זה היה משהו יותר אפלולי וחד, לא?