סופ"ש

[eran735]

סופ"ש

מה שתינו?

 

[אין חיה כזו]

בירות, ברוקלין

ברוקלין סאמר אייל - טעימה מאוד, קלה יחסית, מאלטית, כשותיות עדינה
ברוקלין East India pale ale - חזרתי אליה אחרי שהתלהבתי מאוד. פשוט מעולה, כשותית מאוד, מאלטית, מרוכזת אבל לא כבדה. מוכתרת בזאת כבירה האהובה עלי.

 

[eran735]

המשך ליום העצמאות

עוד בירות
טובורג רד
מלכה בהירה
נגב פסיפלורה
ובשישי בערב צובה מצודה 2008 שהיה טוב מאוד
וגמלא ס"ב שהלך מצויין עם הארוחה החלבית

 

[Desert Seagull]

קצת בירות ויין ורכש יינות

במגזר הרכישות: מרגלית אניגמה 2007 ב-185 ש"ח והר ברכה קברנה רזרב 2007 ב-85. ופלטר סוביניון בלאן 2011 ב-59.9
מקווה שהאניגמה זו רכישה מוצלחת...

השבוע נשתו אמפורה מד רד 2007 שהיה מאכזב מאודו לדעתי ביחס ל-2006. יין משעמם והאמת גם לא כזה טעים ביחס לתמורות טובות בהרבה ובאותו תג מחיר.

ברקן צפית 2009 - אני לא יודע להגיד האם העניין שמצאתי בו נובע מהתווית המכריזה על זנים לא שגרתיים או בגלל שהיין היה מוצלח. מדובר ביין קליל יחסית שהייתי מאחד עם פסטה טובה, לא עם בשר כבד.

מרדסו טריפל - פעם לא הייתי מסוגל לשתות את הבירה הזו בגלל מרירותה. היום אני לא מסוגל לשתות אותה כי היא מתוקה. מדהים איך שהטעם מתפתח עם הזמן.

 

[gabi a]

בירה ויין

ירדן בלאן דה בלאן 2005 - חמיצות גבוהה ומפתיעה לטובה, פשוט שווה כל שקל.
לאגר כלשהו מחבית וברקן קלאסיק באירוע משפחתי
ב'על האש' - גולדסטאר וקברנה סוביניון 'דרך ארץ' של שקד (בפועל מיוצר ע"י ברקן) - קליל, מתיקות קלה וקצת אדמתיות. אני לא יודע כמה עולה בדיוק אבל בתור יין שולחני ופשוט הוא מספק את הסחורה.

 

[salo22]

יין ובירה

בשישי בירה סינית לא מוצלחת במיוחד בשם טסינגאו או משהו כזה ובהופעה בשבלול בנמל כוס של "יוגב סוביניון בלאן שארדונה בנימינה" שהייתה קטסטרופה. לתיקון היום בלונדית ואדמונית של מלכה, חומר לא רע בכלל.. עוד איזה הר חרמון אדום 2011 ומרלו ריזרב 2009 של בינימינה על הדרך, סוף שבוע אלכוהולי לא קל עבר על כוחותינו.

 

[nukke]

בירות, כמובן שבירות

חמישי: קפיצה לשוק האוכל בנמל. כהה מרושעת וחיטה בווארית ממבשלת שריגים, טריפל לא מובנת של פאבו ופילס מרעננת מאותה מבשלה וגם משהו של הדאנסינג קאמל, כבר שכחתי מה.

שישי: Lancaster Brewing Amish 4 Grain Pale Ale מאכזבת. היו לי ציפיות גבוהות שבכלל לא קשורות לבירה, אלא לאיור של הכרכרה האמישית על התויות. לא טוב.

