סוף הרגש

סוף הרגש

לא אהבה לא תשוקה לא משיכה לא כעס לא שינאה לא גועל לא חוסר סבלנות כלום כאילו הרגש מת לא, לא מדובר ביום יומיים, לא מדובר במשהו שעובר, מדובר על חודשים טובים של אדישות. חשבתי שאם היו רגשות שליליים היה יותר קל לי לקום וללכת, היתי יכול להחליט שלא טוב לי ושאני לא יכול יותר אבל זה לא המצב. הנוכחות שלה לא מפריעה לי. לא תורמת לי כלום אבל בהחלט לא מפריעה. אין לי שמץ של מושג לאן לקחת את התחושות הללו.
 
השאלה היא אם אני יכול

אני מדבר על כל כך הרבה דברים שאינם, על רגש איננו. האם אפשר לייצר יש מאיין?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
זה לא יש מאין

כל זמן שאדם חי, יש רגש. הבעיה היא באכזבות ופגיעות שגורמות להדחקת הרגש מחשש להתאכזב או להפגע שוב. התמודדות עם אכזבות ופגיעות העבר, באופן כזה שאתה תרגיש שהבנת מה קרה ושיש לך עכשיו כלים להתמודד, תאפשר לרגש לצוץ שוב. (קצת על רגל אחת, אבל זה העיקרון). מריוס
 

seeyou

New member
האם אפשר לייצר יש מאיין?../images/Emo6.gif

כול המלומדים לא הצליחו לענות לשאלה שלך לכן הוחלט על מפץ הגדול.
אני חושב שאם תקח כול אחד מהסעיפים ותחפש "שיפורים" תצליח-בתנאי שאתה סגור שאתה נשאר במערכת הקיימת. חסרים הרבה מאוד פרטים להבין את המצב שאתה מתאר. יוסי.
 

seeyou

New member
תכנונים יכולים להשתנות, אבל חלומות לא

חלמת שיהיה לך mercedes benz גם כאשר אין לך מספיק כסף? אפשרי!
 

chenby

New member
תמיד אפשר לייצר יש מאין

הכל עניין של רצון. כשיש רצון, אפשר לעשות ה-כ-ל! (לי יש רצון להתחיל לעשות מוסיקה, אני רוצה לעשות היפ הופ באנגלית, אני אשכנזייה,לא עשיתי ראפ בחיי, אבל אני כותבת אחלה בעיני.. רק צריכה להתחיל לכתוב ולשכתב ולכתוב ולשכתב.. ואני אגלה את הצעד הבא. אבל זה תלוי בי..ואני יכולה ליצור את זה. רק צריכה להחליט ולהתחייב לעניין וזה יקרה. )
 

אייבורי

New member
ציירי לי כבשה

תשמעי, לפני מספר ימים ראיתי אמריקן איידול. הבעיה שיש לאנשים יותר מידי רצון ופחות מידי מראות בבית. שום חוש ביקורת אין לאנשים ? אז צר לי לאכזב אותך, לא הכל עניין של רצון, זהו שטיק שמוכרים באמריקה בשקל. אם לא מצליח, תמיד יגידו "לא היה לך מספיק רצון" די לחרא השוורים.
 
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

אם היה אייקון של מחיאות כפיים גם אותו היתי מצרף.
 

nowonder

New member
לא מסכימה איתך בכלל

זה נכון שלא הכל זה עניין של רצון. אבל בלי רצון אי אפשר אפילו להתחיל. וחוץ מזה, מה, רק למי שיש כשרון ראוי שיהיה רצון? בכבוד רב, נוונדר שרוצה, בלי הצלחה.
 

נומלה

New member
תלוי מה השאיפות

כל מי שרוצה יכול לעשות בבית מול המראה. לשיר במקלחת כל מי שרק רוצה יכול. לעשות דברים בצורה מקצועית צריך תנאים מוקדמים. למשל אני רוצה להיות שחקנית כדורסל בליגה הלאומית רק שאני בגובה דשא מה לעשות. אולי כדאי לחבר את הרצון ליכולות שלנו?
 

אייבורי

New member
אני שמח לחוסר הסכמתך

אני לא טוען שכוח רצון אין לו חשיבות אני רק טוען שיש צורך גם בשילוב של יכולת כישרון, התמדה ועוד תכונות חשובות לא פחות. רצון לבדו לא מחזיק מים. עשי את הניסוי הבא תרצי מאד לחיות לנצח, אני מציע שתכווצי גבות בפרצוף חמור סבר התרכזי ברצון. אם תחייה לנצח תוכלי לצחוק עלי אחרי מותי. קחי את מדען לדוגמא, הוא נורא רוצה להיות אדום האם הרצון מספיק?
 

