סוגיית הורות

[אופק 3]

שאלה מצויינת

היה מצב שהאקסית החליטה "להעניש" אותי ולכן היא ביקשה להעביר אלי את הבנות. אני חשבתי שזה צעד לא חכם ולא ראוי להשתמש בו. חשבתי שיש גבולות למאבק בין בני זוג שהחליטו להתגרש. בהתחלה התנגתי בתוקף כדי לבדוק עד כמה היא רצינית. שהבנתי שהבנות שלי הולכות לאומנה או למקום אחר , לא ממש משנה לצורך העניין. לקחתי אחריות מלאה על גידול וחינוך המדהימות שלי הייתי כמעט 3 שנים גם אב וגם אם במשרה מלאה.. לומר שזה היה קל? ממש לא.. אבל חוויה מדהימה, היום אני גאה בעצמי,וגם ראיתי את החיים מזווית קצת שונה. נהנהתי מכל רגע למרות שזה בא על חשבון הנאות וחיי הפרטיים. חוויה מדהימה!

 

[מחפשת דרך החוצה]

להעניש????

שמעתי שמונעים מאב לראות את ילדיו בתור "עונש" (לאב או לילדים לא ברור), אבל להעביר ילדים לאב בתור עונש??? כל כך רע לה איתן?

 

[אופק 3]

בפרוש כך...

היא אמרה לי כזה דבר, אני מגדלת 2 בנות בנות 3 לבד. אתה גר לבד חי חיי רווקות, נהנה מהחיים. לא מתאים לי.. לא יכולה/רוצה להמשיך לעושת את זה. או שאתה לוקח אותן למשמרת, או שנמצא פתרון אחר. לאחר מאבק לא פשוט, נכנעתי... הכל לטובה

"העונש" שלה הפגיש אותי עם אחת המורות המקסימות על גלובוס. היה רומן רומנטי ביותר...

 

[לילי301]

נראה לי שהיא יותר הענישה את עצמה מאשר אותך..

פספסה בגדול את האמהות.. בטוחה שיבוא היום שהיא תתחרט על כך(ואולי כבר התחרטה?!)

 

[אופק 3]

התחרטה

לקחה אותן חזרה אחרי 3 שנים.. שוב אני חיי חיי רווקות

תראו מה זה?!? היא היתה מוכנה להוציא לעצמה עין כדי להוציא לי שתיים.

 

[לילי301]

והבנות...?

מה חושבות על השטויות של אמא שלהן...?

 

[מחפשת דרך החוצה]

../images/Emo5.gif

אם השנה...

 

[שוב מתחילה מחדש]

למה נתת לה לקחת אותן בחזרה?

אני מודה שההודעה שלך קצת צורמת לי

קצת קשה לי לקרוא אבא אומר שהוא נכנע ומוכן לגדל את הילדות שלו. קשה לי לקרוא שאחרי 3 שנים ויתרת עליהן ועוד יותר קשה לי לקרוא שחזרת בחיי הרווקות. האם אתה באמת רווק?

רווק זה אדם בלי מחוייבות. אני מקווה שזה לא המקרה הזה

 

[אופק 3]

קצת יותר מורכב

נכנעתי במובן הזה שחשבתי שזה מאוד לא נכון לקרוע את הבנות מהאימא שלהן. לא בגלל שבורח מאחריות. פשוט חושב שזאת מלחמה טיפשית ומיותרת על חשבון הבנות. מאוד צורם לי שאת אומרת את המשפט ויתרת עליהן.

הגישה שלי שונה לחולטין, לעולם לא אוותר עליהן!תמיד הם שלי!תמיד אדאג להן! אנחנו בס"כ לא גרים יותר יחד תחת קורת גג אחת. אנחנו קשורים ומחוברים בלב ובנפש לנצח. כשאני אומר רווק אני מתכוון לסגנון חיים שונה ממערכת זוגית מסודרת.שכרגע אין לי.. מחוייבות זה חלק מחיינו, לא לזה התכוונתי

 

[רק שיר]

ואיך היה להן?

לגדול אצלך 3 שנים? האם חשבת לא להחזיר את המשמרות לאם???

 

[שרשירית]

מהיכרות את האקס הוא יכל להיות אבאמא מעולה

כמובן שלא הייתי רוצה שיאשרו הצעה לאחריות משותפת לשני ההורים מסיבות אנוכיות - אני רוצה שהילד שלי יהיה איתי וזה משרת את האינטרסים שלי. עם זאת יכולה להודות שמשמורת אוטומטית לאם אינה עושה חסד עם גברים רבים שיכולים לתפקד כאבאמא מעולים. עדיין חושבת שכל מקרה צריך שייבחן לגופו - לגבי משמורת אוטומטית לאם. יכול להיות שהאם אינה מתפקדת ואילו האב הוא משמורן טוב יותר - אבל כיום יש מי שבוחן את האם?? ממש לא! אין משאבים לבחינה שכזאת. השאלה אם עובדת סוציאלית שתבחן את הנושא, תיכנס ותציץ לתא המשפחתי לא יכולה לפגוע בילדים ולערר את הבטחון שלהם. כך הילדים יודעים בוודאות שיש מי שידאג להם כי זה מובן מאליו שהם ישארו עם האם. אין ספק שבמדינה מתוקנת ומודרנית הצעה כזאת, אפשרות לאחריות משותפת, הייתה צריכה להיות מאושרת. איזה מזל שאנחנו עדיין מדינת עולם שלישי.

 

[רק שיר]

../images/Emo41.gif שאלה נוספת...

