סוסי בית ספר

אתה גס ובוטה

לגבי השאלות,
קיבלתי תשובות. גם אמרתי שכבר קיבלתי תשובות.
שאר הדברים, לא אמרתי אותם בשביל תשובות,
כי אני לא חושבת שיש להם תשובות, ובטח לא קלילות ומהירות.
אלא יותר לחלוק את הדברים, שיתוף כללי עם המצב של סוסי בית הספר,
אבל נראה שהמקום שאתה ואחרים עומדים בו,
זה לא הקשבה ולחלוק, אלא הטפה, והשמצה.

לגבי הדיון,
מוזר לי שאני היחידה שמפריעה לה העניין הזה,
ושכל השאר טוענים שזה נהדר לסוס להיות סוס בית ספר.

לגבי שאר הדברים, לצערי רק חלק באמת רוצה לתת הצעות,
השאר, ואתה בתוכם, מעוניינים לתקוף.
נראה שכל מדריך פה, וגם מי שלא, בטוח שהוא עושה נהדר,
ושכל השאר פשוט טועים ולא יודעים מה הם עושים.
ואם אני באה לטעון שאני חושבת שיש בעיה, והיא גדולה וכוללנית יותר
ממשהו פרטני, אלא בעיה בשיטה,
אז הדרך שאתה ואחרים פותרים את זה, זה ב"הבעיה בך".
מעבר לזה שזה גס, ובוטה,
בעיני זה גם לא נכון.
כי כמו שכבר אמרתי, אני לא חושבת שהמצב אצלי הוא גרוע יותר
מחוות אחרות, להפך, אני מאמינה שסוסי בית הספר עובדים אצלנו במצב יחסית טוב.
מדובר בתופעה שראיתי בכל מקום.
ואני עדיין לא המדריכה בכל מקום.
האם אצלך בחווה סוסי בית הספר לא שחוקים?
הסוסים שרוכבים עליהם תלמידים לא משגעים את חסרי הניסיון?
 

jgut

New member
את לא היחידה,

פשוט אני ביומיים האחרונים מאוד קצרה בזמן. אני מקווה שאוכל להגיב בערב ולהרחיב
 


 

jgut

New member
דעתי בנושא

אני לא מדריכה בפועל, אבל יוצא לי להסתכל ולחשוב על הנושא הזה רבות. הסיבה לכך היא שאני רואה הרבה סוסי ב"ס שסובלים. אני גם רואה הרבה מדריכים שסובלים מהמצב ולא תמיד יש להם איך לשפר זאת.

אני יתחיל מזה שראיתי ב"ס שעובדים בצורות שונות. זה לא משנה הסגנון רכיבה. ראיתי דברים טובים ורעים בכל הסגנונות.

אני חושבת שכמות הסוסים שלא מתאימים בכלל להיות סוסי ב"ס היא נמוכה יחסית. פשוט כל סוס מתאים ללימוד משהו אחר.

מספר הסוסים שראיתי שנישארו טובים לתלמידים ללא עבודה של מישהו מתקדם הוא בדיוק אפס. הבעיה מתחילה בכך שמי שאחראי על התנהלות השיעורים לא ערני למצב הסוסים. אני מודעת לכך שזה לא תמיד המדריך שקובע.
בב"ס גדולים, שאינם מנוהלים כמו שצריך, הסוסים עובדים יותר מידי שעות ובעבודה שחוזרת על עצמה. הם משתעממים ונשחקים ולכן מחפשים את ההתחמקות מהעבודה.

אני חושבת שגם מי שבוגר צריך לעבוד בהתחחלה בלונג'\ראונדפן. אין סיבה שהוא גדול שזה יבוא על חשבון הסוס.

