סג"א - 2X12 -Epiphany - שרשרו!

[Iced Hammer]

סג"א - 2X12 -Epiphany - שרשרו!

תהנו!

 

[ayan2]

אפשר קודם הסבר בבקשה

מה היה הקטע הזה עם המפלצת? הא? מה? לא הבנתי... המפלצת הייתה המצאה שלהם? למה? מה, לא? אז מה היה הקטע הזה עם המפלצת שכל כך בקלות הם סילקו כשהם החליטו להתעלות? הם פחדו להתעלות? הם פחדו לעזוב את החיים האלה? אבל הם רק עשו מדיטצייה כל הזמן, לא? לא הבנתי...

תגידו, זה נידמה לי או שהפרק התחיל כמו הפרק לפני שבועיים כשהחבורה הולכת ובודקת עם רודני שהוא בטוח שהוא יודע לאן הולכים? היה לי קצת דז'ה וו...

היו הרבה קטעים מצחיקים ואני כמובן לא אזכור אפ'חד מהם כי לא כתבתי... היה יפה לראות את ג'ון עם בגדים כפריים. ברור שכשהוא תושב כפרי הוא ג'ון ולא שפרד... אם הוא מכיר קצת את המיקרה של דניאל ג'קסון, התעלות לא הייתה צריכה להיות בעיניוו עליה בכיוון אחד. כבר למדנו שאפשר לחזור משם. לסיכום פרק יפה מאוד. מאוד. אהבתי את היציאה לטבע. קצת פחות אהבתי את הסוף - פתרון מהיר ולא ברור (לי) עד הסוף בעיניין המיפלצת. דבר קטן שקצת הפריע לי הוא שלא שומרים על אחידות באפקטים. זה הפריע לי בפעם הראשונה כשראיתי את התולעת של המעבר בשער באטלאנטיס, מין אורות ירוקים מעט, לעומת התולעת בסטארגייט SG1, שם זה מעט כחול ומעומעם יותר. בפרק של היום ההתעלות של האנשים נראתה מעט שונה ממה שראינו בסטארגייט SG1. עדיין עם אור לבן, אבל האפקט שלו שונה מעט. לא מין הילה שמטיילת במרחב עד שהיא עולה, אלא מין צינור של אור לבן שעולה למעלה. סליחה על הקטנוניות...אבל זה הפריע לי מעט

 

[NaTi515]

לי היה יודז'וו מסידרה אחרת

פאור רנג'ר מכיון שהמפלצת היתה קטנה ואז היא גדלה בגלל שהיא הפסידה. סתם כך פרק יפה ומצחיק

 

[Y. Welis]

לי היה ד'זה וו מעוד פרק של TNG

שפיקארד מבלה 3 שנים (!) בדמיון שלו במקום אחר (פסטוראלי ונעים) ומגלה שבמציאות שלו עברו רק כמה ימים. ברגע שיחס הזמן (1:250) הוברר והפסטוראליות נראתה, הקליק נשמע.

 

[הלדין]

לי זה הזכיר את הפרק 'מאה יום'

בכיכובו של לא אחר מג'ק או'ניל שנתקע בעולם אחר למשך מאה יום בגלל שהשער נקבר. ולפי 'גייטסוורלד', הכותבים גם עומדים למחזר את הפרק 'לאזארוס קר' בעונה הרביעית עם ג'ון שאפרד. הם עוד יסדרו לו מערכת יחסים עם סמנתה קרטר בקצב הזה (למרות שזה יכול להיות מעניין ומשעשע לראות קו עלילה של ג'ון שאפרד נרצח בידי רודני מק'קיי על רקע יריבותם הרומאנטית. הכותבים אוהבים יותר את רודני מק'קיי והוא החכם מביניהם. והם כבר כתבו דברים רעים יותר). בסך הכל, פרק חביב אבל לא משתווה לפרקים שקדמו לו ברמתו.

 

[nzkiwi]

../images/Emo45.gif גם לי זה הזכיר מאוד את הפרק הזה...

