היי...
אני שירלי, בת 20, לסבית. מחוץ לארון. להורים שלי מאד קשה עם זה - לפעמים יש להם יציאות מפתיעות אבל לפעמים הם מזכירים לי בדיוק מה הם חושבים עלי ועל שכמותי. אני מבינה שלא קל להם ובכלל אף פעם לא בדיוק הסתדרנו ויש לנו מערכת יחסים מתוסבכת. אמא שלי טוענת שהיא בחיים לא תקבל את זה!!! את רוב התמיכה המשפחתית אני מקבלת מאחותי הגדולה והמקסימה (כמו גם בכול תחום אחר... מי אוהב אותך
קרציפלצת שלי
), אבל לצערי היא בת 31, נשואה וכבר מזמן לא גרה בבית ככה שלא תמיד יש לי מענה מיידי. יש לי חברה מדהימה, הבן אדם הכי נפלא ומקסים בעולם שאני אוהבת מאד מאד מאד והפכה את החיים שלי לכל כך הרבה יותר טובים ועזרה לי והיא מלאך משמיים!!!!
אחרי מערכות יחסים כושלות ושברון לב ממושך אני מרגישה שאני הכי ברת מזל בעולם. אין לי מושג מה עשיתי כל כך טוב שזה מגיע לי ולא נראה לי שהתרגלתי לרעיון עדיין (תסביכים שלי) אבל אני מעריצה ומוקירה ואוהבת אותה בכל ליבי ונשמתי! אנחנו ביחד 4 חודשים, אני לא יודעת אם זה הרבה או קצת אבל זה לא משנה לי כי אני כבר רואה את העתיד ביחד... אמן כן יהי רצון ובא לציון גואל וביסקווטים לרחל וקיש קיש קריאה. אגב, ההורים שלי (בעיקר אמא שלי) מאד אוהבים את נעמה (חברתי היקרה) כי אחרי הכל היא באמת בן אדם מ-ד-ה-י-ם, אבל מאד לא מרוצים שיש בנינו קשר רומנטי. ההורים שלה לעומת זאת (ובכלל כל מי שהכרתי מהמשפחה שלה) מקבלים אותה ותומכים בה ובמערכת היחסים שלנו. אנשים ממש מקסימים...
וואווו כמה אני מבלבלת בשכל! סליחה
בקיצור אני אשתדל לעדכן אתכם בכל מני סנריוז עם ההורים שלי במהלך הזמן בתקווה שהמצב ישתפר... אתם באמת אחלה אנשים ומאד התרשמתי מהפורום. בהצלחה בהכל