נתב״ג

  • פותח הנושא jwin
  • פורסם בתאריך

jwin

New member
נתב״ג

בּוֹטָה אֶל עֲבָרֵךְ, נִרְגֶּשֶׁת לְאוּלַי סְלִיחוֹת
שֶׁאַתְּ הוֹגָה אֵלַי, הוֹפֶכֶת מִזְוָדוֹת.
יוֹדַעַת לְעַכֵּז בְּסוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר
חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶסְלַח, אַרְשֶׁה לָךְ לְתוֹפֵף עַל אַגָּנִי
כִּי מַסְפִּיק לְהַצְמִיחַ חֲצָבִים
שֶׁאַשְׁקֶה עִם כָּל נוֹזְלֵי חַיַּי
בְּעוֹד לַכֹּל מְסַפֶּרֶת עַרְפִּילַי...
מְמַהֶרֶת וְלָכֵן עוֹשָׂה לְאַט לְאַט
אוֹרֶזֶת מֵחָדָשׁ כְּבֻדָּה שֶׁלִּי
רוֹמֶסֶת בְּלִי כָּבוֹד וּמְסַמֶּנֶת
מַדְבֵּקוֹת כְּתֻמּוֹת שֶׁל חֹסֶר בִּטָּחוֹן
עִם שְׁמוֹת הָאֲהָבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ לִי:
יוּבַל, עֵרָן, הַגָּר אוֹ אֶרֶז -
אֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לִשְׁכַּב אִתִּי
לֶאֱהֹב אוֹתִי בִּשְׂפַת הַקֹּדֶשׁ -
חֲוָיָה עִבְרִית שֶׁנִּמְנְעָה לָעַד - מַעֲשֶׂה שֶׁל 'מוֹ יָדַיִךְ'.

צוֹרֵרֶת כְּגֵּרוּשׁ לְלֹא אֵרוּחַ
סָפֵק שֶׁל אַהֲבָה, צַעַר אוֹ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.
לֹא שָׁלַם זְמַנֵּךְ לָלֶדֶת מְחִילָה
לְבַקֵּשׁ עַל נִשְׁמָתֵךְ - חַיַּיִךְ.
הִמְתַּנְתִּי כָּל חַיַּי לָרֶגַע -
יֵשׁ לָךְ הַשָּׁהוּת שֶׁל אַחֲרֵי מוֹתִי.
בַּקְּשִׁי לָעַד, מוֹזֶגֶת מַיִם מְלוּחִים -
בֵּית הַשִּׁיטָה, קָטָן, שׁוּם, שָׁמִיר וּמֵרֵר.
גַּם עַל עֹדֶף הַמִּשְׁקָל הַזֶּה
שִׁלּוּמִים קִבַּלְתְּ עִם חוּט שַׁנִי מֵחַלּוֹנִי.
לִטְפִי פָּנַי בְּרוּחַ מִדְבָּרִית שֶׁאֵינָהּ עִוֶּרֶת
לְקִמְטֵי הַהַבָּעָה שֶׁבְּפָנַי.
תְּנִי בְּיָדִי תִּיק מַסָּע כָּשֵׁר.
לְרוֹקֵן מִזִּכְרוֹנוֹת,
לְמַלֵּא בַּשִּׁכְחָה.

הֵן עֲבוּרֵךְ אֲנִי כֻּלִּי רַק בֵּן אוֹ שֶׁקֶר
 

nati6589884

New member
יפה.

אהבתי את השימוש בשפה, ואת התיאור שלך ממש מקסים, השפה יפה משלב גבוהה אבל לא יותר מידי,ממש כתיבה טובה.
 

jwin

New member


 