 

[subatoi]

זה הזכיר גם את

פרק המופת Darmok בקטע של The Beast הבלתי נראית, ואת הפרק The Storyteller של ח"ע9, בקשר לזה שהתופעה היא פרי דמיונם של הקהל (או משהו כזה). אגב, בפרק שהזכרת הוא בעצם חולם, והוא מבלה שם הרבה יותר שנים. הוא ממש מזדקן שם ונולדים לו ילדים וכאלה. The Inner Light זוכה הפרסים (הוגו או נבולה או משהו כזה). חגית וינר העבירה הרצאה על חלומות כאלה באייקון. בכל מקרה, אלה רק אסוציאציות (מבחינתי) בלי כוונה להעתקה, חלילה. האסוציאציות היו קטנות מדי.

 

[Y. Welis]

לדעתי הפרק ההוא של TNG היה מהפחות מוצלחים

מבחינת קצב הסיפור - כ"כ איטי עד שניתן היה להרגיש את השנים... אבל הרעיון היה מבריק ביותר (אולי הדרך להשגת נעורי-נצח בעתיד, דרך תחושה בלבד), וקשה שלא לעשות עליו עוד וריאציות.

 

[Freemee]

הסבר קטן

המפלצת היתה יצירה של הקדמונים כמעין מבחן בשביל המתעלים שהם צריכים לעבור לפני שיוכלו להתעלות. בעצם העובדה שהתושבים של הכפר פחדו מהמפלצת מנעה מהם לעלות. ברגע שכולם ביחד אזרו אומץ מספיק להתמודד עם המפלצת ולהראות נכונות לחסל אותה ולהתמודד עם הפחד, המפלצת נעלמה.

 

[subatoi]

דווקא את עניין חור התולעת

ניתן לתרץ בקלות. זה חור תולעת אחר, למרחקים אחרים או משהו כזה. הוא בטח בנוי אחרת, או נראה אחרת, או משהו כזה, כאמור

 

[סלמאק]

אני מיד מתרץ לעצמי את הבדלי חור התולעת

בזה שלא מדובר בחור נראה בכל מקרה. העוברים דרך חור התולעת לא רואים את המעבר, בעיניהם נכנסו אל אופק אחד וישר יצאו מאחר, חור התולעת שאנחנו רואים נועד רק להמחשה עבורנו, הצופים. קורה שלפעמים בא ליוצרים לגוון ולשנות קצת את ה"המחשה", אולי כדי להמחיש (כמו שאמרת) הבדלי מרחק/הבדלי גלקסיות/הבדלי דגם השער...

 

[סלמאק]

*תמיד (לא "מיד") ../images/Emo6.gif

 

[Freemee]

פרק שאומר לנו דבר אחד או שניים

על התעלות. רואים פה שהקדמונים כן רוצים שאנשים יתעלו ולא שומרים את זה רק לעצמם כמו האוריי. היה נחמד ה TIME DELATION FIELD שהזמן עובר מהר יותר בתוך השדה. המפלצת היה רעיון בהחלט טוב ואהבתי את זה. חבל שכשחושבים על זה שפרד איבד כמה חודשים מהחיים שלו ביום אחד.. אמנם הוא הרוויח דברים מזה אבל עדיין זה כזה מעורר מחשבה. רודני כרגיל מצחיק עם השחצנות שלו והרעיונות. חבל שלא משתפים את רונאן וטיילה יותר, הם נראים דמויות שוליות יותר ויותר והייתי רוצה לראות יותר מהם.

 

[ayan2]

אתה מתכוון לקונאן וזינה

...כמו שרודני כינה אותם. לטיילה הייתה מבחינתי את כל העונה הראשונה, כך שהיא מעט פחות מסקרנת אותי. העובדה שלא נותנים לרונאן תפקיד מרכזי יותר מאכזבת אותי ולא ממש ברורה. מישהו מכותבי הסדרה קורא כאן כנראה, פתאום החליטו לתת לוויר לצאת לשטח, להיות קצת יותר אקטיבית

ותודה על ההסבר לגבי המיפלצת

 

[סלמאק]

כן!!! בדיוק על זה באתי לכתוב ../images/Emo6.gif

קונאן וזינה, היציאה הכי חזקה בפרק

בכלל היו בפרק הרבה יציאות נחמדות:

"גשוש על מקל"

"מה הקטע שלך עם נשים מתעלות"

