נשימה בטנית

[סולון האטלנטי]

נשימה בטנית

המורה שלי אומר, שנשימה מהבטן יעילה יותר מנשימה מהחזה משני אספקטים: 1. יותר חמצן נכנס לריאות וזה מוסיף לכושר הגופני ולבריאות 2. הנשימה הבטנית נותנת מסאג' לאיברים הפנימיים. ולכן ראוי ובריא לאדם להרגיל עצמו בנשימה מהבטן עד שתחזור להיות טבעית (תינוקות נושמים מהבטן, רק שבמהלך השנים הנשימה משתבשת) עד כמה ציבור הלוחמים מודע לנושא?

 

[סלבו לוי]

נשימת בטן

אכן, נשימת בטן היא עשירה באויר, משום שאויר נכנס ועובר דרך הסרעפת בצורה הרבה יותר עמוקה מאשר "נשימת ריאות" (נשימה שטחית). בזמן אימון, ובעיקר בקאטות מקפידים אצלנו על נשימה נכונה. למעשה, סאנצ'ין קאטא בנויה בעיקר על ההיבט הנשימתי. אגב, למרות שזה נשמע בלתי אפשרי, ניתן גם לנשום "נשימת בטן" בזמן ריצה. זכור לי שבעבר המאוד רחוק דובר על סוגי נשימה, ובן טל-שחר סיפר שבזמן ריצה הוא נושם מהבטן ואפילו נשימות עמוקות ולא נשימה שטחית (כמו שנושמים בד"כ בזמן ריצה). באחת הפעמים שרצתי, ניסיתי נשימת בטן לאורך של 3 ק"מ. מה אומר לכם - לא היה קשה לי לנשום, ולא התעייפתי מעצם הנשימה (הנשימה לא הפכה להיות כבדה, כמו שקורה לעיתים בזמן ריצה).

 

[orii]

הנה לינק לדיון עם בן טל שחר

על נשימות בטן.

 

[WaveGal]

אכן הדיון ההוא מעניין. אגב...

אין, לדעתי, דבר רע בכך שבדימיונינו האויר "יורד לבטן" או "ננשם לכתפיים" או "ננשף דרך הרגליים" או אפילו "עובר דרך הסרעפת. יותר מכך, אינני מכיר דרך אחרת לגרום לאנשים לנשום בצורה שונה מהרגיל מבלי להשתמש בביטויים הללו לפעמים. אבל (וזה אבל חשוב) מערכת הנשימה עובדת בעולם האמיתי וכפופה לחוקיו: תנועת הסרעפת מטה היא המכניסה אוויר לראות (וזה הניסוי מכיתה ו'. זה עם הבלון בצנצנת) על ידי יצירת תת לחץ במעטפת הריאה (יעני המרווח האינטרפלאוראלי (ויתקנו הרפואנים והרופאים)). הגדלת נפח הריאות חייבת להתבטא בתנועה של הבטן, בית החזה או שניהם. ככה זה. מה לעשות? ורצוי לזכור את זה לפעמים.

 

[Zeev Foux]

לגל - לא ממש מדוייק

ישנה יותר מדרך אחת לנשום! ישנן דרכים שונות להגדיל את נפח בית החזה, וליצור נשימה - הפשוטות: להרים ולהוריד כתפיים, להגדיל ולהקטין את הבטן(מה שנקרא בשרשור זה "נשימת בטן, לפי הבנתי), לנפח ולצמצם את החזה. המסובכות: לנפח ולצמצם את איזור מקלעת השמש (מרכז הגוף), לנפח חלקים בגב (תחתון, עליון), לנפח חלקים בחזה. ועוד. בעזרת אימון לא רב יחסית, והרבה מודעות, ניתן אפילו לשלוט על נשימה מצד ימין או שמאל. ישנן (כמובן) שיטות נשימה המשתמשות בשילוב - על מנת ליצור לחצים שונים או תוצאות אחרות. מעבר לכך, ישנו נושא הקצב - האם להוציא בכוח, להכניס בכוח, להשהות כשהאוויר בריאות או כשהריאות ריקות, להלחית ככלב, ועוד הרבה קומבינציות, שחלקן יישמע מסובך. כל המתואר לעיל מתייחס לפרקטיקה של הכנסת האוויר והוצאתו, ונמצאות בשימוש בשיטות שונות של צ'י גונג ואומנויות לחימה סיניות. ישנן שיטות המשתמשות בגירוי צלילי המלווה את הנשימה ליצירת הדהוד מסויים בגוף המוביל לתוצאות הרצויות. לדוגמא, בכניסה למנזר שאולין ישנם שני פסלים הנקראים פסל ההן ופסל ההא (HEN & HA), וכמעט כל שיטות הלחימה הסיניות מתייחסות לשני צלילי בסיס אילו הנוצרים מסוגי נשימות שונות. ראו עמוד 13 במסמך המצורף. מעבר לכך, ישנן שיטות לא מעטות העושות שימוש בנשימה כמנחה דמיון מודרך, ואז יגידו לך, כמו שאני לעתים אומר, להוציא אוויר דרך הבהונות או כל מקום "לא הגיוני" אחר - אבל זה משהו אחר (להבנתי).