אייבורי

New member
דר"א

מזל אכן חובה להצלחה. אפשר לעזור ברמאות, מרפקים, חוסר יושר למרות החינוך שהטובים תמיד מנצחים המציאות מראה אחרת.
 

nowonder

New member
כמה חשבתי

על החתימה בפוסט הזה, ופיספסת אותה לגמרי. יותר אני אפילו לא מנסה. מישהו דיבר בכלל על הצלחה? לא חייבים להצליח כדי להיות מאושרים. אבל חייבים לנסות כדי לא להיות אומללים.
 

chenby

New member
בדיוק הכוונה שלי

מיהו אותו אדם שיכול להגיד לי מה אני יכולה ומה אני לא יכולה? מי אלו אותן דעות שאומרות שאני מפנטזת? אף אחד לא יודע על החיים שלי יותר ממני ולכן רק אני יודעת באמת מה אפשרי ומה לא אפשרי עבורי, ואם אני רוצה מספיק, אז אני אתאמן כמה שאפשר כדי להיות ראפרית מעולה.. אפילו אם זה באולפן ההקלטות הביתי שלי.. היצירה עצמה היא ההצלחה עבורי..
 
רצון הוא לגמרי לא בגדר "יש מאין"

הרצון הוא גרעין שיכול להתפתח לעץ אם הוא מקבל את התנאים שהוא זקוק לו. הרצון הוא תנאי חשוב מאין כמוהו לצמיחה. אני באמת לא יכול כמו שאני לא יכול להיות גבוהה יותר, כמו שאני לא יכול להיות אלוף התור דה-פראנס וכמו שאני לא יכול להחזיר את סבתא שלי לחיים למרות שאני נורא, נורא רוצה. מריוס הגדיר את זה כיאוש והיאוש הוא ויתור על הנעת תהליכים, אז איך זה מסתדר אחד "מה שאני רוצה", לא ממש ברור לי. אם התיאשתי זה אומר שהרמתי ידים, לא? ואני שאלתי על משהו לגמרי אחר אני שאלתי על מצב שבו אין כלום, אדישות מוחלטת שיכולה להתפרש לכל כיוון כי מצד אחד האדישות הזו יוצרת זוגיות שהמוני זוגות היו מיחלים לה, אין מריבות כי ממש לא איכפת מה קורה לצד השני, אין אכזבות כי לא מצפים לשום דבר ויש חופש כמו שאין להרבה זוגות כי ממש לא משנה איפה בן הזוג. יש אפילו שיתוף פעולה מאוד פורה באינטרסים שחשובים לשנינו כמו למשל הילדים או כמו למשל פיננסים כך שזה מוסיף אפילו לזוגיות "המושלמת" שלנו. מצד שני הרגש מת. הגוף של הזוגיות חי אבל התחושות בקומה כבר המון זמן, אני לא יכול להחיות אותה, אני גם לא מסוגל להרוג אותה.מה עושים במקרה כזה? את מדברת על לקחת משהו קטן שיש, לטפח, להשקות, לגדל, להשקיע בתיקווה שאולי יצא ממנו משהו שישא פירות.
 

מלודי6

New member
לטעמי, מריוס הגדיר בדיוק את המצב שלך

האדישות היא פועל נובע מתוך הייאוש. היא תסמין לייאוש שלך. כשאדם מתייאש, הוא חדל מלנסות לשפר, הוא חדל מלנסות לראות עתיד שהוא לא בדיוק כמו ההווה, אין אצלו עתיד, יש אצלו רק הווה ועבר, רצונות זהו משהו עתידי ולכן הם לא קיימים אצלך, ברגע שתתחיל לרצות משהו כלשהו שהוא שונה מעכשיו, אז תתחיל לחיות. אתה לא חי, חיים זה צמיחה, רוחבית אנכית או כל צמיחה כלשהי, אבל היא מצריכה שוני מסוים ו/או תוספת על הקיים. לכן, כל מה שכתבו פה על רצון, האם מניע הרצון משפיע במידה ישירה ומלאה על הביצוע והצלחתו לא בהכרח רלוונטית אליך, אתה עוד תקוע על השלב של לפני הרצון, עוד לא הגעת לרצון בכלל. ברגע שתגיע לרצון כלשהו, אז הרצון יניע אותך לביצועו אם הביצוע יהיה מלא או חלקי, אם הביצוע יהיה טוב או פחות טוב, הוא כבר תלוי במספר גורמים, הכוללים בין היתר: כישורים, תנאי סביבה ומידת ההנעה.
 
נישמע נכון לגבי מה שאתה כותב

אז מה? להמתין עד שיבוא הרצון? פעם למדתי לגבי עסקים שעסק שאינו צומח הוא בעצם עסק מת, כלומר אין כזה מצב שבו עסק נישאר כמות שהוא. הקנה מידה לעסק שהוא בר קיום = צמיחה מתמדת . האם הדין לא חל פה? אם חיים זה צמיחה ואני לא חי, האם עליי להסיק שהזוגיות הגיעה לקיצה?
 

מלודי6

New member
../images/Emo13.gif כותבת ולא כותב ../images/Emo9.gif

שאיפות ורצונות הם חיוניים לחיות. לטעמי, לפי מה שאתה מתאר, הזוגיות שלכם מתה, לפחות מהכיוון שלך היא כבר מתה, פשוט עוד לא עיכלת את זה.
 
למעלה