שבת בצהריים: בקבוק של Stone Ruination IPA שחלקתי עם האיש, מתנה מארה"ב. אם לא הייתי מזמינה אותה בעצמי ואם הייתי חושבת שלמי שהביא אותה יש מודעות כלשהי לגבי תכולת הבקבוק, הייתי כותבת בפורום חמותי ואני ולא כאן: מר כמו המוות. שתיתי אותה לא מזמן בטעימה, אך אין די טעימה כדין בקבוק 750 (או הגירסא האימפריאלית ל750) שחולקים שניים. היה כיף, כמובן.
שבת בערב: וירו, הבירה האסטונית. ככה זה כשסדרי העדיפויות מוכתבים על ידי משימות בירה.

 

[Padod]

נגרוני מיושן

חביתה פורט הביתית הושאלה לשימוש לטובת פיסקו, וכשחזרה בדיוק מצאתי את עצמי עם 2 ליטר של קרפנו אנטיקה-פורמולה. וורמוט שמתיימר לשחזר סגנון וורמוטים אדומים של המאה ה19, משהו בעל הרבה אישיות ותבלון (וגם לא מעט מתיקות) שמגיע בבקבוקים של ליטר.
הייתי חייב לטעום ממנו, אבל לפתוח בקבוק של ליטר זה בזבוז. הפתרון? 750 מ"ל הלכו לחבית (ביחד עם בקבוק של ביפיטר ו3/4 בקבוק קמפרי) וכל שנותר הוא להתמודד עם 250 מ"ל (שבינתיים עובדים אובר-טיים בטעימות השוואתיות בין מרטיני רוסו, פונט א מס והאנטיקה-פורמולה בהאנקי-פאנקי'ס - ג'ין, וורמוט אדום ופרנה-ברנקה, ודרבי'ס - ברבן, ליים, וורמוט אדום וקירסאו).

נכנס לחבית ב12 לאפריל, הערב (ה28 לחודש) ערכתי טעימה רביעית בסדרה והגעתי למסקנה שהקוקטייל הזה מוכן. מתוך רשומי הטעימה -
"בפגישה ראשונה עם החיך הוא כמעט כמו סוכריה. מרוכז, מתקתק, חלק מאוד ואז המרירות מגיעה. הקמפרי עדיין בולט פה, אבל כבר לא באופן מפריע אלא באופן אפרטיפי מושלם. הוורמוט מוסיף תבלון ומתיקות עדינים ואפילו הג'ין מורגש. האפטר טייסט דיי ארוך ולא ברור אם עדיף לשתות אותו כאפרטיף או כמשקה ביניים בכלל, אבל הנגרוני הזה מאוד מאוד מוצלח"

מחר מבקבק. מישהו רוצה?

 

[or83]

קרפנו אנטיקה

אנטיקה זה הוורמוט הכי טוב שיש בעיני. אין מה להשוות בינו לבין מרטיני וצינזנו. פורשה ופיאט.
כבר שנים בתור ברמן וסומלייה שום דבר אחר לא נכנס אלי לבר או למשקה.
במסעדה אנחנו עובדים כרגע על גבינה שבמשך 3 שבועות מקבלת "מסאז"
כל אנטיקה ושבוע שעבר טוויסט לנגרוני
1.5 מיץ רוברב (Rhubarb. אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית)
1 אפרול
1 אנטיקה
0.5 ג'ין

ודרך אגב, קרפנו אנטיקה הוא היצרן של פונט א מס.

 

[Padod]

כמעט

אני מבין שהאנטיקה מאוד פופולרי בארה"ב בעיקר, אבל ככל שאני לומד אותו יותר כן אני מגלה יותר ויותר שכבות פה.

ראשית, וורמוט אדום הוא סוג של קטשופ לברמנים. בתחילת המאה הקודמת היו מוסיפים אותו לכל דבר. זה לא בדיוק מעמד של איכות אבל קל לראות קפיצה בכמות הקוקטיילים שהשתמשו בוורמוט, ועם כל הכבוד - הקרפנו אנטיקה לא הגיע לארה"ב באותה תקופה. מי שפתח את השוק הזה היה מרטיני ורוסי - הם הראשונים שיש להם תעודות משלוח של וורמוט אדום לארה"ב.

