סופשבוע כאן

[eran735]

סופשבוע כאן

מה שתינו?

 

[ValeronDeportivo]

רק באמצע וכבר סוף שבוע כבד

התחיל ברביעי בטעימת יינות כרם יחידני של רמת הגולן.
הטעימה נעשתה בפורמט של טעימה עיוורת, בשתי קבוצות של 4 יינות.
ההדרכה הועברה ע״י נציגה של יקבי רמת הגולן, והתמקדה בטרואר וההבדלים שאותו זן מפתח בחלקות שונות. הטעימה לוותה בהסבר איך לבחון את היין ולנתח אותו מבחינת מראה, ריח וטעם, ולהסיק מהם על נתונים כמו זן, גיל, השפעת חבית וכו׳.
עבור מתחיל כמוני זו היתה חוויה מהנה ומעשירה מאוד. לפי הסדר, טעמנו:
מרלו כרם אודם 2006, אודם 2007, קלע 2008 וירדן מרלו הרגיל 2009.
סירה כרם תל פארס 2008, אביטל 2008, וירדן סירה 2009 הרגיל.
ק״ס אל רום 2008

אחרי האל-רום, שהיה באופן לא מפתיע המנצח הבלתי מעורער של הטעימה, בלט לטובה הסירה מכרם אביטל 2008 שהפגין בעיקר קרמל וקפה נהדרים. גם את המרלו מכרם אודם 2006 אהבתי, ואת המרלו הרגיל.

אחרי היינות נשארנו לטעום קצת ויסקי, טעמתי לצ׳יג החדש, דינסטון וירג׳ין אוק, וווייט אנד מקאי 19 שנה - בלנד מצויין עם נוכחות שרי בולטת. אהבתי. תודה לדרך היין!

החגיגה המשיכה היום בטעימת ג׳ין בהדרכתו של פאדוד, שחיכיתי לה מאוד. ההסברים כרגיל מרתקים ועשירים בהיסטוריה, סידור המשקאות ששתינו לפי סדר ההתפתחות ההיסטורי של הסגנון שלהם היה מוצלח בעיני. כולם הפגינו בעיקר לימון, קצת תפוז ופרחים, עם הבדלים פה ושם. לא אפרט, גם ככה ארוך... טעמנו:
לא ג׳ין - ג׳נבר של בולס מאלט ווין מיושן 18 חודש - טעים מאוד!
ג׳ין אולד טום של היימנס - ממותק מעט, טעים ומעניין.
ביפאיטר לונדון דריי - פשוט ואלכוהולי, לקוקטיילים בלבד...
פליימות׳ - טוב יותר, כמעט מעניין מספיק לשתייה נקי מדי פעם או בקוקטייל פשוט (שנותן לג׳ין לבלוט).
בומביי סאפייר - אמצע הדרך בין שני הקודמים. עדין למדי.
טנקריי 10 - מורכב מאוד, עשיר וטעים. אהבתי.
הנדריקס - לא רע, אבל הרבה מי ורדים שאני פחות אוהב.
ג׳יוויין - ג׳ין צרפתי על בסיס אלכוהול ענבים. מתובל וטעים מאוד.
בומביי איסט - דומה מאוד לספייר, פחות אלכוהולי ועוקץ ממנו ולימוניות עשירה יותר.

המשכנו לשני זוגות של קוקטיילים - אותו מתכון על בסיס ג׳ין אחר:
נגרוני עם הביפאיטר מול הג׳יויין - פה אחד כמעט הוסכם שהג׳יויין נתן קוקטייל מעניין יותר.
קלוברס קלאב עם טנקרי 10 מול הנדריקס - אהבתי את הקוקטייל עם שניהם. ההנדריקס היה מתוק יותר והטנקרי מורכב יותר.
בעיני המנצחים הם הג׳נבר, אולד טום, ג׳יוויין, טנקרי 10 ופליימות׳.

