דבריך רצויים אך הדוגמא פחות...
א הגם שפאולוס מדבר כנראה על מקרה פרטי ששמע עליו "שמועה נשמעת בארץ כי נמצאה זנות ביניכם...", הרי פסיקתו היא כללית, והוא מנמק את דבריו בנימוקים של היגיון: "ואף זנות אשר בגויים לא סופר כמוה" - מדובר במעשה שנחשב לחמור לפי כל קריטריון, לא רק לפי חוקי הדת, בין יהודית ובין נוצרית. הנימוק של למען יראו ויראו - "הלא ידעתם כי מעט שאור מחמץ את כל העיסה". לא כל כך ברור לי כיצד הוא הורה להרוג את האיש, אבל מדבריו לא נשמע שציווה על עינויים, אלא על הוצאתו להורג - פסק דין מקובל על זנטות מעין זו. נכון שהוא לא דן את האיש בפניו ולא נתן לו הזדמנות להתגונן, אבל לי נראה שבאגרת מודגשים עקרונות ולא המקרים הפרטיים. מה שייחד את אכזריות האינקווזיציה היא האובססיה שלהם להוציא הודאות מפי נחקרים על דברים שנחשדו בהם,תוך עינויים כמובן. ה"חרדה" לנשמות החוטאים הפוטנציאליים הצדיקה לשיטתם כל מעשה זוועה שעלה בדעתם, כי ככל שגדול סבלו של החוטא הפוטנציאלי, כך ימורק חטאו ויכינו לחיי נצח. ואם הוא עדיין מכחיש את חטאיו, הרי זה רק משום שלא עינו אותו די...
א הגם שפאולוס מדבר כנראה על מקרה פרטי ששמע עליו "שמועה נשמעת בארץ כי נמצאה זנות ביניכם...", הרי פסיקתו היא כללית, והוא מנמק את דבריו בנימוקים של היגיון: "ואף זנות אשר בגויים לא סופר כמוה" - מדובר במעשה שנחשב לחמור לפי כל קריטריון, לא רק לפי חוקי הדת, בין יהודית ובין נוצרית. הנימוק של למען יראו ויראו - "הלא ידעתם כי מעט שאור מחמץ את כל העיסה". לא כל כך ברור לי כיצד הוא הורה להרוג את האיש, אבל מדבריו לא נשמע שציווה על עינויים, אלא על הוצאתו להורג - פסק דין מקובל על זנטות מעין זו. נכון שהוא לא דן את האיש בפניו ולא נתן לו הזדמנות להתגונן, אבל לי נראה שבאגרת מודגשים עקרונות ולא המקרים הפרטיים. מה שייחד את אכזריות האינקווזיציה היא האובססיה שלהם להוציא הודאות מפי נחקרים על דברים שנחשדו בהם,תוך עינויים כמובן. ה"חרדה" לנשמות החוטאים הפוטנציאליים הצדיקה לשיטתם כל מעשה זוועה שעלה בדעתם, כי ככל שגדול סבלו של החוטא הפוטנציאלי, כך ימורק חטאו ויכינו לחיי נצח. ואם הוא עדיין מכחיש את חטאיו, הרי זה רק משום שלא עינו אותו די...