הקטע שהילד צעק "הוא התעורר!" אז שפרד אמר (על הצעקה) "עכשיו אני ער" חוץ מזה, האמת היא שלא כ"כ אהבתי את הפרק בצפייה ראשונה, והקטע של המפלצת נראה לי כ"כ דבילי, די מזכיר סדרות ילדות משנים עברו, שזו ממש לא הרמה לה ציפיתי מאטלנטיס. נקודות: 1. המפלצת לא היתה יצירה של הקדמונים, היא לא היתה מכוונת או משהו, היא היתה אלמנט הפחד שהתגשם מהמחשבה של הכפריים ההם (הם כבר הוכיכו שהם מסוגלים לעשות דברים יותר מסובכים), והפחד הוא שמנע מהם את היכולת להתעלות. כשהם ראו את ג'ון נעמד מול המפלצת הזאת, הם קיבלו ממנו מוטיבציה לעמוד מולה גם הם, להתייצב מול הפחד שלהם- זה מה שהשמיד את היצור ואיפשר להם להתעלות. (קצת הזכיר לי את הסרט "ספרה": יש חוויות מאימות שנגרמות בגלל התגשמות של מחשבות מפחידות, בסוף מעלימים הכול בכוח המחשבה והשכנוע העצמי וכו'

) 2. אהבתי ברמות את העיקרון של "שדה התרחבות הזמן", קטע מגניב. היה גאוני בעיני שהשדה מחולל אשליות של שינויי יום ולילה ואת עונות השנה. אם לשדה לא היתה הפונקציה הזאת, אז האנשים החיים בתוכו היו חווים יממות שנמשכות שנתיים ונתקעים על אותה עונת שנה לכל משך השהות שלהם שם. 3. היתה טעות הקלדה מאוד בולטת בכתוביות: היה איזשהו קטע שבו הילדה אמרה "זה נמשע מפחיד" ו... זהו.

 

[subatoi]

לגבי 3:

קורה.

 

[L y c a n]

טוב

זה בגלל הלחץ שלהם ליצור העתק לס-ג1.. הם אמנם וויתרו קצת לשפארד אחה"כ הוא לא ממש מהווה דוגמא לאוניל, אבל רונאן אמור להיות טיאלק וזה לא הולך. מה גם שעשו אותו קאווקזי מדי עם הקטע של הנקמות והעצבים

 

[subatoi]

פרק מגניב מאוד.

כל הקטע של "נתקעתי על עולם אחר" כבר היה מיליון פעם בעבר, אבל הפעם, בניגוד לפעמים קודמות (ובניגוד ל"מאה ימים", ככה שזו לא ממש העתקה), זו לא היתה הפואנטה, זה היה רק חלק מהסיפור. שפרד וההתמודדות שלו היה נחמד, אבל הקטע של השדה הזה עם הזמן האחר היה פשוט מצוין ומגניב. שאלה: מאיפה פתאום הם החליטו שהם צרייכם לבדוק את המכתש ההוא? לא אמרו שומדבר על המכתש הזה, ופתאום כשרודני חוזר עם החבר'ה והג'מפר, הם הולכים לבדוק איזה מכתש. או שפספסתי משהו? הערה: אני חושב שהפרק הזה הבהיר הכי טוב את החסרון של מתרגם/ארכיאולוג/דניאל-ג'קסון-כזה בצוות של שפרד. הרי אם דניאל (או מישהו מקביל לו) היה שם, הוא היה קודם כל קורא את הכתובת, ורק אז מאפשר לאחרים להתקרב בכלל לדבר המוזר הזה. אבל הם באו, התעלמו מהכתובת שהיתה על הקיר (!) ופשוט נכנסו פנימה. טוב, שפרד נכנס. זה נורא מוזר כשחושבים על זה. אמנם אין להם הרבה הזדמנות לקרוא קדמונית, אבל הנה, מסתבר שלפעמים זה יכול להיות שימושי. לא כ"כ זהיר מצידם. פרק טוב.

 

[הלדין]

השאלה הזו גם עלתה בפרק

רודני דיבר על שיא חריג ברמת האנרגיה המקומית. כמדען, הוא הרגיש שחובתו לבדוק את מקור ההפרעה.

 

[subatoi]

הוא אמר את זה בטיזר,

בקשר למערה שהם נכנסים אליה כבר על ההתחלה. זה עדיין לא מסביר איך הוא נוסע לאטלנטיס, חוזר ממנה, וישר יודע להצביע על איזה מכתש צריך לחקור לבדוק ולסרוק, כי שם נמצא שפרד, ושם נמצא השדה המיוחד הזה. אני מניח שאמרו איזו מילה אחת קטנה שאני לא זוכר, שפותרת את זה. לא נורא.