היה כיף לפגוש את החבר׳ה, ותודה גדולה לפאדוד ונמרוד על ההשקעה הלא מתפשרת ואחר-צהריים מעולה!

עוד בין לבין היה קצת רום - רון זאקאפה 23, קארוני 1997 של סנסיבר, ואפלטון 12 שנה.
מחר אולי קצת מנוחה לכבד?

 

[אין חיה כזו]

גינס ויין ג'רוע

 

[kinks]

קצת וויסקי

גלנליוט 18
אנוק 12
ובנצ'מרק 8

 

[rustynail]

איך הבנצ'מארק?

 

[kinks]

בסיסי למדי

לברבן יום יומי הוא נחמד אם כי חסר מעט נוכחות לטעמי. הבאפלו טרייס הרגיל לא רע בכלל הכי לטוב להישאר עם ווילד טרקי 101 או רייר בירד לטעמי

 

[rustynail]

תודה!

 

[ValeronDeportivo]

בדיוק טעמתי ווילד טורקי 101

ולמרות שהוא לא רע הוא גם לא מעניין במיוחד. ברמות המחיר האלה אני מצפה ליותר מברבן, למשל אלייז׳ה קרייג 12

 

[kinks]

כן, זה ברור לי

לטעמי הוא נפלא, ברור לי למה אחרים מעדיפים וויסקי, קוניאק, רום ועוד שונים מהטעם שלי.
רוב האנשים נמשכים למתקתקות או לשרי שנותן מתקתקות. אני מעדיף את זה במידה פחותה. רום או וויסקי מתוקים זה פחות לטעמי האישי. לא שהווילד טרקי לא מתוק אך בברבנים יש הרבה והרבה יותר מתוקים. אני פחות מתחבר למיץ אלכוהולי ממותק.

 

[knappertsbusch]

אני אתך בקטע הזה...

על טעם וריח וגו', כמובן.
בנוגע לווילד טרקי 101, אני פשוט מת על טעם האצטון שם.
אני מקווה שנשאר גם ב-81

 

[knappertsbusch]

אגב מחיר, כשה-101 עוד היה זמין ונפוץ

היית מקבל עודף מ-200. עכשיו כשאני חושב על זה,
כדאי לבצע סיבוב בחנויות מקריות כדי לאתר שאריות של היבואן הקודם.

 

[rustynail]

קישור

http://worldwine.co.il/index.php?route=product/product&path=39&product_id=294

 

[Desert Seagull]

התחיל טוב מאוד

במהלך השבוע שתיתי ברנדי מרקיז דה וילארד וי.אס.או.פי לבית הקוניאק דופוי. ריח עשיר של סוכר מקורמל, וניל ופרחים לבנים. בפה, אוי לטועם. עוקץ. שורף. אוקטן 95. 80 ש"ח.

בשישי בבוקר טעימת יינות גרוזינים ביינות וטעמים. אחד יבש ואחד חצי יבש. שניהם בבקבוקי חרס מרהיבים. תכולתם מוזרה במקצת. טעם מעושן מאוד. החצי יבש היה מוצלח יותר. אבל זה לא יין להתפלצנות בכוס. זה יין לצד אוכל כי בפני עצמו הוא לא משהו...היה מעניין מאוד, זה בטוח.

משם המשכתי לטעימת ג'ין בניצוחם של פאדוד ונמרוד. היה מרתק ממש. הרצאה מעניינת מתובלת, תרתי משמע, בהומור משובח על השכרות הבריטית ועל הפוליטיקה באותה תקופה. גם היה נחמד לפגוש בדרך את צומת הדרכים שבו השתלב גם הרום בכל הסיפור (לותיקי ערב הרום שבנינו).

עבורי המנצחים היו ההנדריקס בשל מתיקותו, הג'יוויין וגם הבולס ג'נבר. לא נראה לי שהייתי שותה משהו מהם נקי על בסיס קבוע, ומצד שני, לפי פאדוד, זה בדיוק הקטע. הם לא נועדו לשתייה נקי - וטוב מאוד שהאמירה הזו נאמרה מספר רב של פעמים לפני הטעימה ובמהלכה.

