נשימה. נו די כבר!

[Lagrangian]

נשימה. נו די כבר!

שלום לכולם

במסגרת החיפושים שלי (לא שאני יודע מה אני מחפש), אני נתקל בהרבה אנשים שיודעים בדיוק מה הבעיה שלי
ואיך אני יכול לפתור אותה. לפעמים התובנות שלהם יכולות להיות סותרות. אבל הרבה מורים כאלה ואחרים מציעים
להתמקד בנשימה.. או בתחושה הכללית שלה, או באיזור ספציפי - גדול או קטן.. באופן לא מפתיע במדובר במורים
שעוסקים בתורות מן המזרח (לשטיינר היה דבר או שניים לומר על תרגילי נשימה מהמזרח, אבל זה מחוץ לעניין
כרגע).
מהנסיון שלי - גם מלפני עשור וגם מנסיון אחרון כזה, תרגילי התבוננות בנשימה די מחרבים אותי (כלומר - גורמים
לתופעות לוואי שההנחייה לגביהן היא פשוט להפסיק למדוט לתקופה). מצד שני, נראה שהמדיטציה שאני מתרגל
והרבה סוגים אחרים של מדיטציה לא מעוררים את הבלאגן הזה. מיותר לציין שאותם אלה שממליצים על התבוננות
בנשימה נחרדים מהמדיטציה שאני עושה.
מעבר לתשובות של "תקשיב לקול הפנימי" ו"תהיה המדריך של עצמך", למישהו יש תובנות לגבי העניין?

תודה

 

[אסף ב6]

אולי תסביר איזה מדיטציה אתה עושה?

מה הם התופעות לוואי שהתבוננות בנשימה עושים לך?

גם לי באופן כללי יש קושי עם מדיטציות של התבוננות בנשימה, אבל זה בסדר, זה לא מהות הכל...
הרבה פעמים מדיטציה של התבוננות בנשימה, גוררת שינויים בקצב הנשימה ודברים כאלה, במקרים רבים יהיה נכון להמשיך, ללא ניסיון להתערב, במקרים מסוימים גם יהיה נכון לעשות מדיטציה אחרת..

 

[Lagrangian]

המדיטציה הרגילה שלי

היא לא התבוננות בנשימה. היא יותר קשורה לאנתרופוסופיה ורוזיקרוציאניזם.

ההתבוננות בנשימה שאני עושה היא או התבוננות באיזור האף והשפה העליונה או באיזור הבטן לכיוון מקלעת השמש.
תופעות הלוואי שמפריעות הן כאב ראש, עצבנות, התחממות של הראש, כאבים במפשעה (לפעמים) והתפרצויות רגשיות על מי שנקרה בדרך.
עניין ה"נכון להמשיך" יכול להיות נחמד, אבל אני חושש שלא ישארו לי חברים עד שזה יעבור..

 

[אסף ב6]

מכיוון שאני לא מכיר אותך, אין לי עצה ממשית

אך מדבריך הייתי מהמר שהתופעות ה"רעות" שקורות לך, הן סימן שהמדיטציה עובדת בצורה נכונה..
עם זאת, זה בגדר הימור, אתה עשוי להרוויח הרבה ממפגש עם מורה שמכיר את תופעות הלוואי האפשריות של מדיטציה ויודע לאפיין האם הם סימן שאתה עושה דברים נכון, או סימן שאתה עושה לא נכון.

 

[אסף ב6]

המשך קצר

תופעות לוואי מסוג מסוים הינן לא נעימות ולעתים נוטות "לדמם החוצה", אך ככל דבר טבען הוא של חלופיות, והן פתח להתגלויות הרבה יותר משמעויות, ככה שלעתים כדאי להמשיך "במלוא העוצמה", דווקא כאשר נראה שישנה הרעה או רגרסיה פתאומית מהמקומות שנוח בך להיות בהם.
המדיטציה של נשימה נחשבת למאוד בטוחה, ככה שקשה לי להאמין שאתה מבצע אותה בצורה שמזיקה, כל עוד אתה עוכב אחרי הנשימה ולא מנסה לשלוט עליה.

