שני דברים...
העניין הראשון - התבוננות
כשהתודעה מתבוננת, הנשימה לא מופרעת. להיפך.
כשהתפקוד המחשבתי מנסה להתבונן על הנשימה, הנשימה מופרעת.
העניין השני - איכות הנשימה
הנשימה מתנהלת 24 שעות ביממה, על-ידי מערכת אוטונומית המפקחת עליה. כאשר מישהו מנסה להתערב בה, בין אם הוא מנסה לשפר אותה ובין אם מסיבה אחרת, הוא בדרך כלל פוגע באיכותה, מפני שהנשימה היא תהליך אוטומטי. השרירים הרצוניים אינם יכולים לחקות את פעולת הנשימה הטבעית; ותרגילי נשימה אינם יכולים לדעת מתי ואיך מוטב לנשום מרגע לרגע. רק המערכת האוטומטית יכולה לדעת את זה (כשלא מפריעים לה).
בגדול, יש ארבע רמות אפשריות שונות לנשימה:
1. הרמה הנמוכה ביותר - בדרך כלל מתרחשת כאשר מישהו מנסה להתערב בנשימה. לרוב זוהי לא בעיה בכלל, מפני שאחרי כמה רגעים הוא שוכח מזה ופונה לענייניו והנשימה יכולה לחזור מיד לרמתה הנאותה יותר. הרמה הנמוכה בעייתית רק אם היא נמשכת זמן רב.
2. הרמה הנפוצה כיום - הנשימה התמידית הרגילה, לאורך היממה. היא טובה לאין שיעור יותר מקודמתה, אך לרוב עדיין איננה טבעית לגמרי, מפני כל מיני הרגלים שגויים שהצטברו (תנועתית, רגשית ועוד), המפריעים לה מעט, במידה מסויימת. זה לא נורא - זה רק פחות מופלא ממה שהטבע יכול, במצבו הבלתי מופרע. הדרך לעבור מהרמה הזאת לרמה הבאה, היא ללמוד להפסיק להפריע לנשימה. זהו לימוד מהנה.
3. הרמה הגבוהה יותר - הנשימה חזרה להיות טבעית ובלתי מופרעת. כאמור, מדובר בתהליך נעים, אפילו מאוד.
4. הרמה הגבוהה ביותר - בנוסף להיותה טבעית ללא הפרעות, נעשה בה שימוש מיומן המאפשר לה להשתדרג ולהתעדן בהדרגה, במגוון נקודות האפשריות לה.
