סוקרטס אמר

[נעמי155]

סוקרטס אמר

"להיות חופשיים אינו להיות מסוגלים לעשות מה שאנו רוצים, אלא לרצות מה שאנו מסוגלים לעשות".


מה אתם אומרים?

 

[tzachy]

אני אומר... שזה כנראה סארטר ולא סוקרטס

כמוזכר כאן (22 מסוף הרשימה)... טועים... זה אנושי...

לעצם העניין... עוד לא חשבתי על זה... אני עסוק בלרצות זוגיות

 

[arieshor]

נעמי155

היי נעמי
ערב טוב
אנחנו לא יכולים לעשות מה שאי אפשר .
כשאני חופשי אני יכול לעשות מה שאני רוצה.
נגיד אני קונה חלב או דבר אחר אף אחד לא יכול להגיד לי מה לעשות
זה יכול להיות נושא אחר להיות חופשי אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה.

 

[נעמי155]

תמיד

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה? אין מגבלות?
ואם אתה נורא רוצה לקנות חלב (אני נשארת עם הדוגמה שהבאת) ובמקרה אין לך כסף?
או שהשעה מאוחרת והכל סגור?
תמיד יש מגבלות כלשהן...יכול להיות שהבחור צדק
תחשוב על זה

 

[מחוברת 49]

ואני אומרת...

איך נדע מה אנחנו מסוגלים אם לא ננסה??
למה להגביל את החלומות?
לפחות במחשבה צריך להיות חופשי למרות שלמעשה זה לא תמיד מתקיים.
אם היינו מאבדים את התקווה, החלום, השאיפה היינו יושבים בבית ומחכים למוות

 

[שיח סלימאן]

בלרצות רק את מה שאנחנו מסוגלים לעשות אין שום חופש

גם אם סיפולוקס אמר את זה.
&nbsp
זה בערך כמו להגיד שלהיות בריא אין פירושו שאין לך מחלות אלא לרצות את המחלות שלך (את רואה, גם אני מסוגל לח'רטט משפטים מחוזיים).

 

[נעמי155]

לא היה לי ספק

שאתה מסוגל,פילוסופיה איננה נחלת סוקרטס לבדו
גמנחנו יכולים

 

[נעמי155]

נראה לי

שהוא היה מנסח את זה קצת אחרת

 

[שיח סלימאן]

אולי

אבל אצלי המנגינה קליטה יותר.

 

[המנותק1]

מה זה חופש בעצם?

אני חושב שזה העדר תחושת מוגבלות. בהינתן העובדה שכולנו מוגבלים בצורה כזו או אחרת, אזי האם לא ניתן להשיג תחושת חופש? אני לא בטוח. בסך הכל, למרות שאף אחד מאיתנו הוא לא כל-יכול, אנחנו, בהכללה, לא מסתובבים ברמה היומיומית עם תחושה של מוגבלות. הסיבה לכך היא בסופו של דבר היעדים שאנחנו מציבים לעצמנו. רובנו אם לא כולנו כאן, לא יכולים לטוס לחלל למשל. האם אנחנו חיים בתחושת חוסר חופש בגלל זה? לא. זה לא מטריד אותנו ולא נרגיש מוגבלים בגלל זה משום שזה מעולם לא עלה על דל דימיונינו ברמה הפרקטית (שוב, אני מכליל כמובן, אולי יש כאן מישהו עם אובססיה לעניין במקרה ).
ומה קורה כאשר אנחנו מציבים לעצמנו יעד וחותרים אליו אך לבסוף מתגלה שהוא לא בר-השגה? אז באמת נחוש מוגבלים. אבל האם זו גזרה משמיים, לחוש כך מיום הגילוי ועד קץ הימים? לא ולא. סוקרטס, או מי שלא אמר את זה, קלע לנקודה חשובה מאין כמוה והיא ההסתגלות שלנו אל המציאות, או במילים אחרות קבלה של מי שאנחנו והשלמה עם גבול יכולותינו. אם נדע להציב לעצמנו יעדים שהם במסגרת יכולותינו (ובהחלט אף אחד לא מודע לחלוטין למן ההתחלה באשר למכלול יכולותיו, ולכן זה בסדר להתבדות, להתסגל ולהציב יעד חדש ומותאם מציאות באם יש צורך בכך), כלומר נרצה את מה שאנחנו מסוגלים לעשות, לא נצטרך לחוש מוגבלים, וכפועל יוצא - נחוש חופשיים.

 

[נעמי155]

התרשמתי

לא רע ומעורר מחשבה מה שכתבת כאן....
רגע אני מנסה להבין, ההגחות שלך הנה פעם באף פעם,עם כתיבת שורה והעלמות לעוד שבועיים אומר שעד היום לא היה שום נושא שעשה לך חשק/רצון להגיב?

או שנחבאת אל הכלים מטעמים של ביישנות?
לא יודעת מה הסיבות,אבל ברור לך שהתגובה הנ"ל הרסה לך את הסיכויים להתנהג כאורח,מעכשיו תצטרך להפגין נוכחות אחת ליום לפחות
אבוד לך

 

[המנותק1]

אני אשתדל להיות פחות אורח
סתם לא יוצא לי להיות הרבה בפורומים מאז שהתחלתי לעבוד. בעבר הייתי כותב קבוע כאן.
&nbsp

 

[נעמי155]

אתה חייב

תירוץ טוב יותר

רובינו עובדים,אז מה?
תקבל הקלות...פעם ביום,כשנוח לך

 

[פריאל 12]

או.... שיפסיק לעבוד!

 

[פריאל 12]

ברמה הפשטנית לדעתי, 'חופש' הוא מושג יחסי

המתייחס למצב עכשווי השונה ממצב שהיה לפני כן או אחרי כן.
לדוגמה: אדם המשתחרר מהכלא - עבורו, המצב העכשווי הוא חופש, בניגוד לאדם שלא נכלא.
(אם האדם ה'חופשי' יכלא בעתיד - ילמד להכיר את ערך ה'חופש').
תלמידים המבקשים להאריך את ה'חופשה' - זה כבר לא 'חופש' כאשר הוא בא בעקבות 'חופש'.
כל עוד ה'חופש' מגיע לאחר עבודה - רק אז יוערך כ'חופש'.

(הצלחתי להעביר או שזה נקרא כגיבוב של 'חפירה'?)

 

[המנותק1]

הצלחת

 

[פריאל 12]