סוף הילדות

[x זה לא הסוד שלי]

סוף הילדות

היום שאמרתי לא לנסיע , שאלתי את עצמי למה , ואמרתי שאין לך כוח לדברים כאלה יותר , ושלסוע עם חברים לא עדיף על פה בבית , וזה לא אני של פעם, לפני 10 שנים הייתי נוסעת ישר . והיום במכונית שנסעתי . נזכרתי איך פעם כול פעם שנסעתי לבאר שבע , כבר מתחילת הדרך הייתי מוצאת נהג שיעקוף אותי ואני אותו והוא אותי עד שנגיע או שנסע לכיונים שוונים. ואני מסתכלת על חברים שלי , עם תינוק , שמספרים לי איך בלילה הם לא ישנים . ואני מוצאת את עצמי חושבת על איך אני אספר לילדים שלי מה זה לסוע לאירופה עם מכונית בלי מפה ובלי כרטיס חזרה לפחות פעם בשנה . ואני לאט לאט מבינה ,שאני כבר מזמן לא ילדה , ולא מזמן גם לא ילדה גדולה . ואני מתגעגעת שהברזנו משיעורים . ושהלכנו לסרט כול שבת. ולעשות שיעורי בית . ולשחק כדורגל . ושלא היה כסף על הראש. ועכשו אני בטוחה שגדלתי , כי שהייתי קטנה לא הייתי עצובה פתאום . ואני יודעת שאין לי לאן לברוח. אני לא יהיה ילדה יותר , אפילו בחלום

 

[*קסנדרה]

ממש צחקתי

לא יודעת למה, אבל זה העלה חיוך והצחיק אותי. אולי הקיטור הנחמד, אולי העגה בה נכתבה היצירה, משהו בתמימות משהו שלא כ"כ נהיר לי כרגע, אולי אחרי קריאה שניה... אבל ממש נחמד קסנדרה