סוגיית תרופה בשבת ?

[marmarmar1]

סוגיית תרופה בשבת ?

בוקר טוב,
בני בן 7.5, אספי ועם קשב וריכוז, מקבל קונצרטה שעובדת כרגע לא רע בכלל בשביל כולנו - הילד מרוכז למדיי, רגוע למדיי, לא זומבי בכלל. בימי שבת אנחנו מנסים לא לתת לו את הכדור - לא לגמרי יודעת להגיד למה - מין תחושת בטן כזאת שחשוב שקצת יחוש את עצמו בלי הכדור, ינסה ללמוד לשלוט על עצמו... הבעיה היא שהילד, שעם הקונצרטה הוא פשוט אחד הדברים המתוקים, בלי הכדור פשוט מתחרפן! פחות או יותר לא מצליח לסיים משפט, רב כל הזמן עם אחותו (בד"כ הם חברים ממש טובים), אין מה לדבר על לשבת בשקט לארוחת צהריים, או כל פעילות שקטה אחרת, בקיצור ימי שבת הם ימים מאוד מתוחים ודי מעצבנים בשביל כולנו. הפתרון המתבקש הוא כמובן לתת לו את הכדור גם ביום שבת - אבל כאמור, יש לי איזו תחושת בטן (אולי לא מוצדקת) שכדאי לעשות את ההפסקה הקטנה הזאת.
מישהו מכיר את זה? יש דעות?

 

[מרב געש]

מנסה לעזור.

אני חושבת שהנסיון האישי שלך נותן לך את התשובה הכי טובה - עדיף לילד עצמו לחוויה שלו של כמה הוא יכול להנות בשבת, לנוח, לבטא את עצמו ולקבל בחזרה חיוכים מהמשפחה שלו - וזה לא שהרופאה אמרה שצריך הפסקה בתרופה - לא צריך. אז מדוע לא לתת?
אם לתרופה היו תופעות לוואי שמקשות על הילד שהיית רוצה לתת לו לנוח מהם בשבת - היה איזה הגיון מאחורי ההפסקה.
אני חושבת שהיתה כאן איזשהי משאלת לב - שאתם כמשפחה לא צריכים לישר את הילד, ושאתם מקבלים אותו כמו שהוא בלי התרופה. אבל זה שאת נותנת לו תרופה זה לא כדי שיהיו לך חיים יותר נוחים - חסר לו חומר מסויים במח שתוספת שלו מאפשרת לו להיות מווסת יותר, ממוקד, נינוח, ומרוצה - תני לו את התרופה בשבת. וזה שכולם נהנים יותר מהשבת וממנו - זה לא רע - זה נהדר, לכולם ומאוד מאוד גם לו !

 

[marmarmar1]

תודה רבה

אני גם נוטה לזה, אבל משהו קצת בכל זאת מרגיש לי לא טוב, קצת כמו לטאטא מתחת לשטיח... מה, כל החיים הוא יהיה עם תרופות? בעלי ,שמאוד מאוד מזכיר את בני, מעולם לא טופל תרופתית. היה לו מאוד קשה כילד ונער, אבל כמבוגר הוא מצליח לא רע - נשוי,למד באוניברסיטה, עובד בעבודה טובה, מצליח לתפקד יחסית לא רע (אם כי עדיין קשה לו). מצד אחד אני ממש לא רוצה שבני יעבור את מה שבעלי עבר בילדותו (אמו טוענת שלאורך כל שנות ילדותו ונעוריו היא ממש דאגה שיתאבד...), אבל מצד שני הוא גדל להיות בנאדם עם המון יכולות מיוחדות, אולי אני נוטלת מבני אפשרות לפתח יכולות כאלה גם?

 

[TikvaBonneh]

הפרעת קשב וריכוז

יכולה להתמתן עם הזמן. הייתי בכנס שבו הנירולוג הסביר שמדובר בעיכוב התפתחותי של האונה הקידמית. כך שבהחלט יכול להיות שזה לא לכל החיים. למשל, ידוע שאצל ילד שנולד פג ADHD נעלם לגמרי בגיל 27.
כך שזה שבגיל שבע קשה לילדון בלי ריטאלין, לא אומר שזה ישאר ככה לתמיד.
יש גם דרכים אלטרנטיביות לטיפול בADHD, שיכולות לשפר את המצב.
פעילות גופנית אירובית עוזרת מאוד. אתם יכולים לנסות ריצת בוקר של 45 דקות בשבת...
שנת לילה טובה עוזרת. ילד שלא ישן מספיק, הסימפטומים של ADHD ממש מחריפים.
גם טיפולים התנהגותיים יכולים מאוד לשפר. כשתהיה לכם מנתחת התנהגות תתיעצו איתה.
אולי תוכלו להתחיל להוריד את המינון.

