´ציונופוג´י - כוח וטכניקה
צ´יונופוג´י היה הגדול מכל אלה שזכיתי לראות (כולל הוקטומי, אקבונו, מוסשימרו). צ´יו שילב כוח (כלומר יכולת להחזיק מתחרים כבדים יותר בקרב-דחיפות ישיר) עם טכניקה. הטכניקה נחלקה אצלו לשניים - שאיפה להגיע לאחיזת-חגורה דומיננטית ב"יד פנימית" שיטטה-נאגה, וכוח בכתפיים (להבדיל מהחלק התחתון הבא לידי ביטוי בדחיפה קדימה) שאיפשר לו להפוך את השיטטה-נאגה לטכניקה מסיימת-קרב. בשיאו ניתן היה לכנות אותו Poetry In Motion.חבל שבשנים האחרונות, ובעיקר לאחר פציעותיו החוזרות ונשנות של טקנוהאנה, נשלט מעמד היוקוזונה על ידי "פילים" כבדי משקל - אקבונו ואחריו מוסשימרו. לגבי השימוש בכוח/משקל לעומת הזריזות והטכניקה, אומר רק כי לא די בכך שהשמנים משיגים בדר"כ את מטרתם בקרב-דחיפות, אלא הם גם לא מספיק זריזים כדי להשיג אחיזת-חגורה מיד בפתיחת הקרב. רק במצב שבו קרב הדחיפות "נתקע" נדרש מוסשימרו (לצורך העניין) לטכניקות הבנויות על הפרת שיווי משקל היריב.לצערי, כאמור, הסומו כיום נשלט על ידי יוקוזונה כבדים שאינם נדרשים לטכניקות מתוחכמות, והמפסידים העיקריים הם אנחנו, הצופים, שיושבים באחת בלילה לצפות בהקלטות של צ´יו, הוקטומי, אסהיפוג´י, והאחים טראו וסקהוקו, ונאנחים "היו זמנים". אחיקם.