 

[Zeev Foux]

אופס, המסמך המצורף

גדול מדי, ראו כאן: www.ymaa.com/pdf/ISBN094.pdf

 

[fa jing]

זאב זה לא HENG-HA ../images/Emo35.gif

רק רציתי לדעת מכיוון שכרגע אני בעיצומו של אימון זה. שמטרתו היא החצנה של כח ה-"פאנג" בנק' מגע ובזמן המגע ברגע שהיריב מכה בך. הצליל HENG יוצר העלאה של ה"לשון הקטנה" ( סילחו לי אני קצת חלש באנטומיה) וכך נוצרת מעין סגירה של הוושט באזור בגרון. מה שגם מונע את " העלאת הצ'י מעלה" ( כפי שנקרא בסלנג המקצועי). בעוד ותוצאה זו אינה מושגת ע"י הצליל HEN...... נסו....

 

[Zeev Foux]

וואללה! אתה צודק!

הנג - 哼 הא - 哈

 

[WaveGal]

אין ויכוח...

בכל טכניקות הנשימה שמנית (ותודה על הפירוט וההרחבה

) משמשת תנועה של חלקי גוף המסונכרנת עם הנשימה להשיג איזשהי תוצאה (הקשורה או שאינה קשורה להגדלת כמות האוויר הנשאף). אבל בכולן שאיפת האויר היא לריאות (וכמובן לא לבטן או לכתפיים), דרך קנה הנשימה ובעקבות ירידת הסרעפת. ברור לי שיש יותר מדרך אחת לנשום (אני עדיין מנסה להבין את השניה

) ושיש יתרונות (רפואיים, לחימתיים, מודטיים ובטח עוד) לדרכים השונות. אני הערתי על צורת ההתבטאות (וגם סייגתי שהיא מקובלת עלי) והזכרתי שכל סוגי הנשימות משתמשות באותו ציוד ובאותה פיזיולוגיה (וזה מה שמופלא בדרכים השונות לנצל את אותו ציוד ואותה פיזיולוגיה: וזה נכון לא רק כשמדובר בנשימה אלא בכל העיסוק באומנויות הלחימה). באשר לדמיון המודרך, אכן טעיתי כשצררתי אותו עם טכניקות הנשימה אבל גם שם- ניראה לי שיש צורך בו כדי להגיע לתוצאות מסויימות אבל כדאי (אם כי לא חייבים) לזכור שהאוויר לא באמת הולך חאן שאנחנו מדמיינים.

 

[SideKick]

האוויר הולך...

בדיוק לאיפה שאנחנו מדמיינים. וזאת הנקודה שבה המציאות (שלי) נפרדת מהמדע. ועד שהמדע לא יצליח להוכיח ולהסביר איך זה שעל ידי נשימות אני יכולה להפיג כאבי ראש (ללא כדורים כמובן), ועל ידי נשימות אני יכולה לשחרר שרירים מסוימים (אבל לא אחרים), ועל ידי נשימות אני יכולה לשלוח לדרכה שפעת שרצתה לעשות אצלי תחנת ביניים, ועל ידי נשימות אני יכולה לעזור לאנשים להבריא, עד אז אני מכריזה שיש חלקים בחיים שהם מציאותיים, אבל לא מדעיים.