 

[dina199]

אתם עוד לו בעתיד

אתם בהווה. רוב ילדים בני 7 הם תזתתיים , ורוב אנשים מבוגרים הם רגועים (אפילו עד היותם בטטות כורסה

).
הילד צריך להיות במערכת חינוך לפחות עד גיל 18 , אז אם התרופה עוזרת , הכל בסדר.
אבל אם יש ימים בהם את לא רוצה לתת אותה, את יודעת בדיוק למה לצפות.

 

[TikvaBonneh]

הוא מצליח לאכול כשהוא תחת השפעת התרופה?

כי אם לא, אז תחושת הבטן שלך מגיעה משם... אמא יהודיה שרוצה שהילד יאכל.

 

[marmarmar1]

חחח יש מצב

 

[מיק67]

הבת שלי לוקחת גם בשבת

ניסינו כמה פעמים לא לתת לה, אבל מהר מאוד גילינו שהמחיר כבד מדי - כמו שכתבת, היא נכנסת למריבות מיותרות, מתעצבנת מהר ואוכלת בלי הפסקה.
העניין הוא שאי אפשר באמת להתייחס להפסקה בשבת כאל לחוות את עצמו מכיוון שנוצרת תגובה קיצונית לזמן קצר - יום אחד אינו מספיק כדי לקבל תמונה אמיתית ובטח כדי לא למצוא לבד וויסות.
בעניני הקונצרטה אני עדיין במאזן התועלת לעומת ההפסד, לא רק בבית הספר אלא באופן כללי ואצל בתי עדיין התועלת גדולה בהרבה מהמחיר.
הבן שלי למשל, בן 16 ונורמטיבי עם קשב וריכוז, הפסיק לקחת כמעט לחלוטין חוץ מכשצריך ללמוד באופן רציני ויודע לווסת את עצמו. זה גם עניין של גיל

 

[שרון123]

אנחנו נותנים כל יום

גם בשבת. בלי הכדור סופי השבוע יהיו בלתי נסבלים עבורם ועבור הסובבים. כפי שאני רואה את זה יום בלי ריטלין הוא עבורם יום מבוזבז בו הם לא מצליחים לבצע אפילו את הפעולות הפשוטות ביותר בלי לחוות כישלון - לא למזוג שתיה בלי שישפך, לא לשחק, לא לחצות כביש בבטחה ועוד ועוד.

 

[אמאמהדרום]

בגיל של בנך נתנו גם בשבתות

בסוף כיתה ב' הפסקנו ראינו שכל סוגי הרטלין לא השפיעו עליו התנהגותית וגם המאמן כדורגל ביקש שיגיע לאימון בימי שישי ללא רטלין(חוג אחד היה אחה"צ ואחד בשישי בבוקר והוא ראה הבדל) אז הפסקנו לתת גם בימי שישי שהוא לא למד בהם וגם בחופשים
אבל שוב אצל בן לא היתה השפעה על ההתנהגות רק לקשב והיכוז .

אני חושבת שילד צריך לחוש הצלחות ואם בשבת ללא רטלין קשה לו ומעירים לו אז עדיף שיקבל גם בשבתות וחופשים .

גם בעלי כזה ובדיוק כמו בעלך לא אובחן כילד -לא קיבל עזרה - כיום עם תואר ועבודה טובה אבל עדיין מורגש מאוד הADHD שלו בחיי היום יום .

 

[marmarmar1]

תודה לעונות המקסימות

עזרתם לי להתגבש - לעת עתה ניתן קונצרטה גם בשבתות. אין סיבה שכולנו נסבול - נראה מה יהיה בהמשך.

 

[dina199]

תחושת בטו שלך מבקשת שני דברים שונים.

אחד שיחוש את עצמו בלי כדור - וזה באמצת הילד 'המחרפן' , שלא מסוגל לשבת בשקט (הרי בשביל זה נותנים לו את התרופה בימי חול). אז אם רוצים שהוא יהיה 'הוא עצמיו' - צריך לתת לו א האשםפרטת לא לשבת ולא לדרוש ממנו פעילות שקטה. האי רק כך הוא 'ירגיש את עצמו'

.
ואם רוצים שהוא 'ישלוט על עצמו' - צריך לתת לו את הכדור. שוב, הרי בדיוק בשביל זה נותנים לו אותו במשך השבוע.ולגוף יש צרכים מסויימים , אי אפשר לדכא אותם הכח של שליטה עצמית בלבד , אלא באמת רק בעזרת חומר כימי .