בקוקטיילים העדפתי את הנגרוני עם הג'יוויין ואת הקלוברס קלאב עם ההנדריקס.
לצערי, עם סגולות הריפוי של הערער חזרתי הביתה חולה...

תודה רבה לפאדוד ולנמרוד על ארגון הטעימה הזו. היה מעולה!

 

[Desert Seagull]

קינחתי בגראפה - פולי באריק 1997

למרות שהרגשתי לא משהו, פינקתי את עצמי בכוס של פולי באריק 1997, 55%. לפני כשנה טעמתי את ה-1996. למרות הצריבה האלכוהולית הברורה, מדובר בגראפה לא פחות ממעולה. צימוקים ומחטי אורן, וניל וקצת פירות מיובשים. קופי בר, תל אביב

 

[ValeronDeportivo]

נשמע מעולה! ותרגיש טוב

נראה לי שהוט טודי עם אל דוראדו 12 במקום ויסקי יהיה מעולה...

 

[yezer]

כל דבר עם אנגוסטורה

יעשה אותך בריא

 

[rustynail]

רגוע ביותר

טעימת הג'ין שהיתה מהנה והיה נחמד לפגוש שוב את חברי הפורום לאחריה באיזה מסעדה מינט ג'ולפ לא רע.
והיום רכש חדש לארון Tamnavulin 12 years old, לא ניסיתי מעולם לא יודע עליו יותר מדי בדיוק מה שאני מחפש!

 

[farlow]

הוא טוב מאוד לטעמי

מזכיר מאוד lowland - במיוחד בלדנוך ואוכנטושן (יותר לכיוון בלדנוך - עשבי כזה, מאוד מאלטי).

 

[rustynail]

תודה.

נשמע אחלה, היה די זול אז זרמתי על ההרפתקאה.

 

[פרוטגוניסט]

כל מיני

היה הרבה "וינו די טאבולה" בכל מיני מסעדות. לא יעזור, אני לא מצליח לאהוב את זה. לא משנה איפה באיטליה.

היו צהריים מהנים מאוד בAvola(הכפר של נרו ד'אבולה).
היה לבן שאני לא זוכר את שמו שנמזג מבקבוק 1.5 ליטר של מים והיה לו ריח משגע של אננס! בפה הוא לא היה מעניין.
היה רוזה מנרו ד'אבולה שגם לו היתה ארומה כיפית.
היה נרו ד'אבולה שולחני פשוט. לא עושה לי את זה.
היה עוד משהו עם סירה. כנ"ל, אם כי יינות שולחניים מסירה יותר מוצאים חן בעייני.
אח"כ, בעל המקום(pizzicheria - בעברית : חתיכרייה) פתח בקבוק של נרו ד'אבולה שכבר היה ליגה אחרת. אני זוכר יותר מדי... נראה לי שכבר הייתי די מסובב.
קניתי בקבוק של פאסיטו די נוטו(מוסקט) שפתחתי אח"כ אחרי קירור, ולא הרשים.
אם כי בהחלט מעניין לטעום מוסקט ממקומות שונים בסיציליה ולהשוות.

היה גם טאליסקר. אני מתחיל להסיק שעשן חביב עלי יותר מכבול.

היה גם ביקור בחנות יין שהבעלים כמעט בכה כשהוא סיפר לי על יינות סיציליה והר אתנה בפרט. הכל באיטלקית. הבנתי חלק.

היום אני אלך לנסות עוד קצת יינות לפני שאני נפרד מסיציליה(פרידה זמנית אני מקווה).

ממליץ לכולם לבקר פה! מקום מרתק עם אוכל(משגע) ושתיה זולים במיוחד. מנת טאליסקר בקאטניה עולה 7 אירו.