 

[idv]

המדע כבר הוכיח את זה

באופן פשוט ביותר. לגוף ישנן מערכות משלו להלחם בכאבי ראש (משככי כאבים טבעיים של הגוף), לשחרר שרירים להלחם בשפעת ועוד. העניין הוא פשוט להפעיל את אותן המערכות. אגב ישנם קטעים במחקרים רפואיים (בעיקר של תרופות) שלא מראים/מבליטים כלפי הציבור הרחב. בד"כ במחקר אמורות להיות שלוש קבוצות: אחת שמקבלת את התרופה, אחת שלא ואחת שמקבלת תרופת דמה (לפעמים יש יותר - קבוצות שמקבלות תרופות קיימות בשוק). עורכי המחקר (שממומן בד"כ ע"י יצרנית התרופה החדשה) יבליטו את אחוזי ההצלחה של התרופה שלהם ו"יעלימו" את אחוזי ההצלחה של תרופות הדמה (שלפעמים עולים על אחוזי ההצלחה של התרופה). ההצלחה של תרופות הדמה מיוחסת בד"כ להשפעות שיש לאמונה של האדם הלוקח אותן. מערכת הנשימה בגוף האדם סגורה ואין מעבר של אוויר מהריאות לחלקים אחרים בגוף שלא באמצעות מערכת הדם, נהפוך הוא כמות גדולה של אויר במחזור הדם עלולה לגרום לפגיעה בגוף (אם אני זוכר נכון).

 

[orii]

הוא הוכיח שהוא לא מבין, המדע.

ניסיון לעשות קצת סדר: האויר כגז נכנס ויוצא רק לראות - זו עובדה מדעית מבוססת שכנראה לא תשתנה לעולם. מי שנושם לרגליים לראש או מבצע תרגילים אחרים של מדיטציה-נשימה-דמיון מודרך עושה משהו שהמדע עדיין לא מבין. לי אין ספק שפעילויות אלו מביאות בחלק מהמקרים לתוצאות. את התוצאות האלו ניתן למדוד ולהראות שהם לא מקריות. בדיקות מדעיות אלו עשויות לבסס את התוקף של פעילויות אלו אבל לא להסביר אותן. כמו "אפקט הפלצבו" ש-idv תאר אותה תרופת דמי, שאינה כוללת חומר פעיל, גורמת לשינוי מובהק בגלל המצב הנפשי של המטופלים. השינוי מובהק סטטיסטי אבל בכלל לא מובן מדעית. דרך אגב, גם המנגנון הפעולה של חלק גדול מהתרופות שעובדות לא מובן. אין ספק היום לקהילה המדעית שלמצב הנפשי יש השפעה אדירה על מצבנו הגופני, כפי שהוא נמדד במגוון בדיקות. אף חברת תרופות לא תוציא פטנט ותפתח טיפול הכולל "נשימה לרגליים" למרות שיכול להיות שזה יעזור יותר מחומר מסוים...וזה כבר קשור למבנה הכלכלי של העולם.

 

[dswbg]

איך אתה מגדיר 'נשימת בטן'?

ברוב האמנויות המוכרת לי יש דגש על נשימה, אך אפילו כך קימות דרכים שונות לנשום - אני מניח שמה שאתה מכנה 'נשימת בטן' הוא נשימת החזה הרגילה +נשימת בטן (סרעפת) וזו אכן דרך מומלצת לנשימה לאו-דווקא באמנוות לחימה אלא גם בחיי היום-יום. ( (פלנקדרייז עצמו ממליץ עליה כנשימה נוחה לחיסכון באנרגייה, גם בזמן קרבות) כמו כן קיימת 'נשימה הפוכה' (הבטן מתכווצת בזמן השאיפה ומתרחבת בזמן הנשיפה - הנשימה הזו מזוהה יותר עם טאי-צ'י אבל בהחלט לא זרה גם ל"קיאיי" של הקרטקא, יהיו שיגידו שהשאיפה החוצה עוזרת בהוצאת הכוח או האנרגיה. קיימים עוד סוגי נשימה המשיגים (או שלא..) מטרות שונות - לאיזה סוג נשימה אתה מתכוון.... אגב, יהיה מעניין לשמוע על שיטות נשימה שונות או לא מקובלות (או אולי אפילו על שטות המתעלמות מנשימה - אם יש כאלו)

 

[dswbg]

שאיפה החוצה=נשיפה החוצה....

