סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

[John the Savage]

יכולות להיות הרבה סיבות טובות לרשום ילדים כאזרחים ישראלים

אבל עניין השירות הצבאי הוא לא אחד מהם. הסיכון במקרה הזה הוא גם לא עשירית אחוז. אם כבר מדברים על סיכויים, יש סיכון הרבה יותר גבוה שילד שכן נרשם בשגרירות, וכן הלך להסדיר את מעמדו, ימצא את עצמו בכלא צבאי בגלל שמשהו בפרוצדורה השתבש ולשכת הגיוס לא עודכנה לגבי מעמדו כיליד חו"ל (וכבר היו דברים מעולם).

על סמך מה לשכת הגיוס תוציא לו צו גיוס, אם הוא לא מופיע במרשם האוכלוסין כאזרח ישראלי? אפילו אם הרשויות יכולות לנחש שמישהו הוא כניראה אזרח ישראלי, הם לא יכולים להוציא לו צו גיוס על סמך ניחוש. וכל עוד לא הוצא לו צו גיוס, הוא לא עובר שום עבירה.

 

[debby12]

למה להפוך את הילדים לשבח"ים?

לא מתחשק לך לרשום את ילדיך כישראלים - אז או שתאריך את אשרת השהייה עבורם או שתוציא אותם מישראל לפני פקיעתה. אני מסכימה ב-100% עם ההמלצה של ג'ון. אפשרות אחרת תהיה, אני מניחה, לרשום אותם כאזרחים ישראליים במהלך שהותכם זו בישראל [בהנחה שאין לכם איזו התנגדות מצפונית חזקה לעניין. אני משערת שאין לכם אחרת לא הייתם שוהים 6 חודשים בישראל]

 

[badolin]

תודה

תודה לכולם על התובנות.
ישראל הוסיפה פה טריק קטן, לפחות על הנציג איתו דיברנו לפני שבאנו - ילד להורים ישראלים לא זכאי להארחת ויזה... ננסה שוב, ואם לא, טיול קטן ליוון.
תודה!

 

[eladts]

אני לא עורך דין

אבל לפחות עורך דין אחד לא ממליץ על ״ויתור פאסיבי״ על האזרחות כמו שאתם עושים.
&nbsp
https://www.lawguide.co.il/forum/משרד-הפנים/?m=179276

 

[badolin]

זו לא המלצה - זה ציון עובדה

נכון, ישראל מנכסת ילדים של ישראלים בין שהם הגישו בקשה ובין שלא. גם חובת גיוס היא לא לפי תעודת אזרחות, אלא לפי אזרחות ההורים...
״אזרחותו של קטין נקבעת על פי אזרחות הוריו ולא על פי מקום לידתו. לכן, גם מי שנולד בחו"ל להורים ישראלים ייחשב לעניין זה בחובת שרות צבאי כאזרח ישראלי.״
http://www.israelishortcut.org/Services.aspx?l=1&c=3&id=49
&nbsp
יחד עם זאת, החוקיות של מדינה שמחליטה עבור נתינים של מדינה אחרת תמוהה בעיני. במלים אחרות, איך ישראל יכולה להחליט על הילדים שלי, כשהיא אפילו לא יודעת שהם נולדו? מה הסמכות החוקית של ישראל על הילדים שלי? האם מרוקו או פולין יכולות לחייב גיוס לנכדים של אזרחי-עבר? תמוהה בעיני.

 

[John the Savage]

רק הערה לגבי חובת גיוס

על פי חוק שירות ביטחון:
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P199_009.htm#Seif51

"
13. פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
(1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
(2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה,
להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור."

שים לב לשימוש במילה "רשאי" בחוק. לכל אורך החוק, הפוקד (כלומר לשכת הגיוס) היא זו שמחליטה למי לקרוא ואת מי לגייס. כל עוד לא הוצא צו גיוס עבור אדם, לא חלה עליו כל חובה. לשכת הגיוס לא יכולה להוציא צו גיוס עבור מי שאינו מופיע במרשם האוכלוסין.

