סוף סוף הוצאתי את זה

סוף סוף הוצאתי את זה

אמרתי לו די עם הקשר. זה מעיק עלי זה עושה לי רע לחכות לטלפון ממך שמגיע בערך פעם ב3 ימים זה עושה לי רע החוסר הערכה שלך אלי. זה עושה לי רע שפעם בשלושה שבועות אתה מגיע אלי ואנחנו עושים אהבה. אני לא מוכנה לדבר כזה. אני בחורה מוצלחת ויפה למה מגיע לי מישהו שמוכן להקדיש לי רק רבע מתשומת הלב. למה מגיע לי מישהו שיפגע בי?. כל היעוד שלי בחיים זה חיי אדם זה להציל זה לעזור למה אני תמיד נופלת? הוא אמר לי אני מצטער שאמרתי לך אני אוהב אותך אז אמרתי לו את מי שאוהבים לא עוזבים לשבוע. את מי שאוהבים מרימים אליו טלפון לשאול מה שלומו ובאמת מתעניינים וסיימנו את השיחה בבכי. אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון אבל למה כל כך רע לי. למה אני רק רוצה להתקשר אליו. ולצחוק איתו. זה לא בריא. אני דתיה והוא אפיקורס. הוא בשנה שניה לתואר ואני מתחילה את השני שלי. אני עברתי קשרים והוא לא.... יש לי את כל הסיבות בעולם למה להיות שלמה עם הניתוק הזה אבל לעזאזל אני מתגעגעת
 
הזמן..

הוא המרפא הטוב ביותר! וכשמישהו תופס חלק מחיינו אפשר לדמות אותו לתוכן בחיינו. וכשהחלק הזה עוזב בחיינו, נשאר חלל ריק, מן ואקום כזה.. אז צריך לדעת איך למלא את הואקום הזה בתוכן חדש. ובמקרה הזה, כל דבר עשייתי שהוא, חברים טובים וקרובים שיהיו יחד כשקשה, כל אלו הם הסחות דעת טובות כדי לעמעם את הרגשות הפועמים בזמן עזיבה. מקוה שעזרתי.
 
הממ...

אני מאמינה שאם עשינו משהו- הייתה סיבה לכך. ונראה שבאמת היו לך את כל הסיבות לניתוק הקשר עימו, הרגשת לא טוב בקשר הזה, הרגשת שאת לא במקום הראשון אצלו ובאמת כך זה נראה. זה טבעי להתגעגע, זה פשוט עניין של זמן
 
למעלה