באתי לתקן
שלום אנשים וגולשים יקרים, כקורא וכותב מדי פעם, אבל ממש מדי פעם, וכחובב גדול של פאור מטאל באתי לתקן את האוול שנעשה פה לסונטה(הגדולים!!!) מצד כמה מהאנשים בהתייחסות לדיסק החדש. =] אז ככה..חלקכם וודאי הכניסו את הדיסק (טוב על מי אני עובד)..פתחתם את הקבצים בציפיה גדולה לשמוע שירים שדומים מאוד לשירים הטובים והמוכרים של סונטה אם קצת שינויים כמובן ופתאום נחרדתם לגלות שמה שיש לכם ביד (או באוזן) זה לא רק לא דומה לסונטה אלא בכלל לא סונטה ובגלל זה כמובן באה הפסילה הראשונית של האלבום. אבל כדי להבין באמת עד כמה הלהקה הנהדרת הזאת התפתחה ואפילו אפשר להגיד התבגרה מהאלבום הקודם שלהם לאלבום הזה אתם פשוט צריכים לשמוע את הדיסק הזה כמה פעמים, ולא כמוזיקת רקע אלא פשוט לשבת או לשכב או לעמוד אבל להקדיש את כל הריכוז למוזיקה. אתם פשוט תגלו עולם חדש של פאוור מטאל מורכב מבחינה מוזיקלית, מלא ברגש (במיוחד איך שטוני מבטא את זה בעזרת הקול המדהים שלו שיכול לגרום לך להרגיש מה שהוא מרגיש.) ואיכותי. עוד משהו בולט לטובת הדיסק החדש הוא העובדה שמי שעשה להם את המיקסים הפעם עשה עבודה נהדרת. סוף סוף שומעים את יאני כמו שצריך (וגיטריסט כזה צריכים לשמוע), החליטו בשכל שבניגוד לאלבומים הישנים שבהם יאני נבלע לו שמה ברקע בין הקלידים והתופים הגיטרה צריכה להיות שווה לקלידים מבחינת הווליום ואפילו יותר חזקה (חוץ מהמקרים בהם יש צורך אחר) ומכאן גם באה הכבדות של האלבום ובכלל הסאונד פשוט נהדר. אז נכון שהקצב פה ירד, וזה לא מה שאנחנו רגילים אליו אבל אתם חייבים להודות...זה טוב!! ולסיכום יש משפט אחד שמסביר את האלבום הזה הכי טוב "Listening to “Unia” is like doing acid with Tony Kakko’s subconscious"