אוקיי.
אתה צודק שלא דייקתי בניסוחי (וזה מצחיק, כי לרוב אני מאד מקפידה לדייק בדיוק בנקודה הספציפית הזו)-
אני לא מאמינה במונוגמיה
מינית.
אם לדייק- אני לא מאמינה שאדם יכול להיות מסופק מינית על ידי אדם אחר במשך עשרות שנים.
אנחנו לא בנויים ככה ולא מתוכנתים ככה ואנחנו חד משמעית הולכים נגד הטבע שלנו.
לא ציינתי שאוכל לחיות בשלום עם מערכת יחסית פוליאמורית (מערכת בה הקשרים הרגשיים קיימים עם כמה נשים) אלא רק שבאמת לא אכפת לי שהוא יזיין מהצד.
לגבי הצרכים לפי המגדר- זה לא היה ברור בהודעתי המקורית, אבל כדאי שיהיה ברור- אם לו מותר, גם לי מותר. חד משמעית. לא תהיה כאן חד צדדיות ולא אהיה במערכת יחסים בה הוא יכול לעשות מה שבא לו מבחינה פיזית, ואני אמורה לשבת בבית ולצפות שפעם בשבוע הוא יבוא לספק גם אותי. ממש ממש לא.
אני מדברת על מערכת יחסים פתוחה (מינית!) לכל דבר, ובתוך מערכת של חוקים, ניתן לשכב עם בני זוג אחרים.
לגבי השאלה שלך- איך ארגיש? ארגיש אחלה. כי גם אני כנראה אומר לו את אותו הדבר. אני מאמינה באהבה, אני מאמינה בשותפות, מאמינה בזוגיות, רוצה לדעת שהוא אוהב אותי, ושאני אותו, שיש לנו משפחה, ושאנחנו לא עושים ביג דיל מסקס. כי זה קטע פיזי. צורך גופני. וזה לא משקף על הזוגיות שלנו או על עצמת האהבה.
לגבי איך ירגיש הגבר שלי- אני מקווה שאבחר גבר שלא יראה את תפיסת העולם הזו כ"מאד מאד מוזר", או "הסבתא של ההשלמה מאונס", אלא כזה שיהיה שותף לתפיסת החיים שלי ויבחר ביחד איתי לעצב את הזוגיות שלנו ביחד ולא בהתאם לנורמות החברתיות שהאכילו אותנו בכפית.
לסיום, כפי שאתה מכבד את דעתי, כך אני את דעתך. תראה את זה כפי שתבחר לראות את זה,
אתה לא צריך לחיות את החיים שלי
