לא יודעת כמה זה קשור לקבלה, אבל אם שאלת...
דוגמא- טלויזיה.. אני אישית לא צופה בכלל (בתקופה האחרונה התנתקנו מהכבלים בהחלטה משפחתית, אבל אני מתיחסת לתקופה לפני..היינו עדיין בכבלים אנלוגים, כך שאפילו לא כולל ערוץ 66...) מפריע לי הרעש, הפרסומות שמטמטמות את המוח ומשכנעות אותנו לקנות דברים שאנחנו בכלל לא צריכים, התכניות משעממות, וגם כשלא- חבל לי על זמן יקר שיכול להיות מנוצל הרבה יותר טוב להמון דברים אחרים. בקיצור- לא רק שאני לא רואה, אני בעצם פוסלת אידואולוגית גם צפיה של בני הבית האחרים.... אבל מה לעשות, הם דוקא מוצאים עניין.. מה עושים? 1. עבודה עצמית להגדיר לעצמי מה הערך שמכוון אותי כאן- "ערך" הוא הגדרה חיובית כלשהי, למשל- ניצול טוב של הזמן לצורך מטרות שחשובות לי (הגדרה יותר טובה מאשר "פרסומות זה רע וצריך לברוח מהן..). כשאשוחח עם ילדי על הערך הנ"ל וחשיבותו, אני מניחה שלא תהיה ביננו מחלוקת עקרונית על עצם נכונותו ...וכאן מגיע שלב 2 2. עבודה עצמית על כך שהחשוב הוא שהעברתי להם את הערך, מותר להם לבחור בדרך שונה משלהם כדי לתת לו ביטוי, מותר שהמינון יהיה שונה וכו'.. 3. לבקש את עזרתם: לספר להם כמה קשה לי להתמודד עם הרעש והפרסומות שברקע (למרות שאני אולי בחדר השני) - לא בגלל שאני חושבת שהם עושים משהו "רע", אלא בגלל שאני לא יודעת איך מתמודדים עם הקושי שלי- עצמי. יתכן ואח"כ מתוך רצון כנה ומתחשב, יפעלו אחרת וייתכן שהתוצאה תהיה שיספרו לי איך הם מתיחסים לדברים ויאירו את עיני...ואולי אז גם אדאג פחות.... מקוה שעזרתי. אם אחשוב על דוגמא טובה יותר , אכתוב...