moonlihgt

New member
שיר מאד מיוחד

מודה שקשה להבנה ולא הכל הבנתי אבל אהבתי את הכתיבה המיוחדת את הדימוים השימוש בשפה ומשחקי המילים והאסואציות
למשל " אוֹרֶזֶת מֵחָדָשׁ כְּבֻדָּה שֶׁלִּי
רוֹמֶסֶת בְּלִי כָּבוֹד וּמְסַמֶּנֶת {שזה מין משחק על הפסוק המקורי בספר תהילים כל כבודה בת מלך פנימה שזה כל המזוודות והחפצים שלה נכנסים לבית והעיוות משפט שעשו על זה כבודה מלשון כבוד} וגם
בַּקְּשִׁי לָעַד, מוֹזֶגֶת מַיִם מְלוּחִים -
בֵּית הַשִּׁיטָה, קָטָן, שׁוּם, שָׁמִיר וּמֵרֵר.
גַּם עַל עֹדֶף הַמִּשְׁקָל הַזֶּה {המים המלוחים שמוסיפים למשקל של החמוצים של בית השיטה רמאות במשקל רמאות בחיים}
&nbsp
וגם הסיום כל כך יפה
תְּנִי בְּיָדִי תִּיק מַסָּע כָּשֵׁר.
לְרוֹקֵן מִזִּכְרוֹנוֹת,
לְמַלֵּא בַּשִּׁכְחָה.
&nbsp
הֵן עֲבוּרֵךְ אֲנִי כֻּלִּי רַק בֵּן אוֹ שֶׁקֶר
שאלו שורות ממש חזקות וזה יפה השימוש הזה שכאילו מדגיש אחד את השני לרוקן מזיכרונות ולמלא משכחה שדווקא נראה שזיכרונות זה דבר שתופס וממלא הכול ושכחה זה חלל ריק וכאן נעשה להפך
אבל מה שמענין נראה שהשיר מתחיל בלשון נקבה אבל בסוף בשבילך אני רק בן או שקר?
{האם זה בן שרוצה להיות בת או סתם מחשבה טיפשית שלי}
&nbsp
ויש לי 2 שאלות
1 למה תיק מסע כשר? מה ענין כשר כאן?
2 המשפט הזה חֲוָיָה עִבְרִית שֶׁנִּמְנְעָה לָעַד - מַעֲשֶׂה שֶׁל 'מוֹ יָדַיִךְ'. אז אני מבינה שזה בכוונה החסרת אות וכתבת "מו ידך" במקום במו ידך שככה נכון לומר ועשית זו מפני שזה חוויה עברית שנמנעה לעד?
 

jwin

New member
תודה על משוב מתעניין. שוב, תודה.

הדובר הוא תמיד זכר ( בעל אהבה ומיניות מורכבת ופתוחה, אבל זכר).
אני יכול לדמוע לפני שמיר קטן וצרור שמיר! כל מי שמגיע הנה לביקור , יש לו מס מעבר (ו...אירוח מהלב) : להביא מספר קופסאות של מלפפונים במלח, בית השיטה...וצרור שמיר טרי - וגם על המעט הזה, שהיה כמעט תמצית החיים, שלפעמים שקל 3-2 ק״ג מעל המותר, גם על זה הסטודנט שילם. גם על זה לא היה חסד. וגם היום אני משלם...

נכתב בעיקבות חיפושים ״נרחבים״ שנעשו בכבודה שלי ועל גופי, בנתב״ג, באחת היציאות מהארץ, בשנים שלמדתי רפואה בחו״ל. הייתי מסופר למשעי. לא היה לי נשק. אפילו לא סיגריות. המתנתי בסבלנות...עניתי על כל השאלות והייתי מלא בסובלנות. אני עד היום מודע לחשיבות הדבר - ובכל פעם שאני יוצא, מזיינים לי את הצורה. ולא עוזר שהייתי קצין. ולא שאני רופא הרבה שנים, ועברית צחה, שאני נראה קצת אדמוני וכאילו שעשו עלי שילשול דרך מסננת (...מלא בנמשים על הפנים) ושאני מכיר כמעט כל בון-טון...שום דבר : קניתי 12 צלחות ארמניות לעוגה - הם הורידו את עטיפות העיתונים מהצלחות. אחת אחת. 12 צלחות...

אחרי תשלום ״כבודת היתר״ - תְּנִי בְּיָדִי תִּיק מַסָּע כָּשֵׁר. המדינה ( אורזת מחדש...היא. הנסתרת היא המדינה) נותנת תיק מסע חדש. חוקי יותר. רק שהוא ריק מזכרונות - היא מנסה לשלח (למד צרויה) אותי בלי זכרונותי, בלי בית השיטה... והנוסע-הכותב נדחק אל שיכחה. והכאב הוא רב.
ומה שנשאר היא השורה הסוגרת - כמו שההוא אמר ״ אוסף של נמושות״.
הגירה של רק צורך בלימודי רפואה שהפכו לקרייה מזהירה וגעגועים שהם מחלה יום יומית.
חוויה עברית שנמנעה לעד. כן. כמה הייתי שמח לאהוב בעברית. להתחבק בעברית. ללחוש בעברית...
במו ידיה היא מנעה את זה.

יהודה.

נ.ב
פניתי לבית השיטה על מנת לדעת אם יש מישהו באיטליה שמוכר את את המלפפונים שלהם. יש במילנו. פניתי - הם מוכרים רק לסיטונאים. פניתי לבית השיטה ובקשתי לקנות ולשלם למפרע, כל מספר שהוא של קופסאות, מ50 עד 200 ולשלם על משלוח לחו״ל. הם סרבו.
 
יהודה כתוב יפה .

פחות אניגמטי מבעבר. אני אמביוולנטי לכתיבתך
מצד אחד כתוב יפה. מצד שני אתה כותב על
חוויה אישית .שאני אישית קשה לי להתחבר אליה
אבל שוב .השיר יפה.
צ'י
 

jwin

New member
צ, תודה על התיקון.

ובקשתי לקנות ולשלם מראש (ולא למפרע) - תודה לצ על התיקון.
יהודה
 
למעלה