באופן אישי, אני חושבת שזה מורכב מאוד
יש אהבות שאנחנו בוחרים בהן במודע מאוד.
זה לא עיוורון ולא טמטום ולא שום דבר.
זה לבחור באדם מסוים במודע מאוד. בדיוק כשם שבוחרים באדם עם בעיה נפשית, במודע. על אף שזה לא פשוט, על אף שזה מורכב וזה סבל לעתים. אבל זו בחירה וזו בחירה להשאר שם.
בדיוק כמו לבחור באדם שהדעות הפוליטיות שלנו שונות, בדיוק כמו לבחור באדם שהאמונות שלנו שונות וכו'.
יש אהבות שאנחנו יודעים שהצרכים שלנו ביחסים הללו שונים ומה שאנחנו נותנים ומה שהאדם השני מסוגל לתת- שונה.
אם אנחנו מצליחים להבין שזה האדם מולנו, אם אנחנו בוחרים להשאר ומסוגלים להתמודד עם זה- אני חושבת שזה חוזק. זו ממש לא חולשה.
(לצורך הפרוטוקול, בי זה פוגע יותר מדיי. אני מאוד מקווה שאם אני אהיה ביחסים כאלו, ראשית בן זוגי יהיה כן איתי לגבי הצרכים שלו, לגבי התשוקות והתסכול שלו(וגם אני). ושנית, שאני אוכל לשים את ההגיון, לפני הרגש שלי. כי כי בשבילי, מקומות כאלו הרסניים.
ועדיין, אני חושבת שהצהרות שגברים, במיוחד, אוהבים להצהיר "אם אשתי תבגוד בי, אני "אעיף" אותה מכל המדרגות" וכיו"ב- אלו הצהרות של ילדים, לרוב, שלא יודעים מהי מערכת יחסים. בייחוד של שנים. שלא מבינים מה זה לחיות ביחד שנים. שלא מבינים מה זה באמת בית, יחסים, משפחה. שלא מבינים שזה מורכב, באמת מורכב. כואב וקשה ומאכזב ומכעיס- אבל בעיקר כואב. וזו בעיקר עבודה, יחד. זה תהליך של שניים, שאין שם "יאללה, נבעט אותה/אותו..". זה לא ממש עובד ככה וזה לא עושה איש מכם סמרטוט או חלש ואם אתם רואים את זה ככה, כנראה האגו שלכם בא לפני היחסים שלכם או בן הזוג שלכם..)
וזו לא בגידה. בגידה, זה כאשר בוגדים באמון שלך. שלי.
לגבי בגידה, בגידה ממש-
אני חושבת שאישה לא טיפשה.
אישה יודעת כאשר משהו לא בסדר. מההתחלה, אני לא מדברת כאשר משהו כבר קורה. כאשר משהו לא בסדר, כאשר היחסים מתערערים.
כך שאני ממש לא חושבת שהאישה שבוגדים איתה היא "הורסת משפחות". ואני לא מאשימה לא את הגבר, לא את האישה השניה ולא את האישה הנבגדת. כולם מרכיבים במשוואה הזו ועל כולם האחריות. לטמון את הראש בחול- זה אנושי, אבל לרוב זה גם מה שקורה.
האם זה הגיוני? אין משהו יותר הגיוני מזה.
האם מדובר בנשים עם העדפה? לא יודעת.
אני מהנשים שמדברות, מהנשים הישירות, מאוד ישירות. אבל, תכלס, רוב העולם מצהיר שהוא מעדיף כנות ומעטים האנשים שבאמת רוצים אותה ומצליחים להתמודד לחיות איתה.