אחד הפתרונות שאני רואה כדי לא לשחוק את הסוסים, זה נוהל כמו שקיים אצלנו (ובעוד כמה חוות שאני מכירה):
כל סוסי הב"ס הם סוסים פרטיים שמועסקים בב"ס בפחות מחצי פנסיון. זה אומר שהם עובדים יחסית מעט שעות שבועיות.
לכל סוס ב"ס יש תלמידים מתקדמים שעובדים איתם. זה נכון ללא יוצא מן הכלל.
בנוסף לכך, גם המאמן והמדריכים רוכבים על הסוסים האלה על פי הצורך. מי יותר ומי פחות.
משתדלים לתת לסוסים שיעורים בעלי אופי שונה כדי שלא ישתעממו ולא יהפכו להיות קשים בדברים מסויימים.

אני יודעת שזה מצב שלא תמיד ישים בכל חווה. חוות עם בית ספר גדול והרבה סוסי ב"ס לא בהכרח יכולים להפחית עומס מהסוסים.

שאלה נוספת שעולה בדעתי, היא מה קורה עם הסוסי ב"ס בזמן שהם לא עובדים. האם הם משוחררים? מה רמת הטיפול בהם וכו'
זו שאלה שאני לא מפנה אליך אישית פרח, אלא באופן כללי ראיתי סוסי ב"ס שסובלים בב"ס עצמו וגם החיים שלהם מחוץ לשעות ב"ס לא ניראים משהו.
 
כמה נקודות, מקבילות משהו

את דיברת על חוות גדולות, אז אם ניקח את המודל שהזכרתי למעלה של רישום ורוטציה, נתרגם את זה למספרים נקבל חווה של 30 סוסים, מתוכם 20 סוסי בית ספר עובדים, עם 2 מדריכים בפועל ו 2-5 "פעילי אורווה", אנשים שרכבו ויש להם ניסיון והם מגיעים מדי פעם לתת יד או לרכב. כל סוס הצליח לקבל לפחות פעם בשבוע רכיבת "תיקון" ממישהו מאיתנו.
לעניינינו, יש כמה נקודות שעלו כאן שיש לי משהו להגיב בעניין:

1)אני לא מסכים עם זה שזה לא חלק מהעבודה של המדריך לרכב על סוסי בית ספר בזמנו הפנוי- בדיוק כמו שמתחזקים אורווה צריך לתחזק את הרמה של הסוסים, זה חלק מהעבודה. אין זמן או כוח? זה כבר נתון לדיון/ משא ומתן עם הבעלים וכו'

2) רוכבים וותיקים, מדי פעם עולה כאן בפורום שאלה של מישהו מנוסה המחפש לרכב, למה לא למשוך אנשים כאלה לחווה? או לשמר תלמידים לשעבר? אני יכול להעיד על עצמי שאחרי 20 שעות ללא שינה, ולילה של עבודה לא הייתה לי בעיה לנסוע מתל אביב לנתניה רק בשביל טיול, והייתי מוכן לעשות זאת בשביל רכיבה בלבד. ואני ממש לא המשוגע היחיד לעניין.

3) קשר לחווה, אני חושב שזו נקודה מכרעיה, חווה (או מאמן) צריכים לדעת לפח אצל אנשים תחושת שייכות ונאמנות למקום/ למאמן, ככה אנשים מוכנים (ונהנים) להשקיע יותר. זה מתחיל מגיל אפס וגדל עם השנים. מי מאיתנו לא מכיר (או היה) "ילד חווה" שהיה מבלה כל רגע פנוי מהזמן באורווה? אנשים שמתנדבים במשך שנים בחוות? את כולם ניתן ללמד לרכב, גם אם בחינם, ולהעביר אחריות גם בתחום הרכיבה ועבודה עם הסוסים.
 

jgut

New member
2 מדריכים בפועל

יכולים להסתדר ולהסתנכרן בינהם יותר בקלות. כשכתבתי מקומות גדולים, זו אומנם היתה הכללה אבל עבר לי בראש מקומות שיש בהם מספר הרבה יותר גדול של מדריכים. במקרים כאלה אם אין הנהלה מקצועית שמפקחת ודואגת לסוסים, אז נוצר הבלגן והבעיות עם הסוסים.