עד עכשיו דיברתם מנקודת המבט שלכם- אמנם לא הספקתי לקרוא הכל אך השאלה שלי היא.: הילד- איך אתם חושבים שהוא היה גדל עם אב ( במידה והוא אב למופת, אב שהוא גם אם, אב השנה וכיו"ב> האם הדמות האמהית תהיה חסרה לו עד כדי שתבטל את האב המצויין שיש לו? אילו הייתם ילדים, איך הייתם מרגישים לגדול עם אב?

 

[מחפשת דרך החוצה]

רגע, ודמות האב לא חסרה?...

על השאלה הראשונה - לא. בתנאים שעליהם את מדברת כמובן. השאלה השניה- אין לי מושג. בכלל גדלתי עם סבתא

 

[שרשירית]

אין הבדל לדעתי מבחינת הילד

גם אם האבא יהיה אב השנה עדיין תחסר לו האמא ולהיפך- כמו שאני אם השנה

עדיין הוא מתגעגע לאבא שלו. הקושי מבחינת הילד הוא אותו קושי... אני גדלתי עם שני ההורים ולכן לא יכולה לענות על שאלה שכזאת. אם אבי היה מספק את כל צרכיי אז אולי יכולתי לגדול רק איתו, אם זה מצב נתון לדוגמה במקרה של מוות, אז ברור שיכולתי לחיות רק איתו. אבל תמיד הייתי מתגעגעת להורה החסר.

 

[לילי301]

אם מישהו היה מחזיר אותי לילדות..

יכולה לומר שאבא שלי היה ונשאר הקדוש בעיני, דווקא עם אמא שלי לא ממש הסתדרתי, אז ברור לי שלחיות עם האבא הזה היה תענוג אלוהי, סביר להניח שהיינו מבלים ימים כלילות בצחוקיה ושיגועים ולימודים היו רק המלצה, סביר להניח שהייתי עושה רישיון נהיגה בגיל 10 כי כך היה הרבה יותר פשוט..ומבדח סביר להניח שהייתי מצליחה להשיג כל שהיה עולה על רוחי כי הוא מעולם לא ידע לומר לנסיכה שלו "לא"!! אז איזה מזל שהייתה אמא שלי שידעה למתן, לגעור, לכוון בקשיחות ולעיתים גם לומר "לא", גם בשבילו.

 

[שוב מתחילה מחדש]

למה לא?

אבא הוא לא מפלצת... ואם האמא קיימת, נוכחת ומעניקה, אין סיבה שהיא חסרה יותר ממה שחסרה דמות אב. תראי, הגרוש שלי יכול להעביר ימים בלי לדבר עם הילדים. הם לא חסרים לו. את רוב שיחות הטלפון איתו ממילא הם יוזמים. אתמול למשל, הם לא ביקשו להתקשר אז לא דיברו איתו בכלל. בהנחה שהילדים היו גדלים מרבית הזמן אצל אבא שלהם, אני לא רואה את עצמי לא מדברת איתם כל יום. אני לא רואה את עצמי נעדרת מישיבות הורים בגן. אני לא רואה את עצמי לא מתעדכנת אחרי טיפול כזה או אחר. ואני בטח לא רואה את עצמי מתנערת מהאחריות שלי כהורה (למרות שהם לא בחזקתי הרשמית). הילדים לא פחות שלי אם הם אצל אבא שלהם ולהפך. לצערי אצלנו - רק אני מבינה את זה. מבחינת הגרוש שלי, ברגע שהילדים במשמורת שלי זה הופך אותו לבייביסיטר או דוד חביב ותו לא.

 

[ה א ח ת 1]

אני אישית לא בעד משמורת משותפת בכלל

לדעתי המשמורת הכי טבעית זה אצל האמא ואז כשהילד יגדל הוא זה שיחליט איפה הוא רוצה להיות אבל... כמו שנאמר פה אני אישית זה קשה לי לראות מצב כזה,שאני זו שיהיה בצד השני של ביקורים ופחות זמן עם הילד/ילדה...אבל מצד שני אני חושבת שאם היה לי קשר טוב עם הגרוש שלי אולי הייתי רואה את פני הדברים בצורה אחרת.

 

[אופק 3]

אם היה לך ../images/Emo12.gif

קשר טוב עם הגרוש. אולי לא הייתם מתגרשים

גם אני גם הוא גם היא כולנו

 

[לילי301]

משמורת משותפת זה 50-50

מאז שאנחנו גרות קרוב יותר לגרוש אנו מחולקים שווה בשווה, הצוציקית מבלה בכל יום עם מישהו אחר, ובשמחה גם מבלים ביחד.. כל ילד יכול לקחת את השוויון הזה למקום אחר, יש ילדים שיהיו מבולבלים מזה ויש ילדים (כמו במצב שלנו) ששמחים מזה, המוטו שלי אומר שילדים מעוצבים מהסביבה והאילוצים אבל יותר מכל מאיתנו וממה שאנחנו מקרינים.. בימים שהיא עם הגרוש זהו הזמן שלי לעבוד עד מאוחר, לצאת לסידורים, לנוח וגם לבלות ולהיפך. אני לוקחת בחשבון גם מצב שבעוד כמה שנים היא תחליט להתקבע במקום אחד..

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

כמו שכבר כתבתי במקום אחר

כל דמות תהיה חסרה לו. גם אם אחד ההורים חלילה התעלל בו והילד בוחר להתנער ממנה, אותה דמות כאב או כאם תהיה חסרה לילד. ואני לא משחק ב'אם'... גדלתי אצל שני הורים וכל אחד השפיע עלי בצורה אחרת. אני למשל מנסה להכיל הרבה מעצמי על ילדיי למרות שהם לא במשמורת שלי - זה המאבק הכי קשה שלי.