סודות כמוסים

[נסיכת אהבה]

סודות כמוסים ../images/Emo59.gif

אני בנאדם די פתוח, אוהבת לשתף <כמו שבטח שמתם

> אבל יש דברים שאני פשוט לא מסוגלת לספר לאף אחד, אפילו לא פה, ואולי זה בגלל שיודעת שאנשים שמכירים אותי בחיים הלא וירטואלים קוראים פה לפעמים. מכירים את הסודות האלה, שאפילו לחברים הטובים אתם לא מספרים, אולי כי רוצים להישאר מסתוריים קצת, אולי מתוך חשש להיות פגיעים וכו'. האם אתם נוהגים לשתף את החברים והמשפחה שלכם בכל מה שקורה איתכם, או שיש דברים שרק ה-

שלכם יודע

מדוע בחרתם כך

האם העובדה שיש סודות בין אנשים יכולה להשפיע לרעה על הקשר בינהם לדעתכם

 

[reedgreenwhait]

יש דברים שיותר טוב לשמור לעצמך.

אין לי חברים לשתף אותם במשהו, התקשורת שלי עם בני המשפחה מינימלית.זה נובע מהאופי שלי, מהמופנמות, והדיכאונות... אני משתפת רק אנשים וירטואלים בעולם וירטואלי דרך הבלוג שלי, דברים שאני לא רוצה שהם יקראו אני כותבת בבלוג שני ודברים מסויימים אני לא כותבת בכלל... תלוי איזה קשר תלוי איזה סודות...

 

[BellA עלמה]

אני בדרך כלל לא משתפת

כי עדיף לי ככה. לא מרגישה בנוח לשתף

 

[להבה ירוקה]

משתפת חברות טובות.

חברותיי הקרובות יודעות על הרגשות הכי כמוסים שלי. טוב לי עם זה וקל לי עם זה. כששמרתי הכל בפנים - זה יצר מצב של הר געש שלא היה לו לאן להתפרץ.

 

[לירננה]

כיף לך../images/Emo13.gif

טוב שיש חברות כאלה

 

[אדיראן בחתיך1]

אין בן-אדם בלי סודות !

זה ילדותי וטיפשי לשתף בכל מה שקורה. יש דברים שצריכים להשאר פרטיים. זה גם מעיק לשמוע מישהו שמדבר "בלי חשבון". זה ענין של בגרות. סודות בין אנשים זה דבר טבעי. בשביל זה יש שקרים. ככל שקשר הוא טוב וקרוב, יש פחות דברים חסויים. זה כן יכול להשפיע לרעה על הקשר.

 

[לירננה]

ואוו

 

[לקשמי]

סודות גדולים אין מגלים

(סתם התנגן לי השיר הזה בראש בעקבות פתיחת הנושא

) אכן, לכולם יש סודות ואין בזה שום דבר רע. יש דברים שבאמת ראוי שיישארו אצלך, משהו שהוא רק שלך. אני יכולה להגיד שבעבר נפגעתי בעקבות סוד שחשפתי, אז אולי בגלל זה אני היום יותר זהירה. יש בי את הרצון להיות פתוחה וכנה בעיקר עם עצמי אבל גם עם אחרים, אבל יחד עם זאת יש דברים שמעדיפה לשמור לעצמי.

 

[omer73]

תלוי

יש דברים שאני מרגיש שאפשר לספר לאנשים מסויימים ויש דברים אישיים שאני פשוט מעדיף לשמור לעצמי. בקיצור זה מאוד תלוי מה מספרים ולמי.

 

[sunshine2004]

גם אני חושבת שתלוי...

גדלתי בתור ילדה עם המון סודות... וזה גרם לי, בזמנו, להיות מאוד מופנמת ושקטה... עם הזמן....היו דברים שאמרתי והיו שלא... והיו דברים מסוימים שבהחלט השפיעו על קשר זה או אחר... ומהם למדתי... כיום למשל, החברות מסביב...יודעות את כל הסודות הכמוסים שלי...אני לא מסתירה - כי זאת אני...ואין לי מה להתבייש בעצמי... מבחינת בן הזוג העכשווי שלי... הוא לא יודע הכל...וגם לא ידע (יהיה מה שיהיה...) בגלל הסיבה שהוא לא ידע איך להתמודד עם הדברים שאני אספר לו... אז אני גם חושבת שזה תלוי...באנשים...בנסיבות ובכלל....

 

[orlanda]

נסיון לענות

אני למדתי שחברה שלנו כאשר אדם חווה אירועים קשים בחייו הנטיה החברתית היא לרמוז לו שהוא הביא לכך, או לא התמודד די טוב, או בקיצור- הנטייה היא שיפוטית. הרבה אנשים אינם יודעים להקשיב אלא לשמוע ולאמר מה שנראה להם מתאים אך לא מתוך הקשבה אמיתית אלא מתוך נסיון ליצור מראית של הקשבה הגעתי למסקנה בשלב מסוים שאין לי שום רצון להסביר לאף אחד מה שעברתי כי ממילא אנשים הנטיה שלהם לראות אשם עצמי היכן שיש פגיעה בידי אחר, או לפתור את מה שעברת בקלישאות על 'חשיבה חיובית' או כהנה וכהנה דברים עברתי באמת מסכת אירועים שבצירוף שלה אינה קלה. אני לא נוהגת לדבר על כך כי איני רוצה להיתקל בתגובה המנסה לרמוז לי שגרמתי לכך, או פוטרת אותי בכך שזה 'לא היה נוראי'. אני שומרת את הכל אצלי