 

[Voice of my home]

השאלה היא מה המטרה במדיטציה

אם המדיטציות שאתה עושה מתאימות למטרה, מדוע זה חשוב לתרגל דווקא מדיטציה אחרת כמו נשימה?
הרי קיימים כל כך הרבה תרגולים, כי לכל אחד מתאים משהו אחר. אני יכול להעיד שניסיתי לתרגל מדיטציית נשימה הרבה, ואף פעם לא הצלחתי להתמיד או באמת להתחבר לזה.
אז אולי אתה לא יודע מה אתה מחפש באופן כללי, אבל הקונפליקט שאתה מתאר כן מצביע על איזשהי מטרה מידית שאתה מחפש. זה יכול להיות שלווה, הרגשה טובה, ריכוז, או משהו אחר. ולדעתי חשוב בעיקר להפריד בין מדיטציה שמטרתה לייצר שלווה, לבין מדיטציה שמטרתה רק להתבונן במה שקיים (שיכול להיות גם תחושות פיזיות לא נעימות, ודברים שאנחנו מתייגים כסבל).
ואולי אתה מאמין שיש תרגול אחד אולטימטיבי והכי אפקטיבי, וזה זה שהמסורות המכובדות ממליצות עליו?
אני לא יודע, אבל סתם מעלה דברים שעלו אצלי בקשר למדיטציות. הקונפליקט הוא בסופו של דבר אוסף של רעיונות שכדאי לזהות.

 

[Lagrangian]

התבוננות שלווה (או לפחות יצירת מרחק)

בתחושות גופניות וברגשות שעולים כתוצאה מעבודה רוחנית.

 

[Voice of my home]

צריך רק לקחת בחשבון

שהחוויות שאתה רוצה לא מובטחות במדיטציה. אין לדעת מה יתרחש במדיטציה.

 

[בן טל-שחר]

אה, אז את זה.

ולאו דווקא התבוננות בנשימה.

התהליך הוא פחות או יותר כזה:
1. אתה מתחיל לנוע אל משאלת לבך, הולך הולך הולך...
2. והופ, אתה מקבל עזרה כיצד לעשות זאת טוב יותר ("כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע") - כיצד לאפשר זאת טוב יותר ויותר.

"2" עשוי להשפיע על אופן הליכתך, לשנותו בהדרגה כליל, אולם "2" איננו יכול להופיע ולפעול בלעדי "1" תואם, מבוסס, שבא מבפנים.

ההתבוננות בנשימה עשויה להינתן לך כ"פוינטר" בעבודתך, כחלק מ"2", תוך כדי כך שאתה צומח ביכולתך לקיים ולהעמיק התבוננות שלווה זו בתחושות וברגשות.

בכל שלב בעבודתך, בצמיחתך, אתה עשוי לקבל "פוינטרים" אחרים. יתכן לדוגמה שברגע מסויים, בשלב הרבה יותר מתקדם, יגיעו "פוינטרים" אשר יראו לך שכל הזמן היית שם... ורק אז באמת תהיה שם. אני מתאר נקודה זו רק כדוגמה לכך שבכל שלב של צמיחה זו נדרשים "פוינטרים" אחרים.

זכור גם שבכדי לקבל משהו, עליך לוותר על משהו.
לדוגמה, בכדי להיות מאושר, עליך לוותר על זהותך כ"בלתי מאושר" (זוהי רק דוגמה, אל דאגה וחשש).
בהמשך אמנם מתגלה שאין צורך לוותר על כלום בשביל לקבל הכל, אך זוהי כבר נקודת מבט אחרת לגמרי, שעדיין איננה רלוונטית כנראה; היא נעשית רלוונטית רק לאחר שאתה מוותר על הכל.