הקרפנו מוצלח - אבל מטעימות השוואתיות בינתיים הוא לא תמיד הבחירה המועדפת. הוא אגרסיבי יותר, מלא טעם, ובנגרוני עם ביפיטר וקמפרי - כמו שהכנתי לפני שבועיים - הוא בפירוש משתלט יותר מדי ודווקא שם היה עדיף מרטיני רוסו, שהוא עדין יותר, אפשר לומר אנמי יותר. גם הפונט-א-מס מאוד ייחודי, בינתיים למשל הוא עובד נהדר בהאנקי-פאנקי, משהו בתבלון החזק שלו מסתדר טוב עם פרנה-ברנקה.
לכם בארץ הניכר יש גם גישה להרבה וורמוט אחרים שעושים נפלאות ואני חושב שכדאי ללמוד אותם ואז להחליט, היות וככל הנראה הפופולריות של האנטיקה אינה בגלל שהוא "הוורמוט הכי טוב" כמו "הוורמוט עם תכנית השיווק הכי מתאימה" - הנוילי פראט אמבר (לא אדום, אלא חום), הVYA, ועוד.

 

[nukke]

ריבס/ רברבר

ככה אומרים את זה בעברית.
אתם סוחטים?

 

[אין חיה כזו]

המשך

פלאם קלאסיקו 2010
כבר מזמן לא שתיתי מהיין הזה. בשל, לא מעט חבית, אבל פרי טוב ועשיר ויין טעים ומוצלח. תמורה טובה למחיר.

 

[yoavge]

סופ"ש ויום העצמאות

בירות: טובורג ובירות של מבשלת שיבולת
ויסקי: לגבולין 16 לקינוח ארוחת יום העצמאות, וגם הרבה מקאלן סלקט אוק

 

[matroz]

בירות ועוד בירות

בטרפליי, בלונד - לא משהו לדבר עליו
סלרה, dark bitter - סבירה, לא יותר
מלכה, אדמונית - טובה מאוד
אוהרה, irish pale ale - מצויינת
גופרס, butter beer - מוזרה. מאוד.
הדובים, הדוקטור, APA - טובה מאוד.
והרבה סינדי ובטי שלי.

 

[foodnwine1]

ויסקי ובירה

גולדסטאר, וקצת הוגרדן.
ויסקי : טאליסקר 10 בפיקניק שהלך טוב עם בשר, MORTLACH 1993 בקבוק של חבר ובלוגר רוסי, מיכאל סליבנוב וחבריו, בסדרה שנקראת MEN O QUAICH.
ארדבג ROLLERCOASTER

 

[ValeronDeportivo]

נגמר בקבוק טאליסקר 10

יוחלף בחדש בהזדמנות - או שאתם אומרים שכדאי לנסות את ה-57 או את הדיסטילר׳ס?

 

[foodnwine1]

אין על המקור

ה 57 פחות נעים לטעמי, והדיסטילרס שונה.
במחיר המצחיק שלו בחנויות בחול יש לקנות מיידי

 

[CasinoXXX]

אני חושב שכדאי לנסות...

את הדיסטילרס, סיומת מתקתקה קצת ופחות עישון לדעתי. אם לא תנסה אתה סתם תהיה סקרן עד סוף ימיך

 

[ValeronDeportivo]

ובדיוק מני מנפנף לנו בעיניים עם השלישייה ב-30

היה מסדר אותי, שלא לדבר על ה-25...

 

[מני.ת]

עדיין טאליסקרים בעיקר

וכנגד כל הגיון בריא, עדיין אפשר להשיג את הטאליסקר 25 שנה בתשעים דולר ואת שלישייית הטאליסקרים הקטנים בשלושים דולר בחנות בניו יורק, למי שמעוניין.