 

[dina199]

סליחה על הטעויות

יש לי מקלדת איומה

 

[miss owl]

דעה שונה

אישית מאז ומעולם אני לוקחת את הכדורים לקשב וריכוז -בעבר ריטלין כרגע אדרל למטרות לימודים בלבד-יימי לימודים וזמני למידה למבחנים/ עבודה על הגשות. חשוב לי לדעת להתמודד עם עצמי בעצמי בלי עזרה חיצונית ולתת לגוף מנוחה מהכימיקלים . בילדות אותם ימים בלי הכדור היו יחסית קשים אבל לאט לאט התרגלתי והיום אדם מבחוץ יתקשה לזהות אם אני עם או בלי.
ומכוון שגם תחושת הבטן שלך תומכת בהפסקה אני מציעה גם לעשות אותה גם אצלכם אבל להערך בהתאם- לא לצפות לארוחת צהריים משפחתית שקטה (אותה לעשות ביום שישי) אלא למשהו יותר חופשי שהילד יוכל להשתלב בו בקלות וגם מבחינת הפעילויות - משהו יותר ספורטיבי שמוציא אנרגיות במקום שקט שדורש ריכוז וכו'.

 

[dina199]

דעה די דומה לדעתי

אם רוצים שהילד יהיה זמן מסויים חופשי מתרופה , לא לצפות ש'ישלוט בעצמו' והיה שקט ונחמד כמו שהוא עם התרופה.
אם רוצים שיהיה הוא עצמו ,צריך לתת לו את האפשרות הזאת (כמו שכתבו כאן בדגמה של חוג כדורגל).

 

[miss owl]

דעה שתומכת בזמן החופשי מתרופה

בניגוד לשאר המגיבים פה וזה מבחינתי העיקר - נכון שכאשר הוא לא עם תרופה יש בחירה מה לצפות ממנו אבל זו בחירה שרוב ההשפעה שלה על הזולת - האם הם יתאכזבו ממנו שוב ושוב או ייהנו ממנו בדרכים שמתאימות לו שהוא בלי התרופה ולכן היא גם בעייני שולית לעומת השאלה האם לתת או לא לתת את התרופה בשבת.

 

[dina199]

אז זהו זה. שבין 'שאר המגיבים'

הייתי גם אני שכתבתי שאם רוצים שיהיה 'הוא עצמו' שלא ידרשו ממנו שקט ושלווה.
אבל אם הם כו רוצים שקט - שיתנו את התרופה גם בשבת.

 

[שלומות0]

מה הסיבה שחשוב לך

לעשות את ההפסקה הזו דווקא בשבת?
אפשר לעשות הפסקה גם בחופשות..

 

[marmarmar1]

בחופשות (כשאין מסגרות) תהיה אותה בעיה...

זה לא שהילד כשהוא בלי כדור אוהב לעשות דברים אחרים מאשר עם - הוא חננת מחשבים, שהבילוי האהוב עליו בשבת הוא לשחק עם אבא שלו במחשב - משהו שהוא ממש מתקשה לעשות בלי הכדור - הוא זז, קופץ, מתפתל, לא מקשיב... גם אם יוצאים החוצה - למשל עם אופניים שהוא אוהב - הוא פשוט די נופל מהאופניים (בימים שהוא עם קונצרטה הוא רוכב מיומן, כל יום גם רוכב לבית הספר עם אבא שלו). דיברנו מה נעשה באמת בחופש - רוב הזמן הוא יהיה בקייטנה - מין הסתם יהיה עם קונצרטה, ואח"כ אנחנו נוסעים לחו"ל - לא נרצה להרוס לכולנו את החפשה, אז מין הסתם יהיה גם עם קונצרטה...
מאוד מקווה שבאמת עם הגיל זה יתמתן.

 

[dina199]

אם זה כך , בכלל אין מה להתלבט.

תמשיכו את הכדור ותפסיקו לחשוב על 'הוא עצמו' . אני לא רוצה להשוות (כיאצלינו זו תופעה אחרת וכדורים לטווח רחוק) , אבל יש לי בת עם OCD שלוקחת סרוקסט, וכשהיא 'היא עצמה' (ז"א בלי כדורים) היא שוטפת ידיים בלי הפסקה.