סוגרת שנה

שפי אחת

New member
מתוקה אחת!!!

אין ספק שכל שינוי מעורר פחד, הלא נודע מאיים- במיוחד כשהיה כ"כ קר, גשום ולבד... יש מי שסוחב את התחושות האלה לאורך זמן, ויש שכמותך שכבר למחרת בבוקר קמים מחוזקים ומחוייכים. היש מלכה כמוך?!? קבלי חיבוק עוטף ואוהב שמחה על שאת אחת מאלה שנקרו בדרכי אוהבת'ותך שפי
 

tintong

New member
../images/Emo24.gif big

from ..........me u know ,how much heav
for u
 
מאמושששששששששששששששש

באנגלית אתה עוד יותר סקססססססססססססססי... יא ג'חנון.. מתי חוזרים?
 

tintong

New member
../images/Emo9.gif soon

misssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssssss
 
../images/Emo24.gif

ואני זוכר את הפעם הראשונה שהגעת למפגש בדאגלס מי חשב שתצמח חברות שכזו פחדים וחששות יש בהרבה תחומים בחיי היומיום כשמתמודדים איתם לבד החששות גדולים יותר... פתאום מתחילים לשים לב לדברים שבזוגיות לא ייחסנו להם חשיבות (ואגב, זו טעות)... מצד שני אחרי שמצליחים כנראה שהסיפוק גדול יותר כנראה שבאמת דברים טובים קורים בלי בלי תכנון נכון שאני אחד מאלו שמגיעה לו
?
 
לך מגיעה נשיקה

אין ספק, וגם חיבוק. גם אני נזכרתי השבוע בפעם הראשונה שנפגשנו כולנו..מדהים! מי היה מאמין... תודה מאמוש על הכל, אבל הכל!
 

שרשירית

New member
איזו הודעה אופטימית ומקסימה

אחרי כל הפחדים, החששות, השברון למצוא את עצמך אחרי שנה עומדת חזקה ואיתנה ברשות עצמך. אין דבר טוב מזה. מה שמוכיח שכשיש רצון אפשר להתמודד ולעמוד מול הכל. מאחלת לך שנים של עצמאות, אהבה ואושר - לך ולנסיכה הקטנה. אוהבת
 

ramoni1

New member
מאחל לך מכול../images/Emo23.gif

שהשנים הבאות יעברו.. בתיקווה, בשימחה , ובעושר כי את כן את "המלכה האמיתית" מחבק אותך בחום והמון
רמוני
 
איזה כיף לקרוא../images/Emo13.gif

את כל האור שקורן ממך עכשיו אחרי החושך והחשש שהיה לך... שמחה בשבילך ובשביל הקטנה שטוב לכן...ושיש לך בית של אפרסקים קרוב אלייך...
 

Rtitan

New member
הפחד משינוי ../images/Emo5.gif... והמבט לאחור ../images/Emo42.gif...

אנחנו אוהבים ביטחון... אוהבים להתעורר בכל בוקר באותו מקום, ולדעת שלא יהיו זעזועים... לא לחינם, האמירה כל כך מאובקת הזו עדיין תופסת: "No news, is good news". ויום אחד, האדמה רועדת, הכל מיטלטל מסביב ואנחנו לא יודעים להיכן להביט, את מה להחזיק, וכיצד לא ליפול ולהיחבט... האינסטיקט הראשון הוא להניח את הידיים על הראש ולקוות לטוב - אבל כשיש ילדים להחזיק... הידים לא תמיד פנויות להגן על עצמינו... הרי הם באים קודם. האדמה נרגעת... הרעש נדם... אבק באוויר... אין קירות מסביב... וקר... ורטוב מהמים הדולפים... קמים, מתחילים להזיז את השברים. להניח כל דבר בערך במקום. אפרסק דופק בדלת, ואיתו אפרסקית קטנה
... ופתאום הרבה פחות לבד... והרבה יותר נעים. יחד מנקים את ההריסות, ובונים מחדש את הקירות - ולאחר שנה - ההיה או חלמתי חלום?... קראתי מה כתבת, וחזרתי לימים אחרים בחיי - כל מה שאוכל לומר לכם, לכולכם - שיהיה לכם הכי נפלא בעולם
 

מיתי

New member
../images/Emo24.gifריגשת אותי../images/Emo24.gif

אצלך לעורר אצלי את אותה חוויה שעברתי אני. איך שדברים מתגמדים בראיה לאחור... איזו עוצמה... העיקר ה
!
 
למעלה