מהסיבה הזו, בהרבה מאד מקומות מזכירים שהחובה לתאם את דחיית השירות בצה"ל חלה על ילידי חו"ל "המחזיקים בדרכון ישראלי". לדוגמה:
http://www.bithonet.co.il/index.php?page=content&task=show&id=615

אי הסדרת מעמד/שינוי סטטוס לילידי חו"ל אשר מחזיקים בדרכון ישראלי, או בני מהגרים, עלול להסתיים במעצר הילדים בנתב"ג על ידי משטרת הגבולות.

 

[badolin]

תודה רבה רבה! מאד ברור

זה מסביר הרבה. תודה על תשומת הלב לפרטים.
&nbsp
״תחילה עליכם לזהות את סוג המשל"ב שמתאים לילדים שלכם. סוגי המלש"בים שמתייחסים לשוהים מחוץ לישראל הם:
מלש"ב שהוכר כיליד חו"ל: מתייחס לנערים/ות שנולדו בחו"ל, ומקום מושבם הקבוע ברציפות מיום הולדתם הוא בחו"ל אך הם מחזיקים גם באזרחות ישראלית. חשוב לדעת, מלש"ב יליד חו"ל אינו פטור באופן אוטומטי משירות ביטחון.
מלש"ב שהוכר כבן מהגרים: נער/ה שעקר לחו"ל למטרת הגירה בעקבות הוריו, לפני הגיעו לגיל 16 ושעד גיל 18 היה מקום מושבו הקבוע במדינה אחרת, מחוץ לישראל, בה מתגוררים הוריו.
מלש"ב בן שליחים: כל מיועד לשירות ביטחון השוהה בחו"ל עם הוריו או עם אחד מהם, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי- ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר. ״

 

[JimmyGee]

I used to think like you but now I don't

I didn't apply for the Israeli citizenship for my kids (born here) until there were around 14 years old.
Looking back now, I only see advantages to them having another citizenship.
They owe nothing to Israel (like taxes or military service) unless they decide to go live there.
On the other hand they enjoy the citizenship of a country that won't kick them to the curb if they get sick.
We all have both American and Israeli passports. With the horrendous health care system here in the US (I don't see it ever improving either), I honestly would not want to just have the American passport. If I didn't have the Israeli one as well I'd look hard to see if I can apply for a European one.

 

[danakama10]

אני מנחשת שאת לא ״אזרחית-עבר״ ישראלית

כי אני מנחשת שלא ויתרת על האזרחות הישראלית שלך. את אזרחית ישראלית ולא תושבת ישראל, בדיוק כמו הילדים שלך.
אם היית גרה בישראל, היית מתרעמת אם הילדים לא היו נחשבים ישראלים היות והם נולדו לאזרחים ישראלים, לא? ואם היית יולדת בבית בישראל ואף אחד לא היה יודע מזה, עדיין הילדים היו אזרחים ישראלים והיו מקבלים מספר זהות ברגע שהמוסדות היו שומעים על קיומם.
אם זה כל כך מפריע לך, תעשי ניתוק תושבות בצורה מסודרת ואז ישראל לא תוכל ״להחליט על הילדים שלך״.

 

[JimmyGee]

You mean citizenship not residency

I assume you meant to say that she should give up her Israeli citizenship not her Israeli residency.

 

[danakama10]

אכן התכוונתי לויתור אזרחות

 

[John the Savage]

התגובה של העו"ד היא מדוייקת לחלוטין

אבל אין שם שום המלצה, לחיוב או לשלילה. מה שהוא כותב לא מחדש כלום לדיון.

 

[The Other One]

קולג׳ - הלוואות, חשבון בנק, כרטיס אשראי, ושאר ירקות

מכיוון שנצטרך להסתייע בהלוואות סטודנים למימון הקולג׳, איזה הלוואות מומלצות, וממה להתרחק? ברור שהלוואות שניקח את ההלאות הפדרליות אבל הן טיפה בים.
בכלל, איך הילד מתנהל כלכלית בקולג׳ מבחינה? הכוונה היא לחיי היום יום לא לתשלומים של שכר לימוד או מעונות.
הוא כמובן יגור במעונות (חובה שנתיים ראשונות) ויש לו תוכנית אוכל ככה שרעב הוא לא ישאר, אבל יש חיים מעבר ללימודים. עד היום לכל הבילויים והוצאות האחרות הוא השתמש במזומן.
ברור שהוא יפתח חשבון בנק (עדיין אין לו...