 

[Lagrangian]

נראה לי שאני יכול להיות שניהם בו"ז

אני לא מוצא את התמונה שרציתי לשים, אבל מכיר את "It doesn't have to be fun to be fun?"..
נראה לי שאני בתהליך כזה כל הזמן. אולי הבעיה העיקרית היא שאני נותן יותר מדי חשיבות
לשיפוט של אחרים..
מצד שני, שיפוט כזה בדיוק משקף לי את עצמי.. אבל אולי אני צריך להתחיל להפריד את מה
שהוא משקף ממה שנאמר.. הם לפעמים שונים.

 

[בן טל-שחר]

בדיוק.

 

[Lagrangian]

מה בדיוק?

 

[בן טל-שחר]

שישה דברים:

1. אתה יכול להיות שניהם בו זמנית
2. It doesn't have to be fun to be fun
3. אתה בתהליך כזה כל הזמן
4. הבעיה העיקרית היא שאתה נותן יותר מדי חשיבות לשיפוט של אחרים
5. שיפוט כזה בדיוק משקף לך את עצמך
6. כדאי להתחיל להפריד יותר את מה שהוא משקף ממה שנאמר

 

[Lagrangian]

כשאתה אומר את זה, זה נשמע חכם

כשאני אומר את זה, זה נשמע מעצבן

 

[בן טל-שחר]

בדיוק

כשאני אומר את זה - זה נשמע חכם
כשזה בא ממך - אתה מבקש "די עם הנשימה הזאת!" ושלא יתנו לך עצות בסגנון "להקשיב לעצמך", כי מי אתה בכלל?

אולי אחרי שתקשיב לאחרים הרבה זמן ותעשה כל מה שהם אומרים
תהפוך למישהו שראוי לך להקשיב לו

עד אז עדיף שתעשה מה שאחרים, חכמים ממך, אומרים לך לעשות.
גם אם אתה לא מבין.

כמה מוזר לקלוט שהמלים האלה שאתה קורא עכשיו
הן מלים שאתה חושב עכשיו, מדמיין עכשיו, יוצר עכשיו... ואינן המלים שלי

 

[Lagrangian]

הדלקתי אותך, אה?

הדיאלוג הפנימי שלי קצת יותר טנטטיבי.. אבל גם זו סוג של פתולוגיה..

 

[בן טל-שחר]

נשימה נעימה!

והפניית תשומת לב צלחה!

 

[בן טל-שחר]

כשמשהו נשמע לנו מעצבן...

אם זה משהו שמישהו אחר אמר לנו -
עדיף אולי לדמיין שאנחנו אמרנו את זה לעצמנו

אם זה משהו שאנחנו אמרנו לעצמנו -
עדיף אולי לדמיין שמישהו אחר אמר לנו את זה

לפעמים "מעצבן" זה סימן מעצמנו
לכך שאנחנו לא מסונכרנים עם הדבר "המעצבן"

 

[בן טל-שחר]

אולי כי *אתה* חכם (לך)

ו*אתה* מעצבן (אותך)

 

[ינוקא1]

"תקשיב לקול הפנימי" ו"תהיה המדריך של עצמך"

כי אם זה "מחרב" אותך , זה אומר שיש כאן איזשהו אלמנט של כפיה , ושאינך זורם מספיק.

זאת אומרת שברגע שאתה מתמקד בנשימה , התודעה שלך מאוד רוצה לסחוב אותך למקום אחר , וזה טוב עבורך , אבל בגלל שאמרו לך "להתבונן בנשימה" , אז אתה מתבונן בנשימה וחוסם את הערוץ הזה.
ואז התודעה משתגעת.

לכן בסופו של דבר , תקשיב לקול הפנימי ותהיה המדריך של עצמך.

[אפשרות נוספת היא (אם מדובר בתרגילי נשימה מורכבים) , שתרגילים אלו אינם הרמוניים עם המבנה האנרגטי שלך , ויתכן שאתה צריך לנשום אחרת , ולכן תופעה זו נוצרת].