לגבי ההערות שלך:
1. אני מסכימה עם זה לחלוטין. אני חושבת שהבעיה נוצרת כשבעלי חוות לא מוכנים לשלם על הזמן הזה למדריכים.
2. יש בעייתיות בין סגנונות שונים. יש הרבה אנשים שמגדירים את עצמם כמנוסים ולא היה מתאים לי שהם ירכבו על הסוסים שלי. יותר מזה, למאמן שלי לא היה מתאים שהם יעזרו לו, כי הם רוכבים בצורה שאינה מתאימה לו או לא ברמה הגבוהה שהם תופסים מעצמם. אז נוצרת בעיה יותר גדולה, כי הם חושבים שהם יודעים והם אינם מוכנים לשנות או ללמוד.
3. בחוות המסודרות שאני מכירה יש את אותם אנשי\ילדי חווה שקשורים מאוד למקום ולמאמן. בחוות בהן הדמות הראשית מייצרת סוסים שחוקים, גם שאר אנשי החווה ילמדו ליצור כאלה. הם לא חושבים שמשהו לא תקין אצלהם. הם משוכנעים שהסוסים הם לא בסדר, או המזג האוויר.
 

fliperit

New member
זה חלק מתפקידו רק אם הוגדר כך

ואם הוא מקבל על כך תשלום. בהרבה מאוד חוות משלמים לפי תלמיד, ולא משלמים על שעות שאינן הדרכה או הכנת הסוסים.

למען האמת, יש הרבה מאוד מדריכים שהייתי מעדיפה שלא יעלו על הסוסים. במצב של היום לא כל מדריך רכיבה הוא גם רוכב טוב, או אפילו סביר. כשעבדתי בתור מנהלת אורווה במשרה מלאה הייתי מעבירה שיערים לצוות וזה היה קטסטרופה.... העדפתי לרכב על כל הסוסים בעצמי מאשר שהם ירכבו עליהם ללא הדרכה
 

giri

New member
אוי

עד כדי כך גרוע, שהעדפת שלא ירכבו לבד?
ואנשים כאלה מדריכים?
 

giri

New member
שאלה על עניין הפנסיון

מי עושה עליהם את החצי השני?
אני שואלת כי מבחינתי כמי שעושה פנסיון, אחד היתרונות העיקריים של פנסיון הוא סוס שהוא יותר יציב בהתנהגות שלו, ואת מצליחה להתקדם איתו, בין השאר כי לא רוכבים עליו עוד עשרה אנשים עם סגנונות שונים שחלקם מתחילים. בעיני לעשות חצי פנסיון על סוס בי"ס זו פשרה, בכנות.
 

jgut

New member
החצי השני של הפנסיון

זה הבעלים של הסוס. מדובר לרוב באנשים שמטיילים עם הסוסים בסופ"ש ולכן זה נח להם שהסוס עובד במהלך השבוע בב"ס ונישאר במסגרת.

הסוסה שלי גם היא נימצאת בחצי פנסיון בב"ס. יוצא לי לרכב עליה כרגע בערך פעם בשבועיים. בעולם אידאלי היה לי זמן לרכב עליה כל יום או שתהיה באימון יומיומי.
האמת שזה לא רק עניין של כסף וזמן, הסוסה עשתה את שלה מבחינת תחרויות. אני מטיילת איתה מידי פעם. אני לא אמכור אותה, היא צריכה לעבוד ויש לי פתרון שמסתדר טוב גם לי וגם לה (וגם לחווה). כניראה שגם אם היה לי כסף לא הייתי רואה סיבה שהיא תהיה מאומנת ברמה גבוהה. היא רק צריכה מסגרת. כמוני יש עוד כמה פנסיונים בחווה.

אגב במקרה שלה יותר קל לי לשים אותה בב"ס. היא לא מסוג הסוסים שמוכנים לקבל שיציקו להם. היא ממש מתעללת ברוכבים שהיא לא מרוצה מהבקשות שלהם. אז נוצרת סיטואציה שיש לה רוכבים קבועים, כאלה שרוכבים עם כישרון (לא תמיד זה רק תלוי נסיון) ויש להם כימיה איתה.
 
למעלה