) האם כדאי להוציא לו כרטיס אשראי נלווה לשלנו? האם הוא יכול להוציא כרטיס אשראי שלו? (אין לו קרדיט היסטורי) או אולי רק דביט קארד? אולי Charge Card שאפשר לטעון אותו כל פעם כשנגמר הכסף?

נשמח לשמוע מחוכמת המנוסים
תודה

 

[iris mom of two]

בקשר להלוואות

אין לי הרבה מושג. לא לקחנו הלוואות.
&nbsp
אבל מבחינה כלכלית, אנחנו שילמנו על כל מה שקשור ללמודים, מעונות, ספרים וכדומה. כל השאר, על חשבונם. היו להם קצת חסכונות, והם עבדו בקיץ.
&nbsp
חשבון בנק הם פתחו שהכי נוח להגיע אליו מהקמפוס. כך יוצא שהבת כבר על חשבון הבנק השלישי שלה, והיא רק בת 23. כן הוספנו אותם כauthorized user על כרטיסי האשראי שלנו עם הנחיות ברורות למה כן ולמה לא להשתמש. כל השאר, כי ממילא לא היה להם הרבה כסף בחשבון, על דביט כארד.
&nbsp
הבת בינתיים הוציאה כרטיס אשראי משלה, על שמה. גם כן, אחרי הרצאה שלמה איך להשתמש נכון בכרטיס אשראי. אישית, אני לא מתלהבת מכרטיס אשראי לסטודנטים

 

[The Other One]

נשמע אחלה שיכולתם לא לקחת הלוואות

מהביקור זכור לי שיש את כל הבנקים הגדולים ליד הקמפוס, אבל נוודא את זה באוריינטשן. בכל מקרה הוא יפתח חשבון בבנק שיהיה לו הכי נגיש ליד הקמפוס.
ההרגשה שלי דומה לגבי כרטיס אשראי לסטודנטים.

 

[iris mom of two]

חלק גדול מזה זה מזל

חלק אחר זה שהגדולה הלכה לקולג של סטייט, שעלה 35K לשנה, ולא 70 ומשהו. סיימה תוך שלוש שנים.
&nbsp
הקטן מקבל מלגה גדולה, וגר בבית. אז אנחנו משלמים עוד פחות ממה ששלמנו לגדולה. אם כי יש את העלויות של זה שהוא גר בבית...

 

[The Other One]

כל הכבוד לה שסיימה תוך שלוש שנים

אני מקווה שאצלי זה יהיה 3.5 בעיקר כי יש לו כמה AP שנראה שיכירו לו בהם כקולג׳ קרדיט. הוא מקבל מלגה יפה שמקלה מאוד, אבל עדיין נשאר סכום לא קטן לשלם.

 

[iris mom of two]

הטריק לשלוש שנים

זה להיות מפוקס. להגיע עם לא מעט ap, ולקחת קורסי קיץ. כל קיץ, קורס או שניים

 

[debby12]

יש לי שאלה על הקורסי קיץ

למיטב זכרוני, משלמים לאוניברסיטה פר יחידות לימוד. נגיד, על כל קורס סמסטריאלי של שעתיים בשבוע משלמים X. אם זה קורס של 4 שעות סמטריאליות או שנתי של שעתיים בשבוע במשך שנת הלימודים (= שני סמסטרים) משלמים כפליים וכו'

אם ככה - אז משלמים אותו דבר על הקורסים בקיץ, לא? נניח שכל קיץ היא לקחה 2 קורסים, ביחד זה 6 קורסים שזה כבר יכול להיות בערך כמו המחיר של שנת לימודים רביעית - לא? בטוח פספסתי משהו .... אבל תוהה אם זה לא אומר לשלם אותו דבר פשוט על פני 3 שנים במקום על פני 4 שנים?

 

[nogala1]

יכול להיות שזה שיקול של שכר דירה

באוניברסיטאות , בהן את מתגוררת באיזור וצריכה לשלם שכר דירה בקיץ - גם אם את לא נמצאת (כי החוזה הוא שנתי ) לימודי קיץ מאפשרים להמנע מתשלום שכ"ד לעוד שנה - שיקול שמוזיל מאד את העלויות