סבתות

[Ahava42]

סבתא שלי נראתה כמו בתמונה.
סבתא של היום..

 

[סבא של כיפה אדומה]

סבתא שלי נראתה כמו בתמונה.
סבתא של היום.. צפה בקובץ המצורף 43712

סבתא שלי נראתה עוד יותר גרוע.

 

[שמלת תחרה1]

סבתא שלי נראתה עוד יותר גרוע.

היום הסבתות
נראות מטופחות, יוצאות לקנטרי צובעות שיער, חדר כושר. יש חיים מלבד ילדים ונכדים.

 

[סבא של כיפה אדומה]

היום הסבתות
נראות מטופחות, יוצאות לקנטרי צובעות שיער, חדר כושר. יש חיים מלבד ילדים ונכדים.

בהחלט.
סבתא זאת כבר לא מילה קשה.
אחרי שהילדים גדלו נישאו ועזבו את הבית ואחרי שהבעל התפגר.
מסתבר שהרבה סבתות מוצאות אהבה חדשה וחיים מהנים.
אפשר להגיד שהחיים מתחילים בגיל 70.

 

[קר לי בך]

בהחלט.
סבתא זאת כבר לא מילה קשה.
אחרי שהילדים גדלו נישאו ועזבו את הבית ואחרי שהבעל התפגר.
מסתבר שהרבה סבתות מוצאות אהבה חדשה וחיים מהנים.
אפשר להגיד שהחיים מתחילים בגיל 70.

מסתבר שיש חיים אחרי המוות - של הבעל

 

[קר לי בך]

סבתא שלי נראתה כמו בתמונה.
סבתא של היום.. צפה בקובץ המצורף 43712

ככה נראית אמא של סבתא של הילדים שלי, לא הסבתא.

 

[nothing but the truth]

ככה נראית אמא של סבתא של הילדים שלי, לא הסבתא.

אני מפרנס את ההורים של הילדים שלי...

לא יותר פשוט לומר כך נראית סבתא שלי לא סבתא של ילדיי?

 

[קר לי בך]

אני מפרנס את ההורים של הילדים שלי...

לא יותר פשוט לומר כך נראית סבתא שלי לא סבתא של ילדיי?

כי לא יודעים בן כמה אני, יכולתי להיות בן 20 עם סבתא בת 60.
אם אני אומר שכך נראית סבתא רבא של ילדי אני נותן יותר מידע.

 

[משתפרת1]

סבתא שלי נראתה כמו בתמונה.
סבתא של היום.. צפה בקובץ המצורף 43712

אין לי שמץ מושג איך נראו הסבים והסבתות שלי. איש מהם לא חי כשנולדתי. היינו משפחה מצומצמת- אמא-אבא-בן-בת, כשקרובי המשפחה שהכרנו היו הדיירים של ההורים של בת דודה של אמי בעיר הולדתה, או עוד משפחה שאיכשהו היתה קשורה לאותה בת דודה ועד היום איש אינו יודע איך.
אנחנו הפכנו לסבים כשהיינו בני חמישים וטיפונת. אנחנו הסבים שיכלו ללוות טיולי גן, לבצע משימות שיפוץ (בניית גדרות, למשל) בגן של הילדים, לקחת אותם למסעות רגליים בארץ וכן הלאה. כן, גם להרדים, להקריא סיפורים, לשבת על הרצפה ולבנות בלגו וללכת על 4 כשהנכדים רוכבים על הגב. אינני חושבת שהשקענו בנכדינו פחות מהסבים המסורתיים, למרות ששנינו עבדנו. הם הלכו למשפחתונים ולגנים ואחרי כן היה די והותר זמן להעניק להם אהבה ותשומת לב (שאני רואה בתמונה), שלא לדבר על חופשות. כשאני רואה איך הם קשורים אלינו היום- כנראה שמשהו ממה שעשינו היה נכון.
אני בטוחה שלחורזת (סבתא מדופלמת) שבטוח מתפקדת אחרת מהסבתא שבתמונה יש מה להוסיף.
כל דור- בדרכו.

 

[renana ron]

לצערי, לא זכיתי להכיר את סביי וסבתותיי. ארבעתם נרצחו בשואה. למזלי, נשארו תמונות ספורות, מהן לא ניתן ללמוד דבר חוץ מדמיונות אליהם הייתי מפליגה פעמים רבות, בילדותי. הסבים מצד אמי ואבי נראו אצילים ומכובדים ומניחה שכך נראו כולם כשצייתו להנחיות הצלם וכך גם סבתותיי, כולם לבושים בבגדים, כצו האפנה, אי שם בתחילת המאה הקודמת.
לא יכולתי לקחת דוגמא מהם, כיצד לנהוג בנכדיי, אך זכיתי להתבונן באמי ובחמיי האהובים, ע''ה, כיצד נהגו בילדיי. הם היו לי מדריכים טובים ואני ואלוף נעוריי משתדלים לנהוג כמותם.