 

[קרוקדיל]

נשימה לא רק בבטן

ממה שהמאמן שלי אמר לי נשימה טובה ציכה להיכנס קודם לבטן ומשם לעלות לחזה ובנשיפה יורד קודם לבטן ומשם החוצה אני עובד על זה הרבה בזמן האחרון ומנסה לעשות את זה בריצה הצלחתי לעשות את זה לזמנים קצים אבל לזמנים ארוכים אני מצליח לנשום רק לבטן בלי החזה זה דורש ממני מידי הרבה ריכוז אולי באמת מישהו יוכל להסביר לי איך לעשות את זה בזמן ריצה למשל? כשהגוף דורש המון חמצן ואני אמור לשלוט בקצב זה ממש מבלבל ומילא ריצה הצלחתי לנשום לבטן (אבל לא לעלות אחרי זה לחזה) הבעיה היא שבקרב אני לא מצליח גם לנשום לבטן

 

[Yin]

נשימה על פי בוטייקו

כאחד שלומד ומלמד טאי צ'י וצ'י גונג אני נושם בצורה כזו שהבטן מתנפחת לה בשאיפה ונכנסת בנשימה, באופן טיבעי לחלוטין. לצרכים מסוימים אני נושם "נשימה טאואיסטית" - נשימה לבטן, בשאיפה הבטן נכנסת (ללא עליית בית חזה) ובשאיפה יוצאת. למרות זאת, שמתי לב כי בזמן מדיטציה (ישיבה או עמידה) ככל שאני יותר נרגע ונכנס למדיטציה, הנשימה הופכת להיות יותר ויותר רדודה (ללא מעורבות פעילה שלי). לפני כשנה התוודעתי לבחור שמלמד שיטה רוחנית מסוימת, הדבר הראשון אותו הוא מלמד זה נשימה. נשימה רדודה (האויר נלקח רק עד לחלק העליון של הריאות), שאיפה קצרה ונשיפה ארוכה (בערך כפול זמן מהשאיפה). ממדידות 'ביו-פידבק' שנערכו עלי (ע"י המורה) התברר לי כי בזמן הנשימה הרדודה מדדי הרגיעה שלי (דופק ועוד שאני לא זוכר, הוצגו בגרף) הראו באופן ברור ומובהק כי אני (וכל אחד אחר) הרבה יותר רגוע בעת ביצוע הנשימה הרדודה. בחיטוטי בספר רפואה (אלטרנטיבי כמובן) ומשיחות נוספות התחוור לי כי: - הרופא קונסטנטין בוטייקו הוכיח שהסיבה למחלות רבות הינה נשימה עמוקה מדי (רוסיה 1952). - שיטת הנשימה היא - שאיפה לא עמוקה (2-3 שניות), נשיפה איטית (3-4 שניות), הפסקת נשימה (3-4 שניות). - צריך להקפיד שבית החזה לא יעלה ושתשמר תחושה של מחסור באויר. - יש לו מרשמים לריפוי מחלות כמו אסטמה, יתר לחץ-דם סרטן ועוד, ע"י עצירות נשימה. דבר נוסף - הטריגר לשאיפת אויר הוא עודף ב CO2, ולא חוסר חמצן. רובינו יכולים להמשיך ולבצע פעולות עוד פרק זמן ניכר לאחר שהוצאנו את כל האויר מהריאות. עדי

 

[WaveGal]

../images/Emo35.gif../images/Emo4.gif

האם אכן לזאת התכוונת: Konstantin Pavlovich Buteiko

האם יש צורך להסביר למה אלו שטויות פסוודו מדעיות שהקשר בינן לבין המציאות רופף משהו?

 

[Yin]

כן, הסבר לי בבקשה

אני לא נושם לפי שיטת בוטייקו, אבל תרגולי נשימה דומים לאלו מתורגלים ביוגה (אני לא מתרגל) ותרגילי צ'י גונג למינהם. ממש אין לי צורך לשמש פרקליטו של בוטייקו, כן יש לי צורך להבין מהן "שטויות פסוודו מדעיות שהקשר בינן לבין המציאות רופף משהו". מה דעתך לגבי נשימות רדודות ורגיעה? תודה, עדי

 

[Yin]

חוצמיזה, האם גם העיסוק ב"צ'י"

או מה שזה לא יהיה הוא פסוודו מדעי? עדי

 

[WaveGal]

פסוודו-מדע ../images/Emo5.gif וגם על צ'י ../images/Emo24.gif

פסוודו-מדע הוא השימוש במושגים מדעיים או כמו מדעיים מבלי להשתמש בשיטה המדעית כדי להגיע למסקנות (ואני בטוח שיש ניסוחים טובים משלי להגדרה הזו). הפסוודו-מדע משמש בתחומי חיים רבים (ומאוד ברור בפרסומות למוצרים כמו משחת שיניים או אבקת כביסה

) כדי להפיל בפח את מי שאינו מזהה אותו ככזה וחושב שהוא באמת מדע. מבלי לערוך ניסויים, לנסח היפותזות, לנתח נתונים ולהעמידם למבחן ביקורת של חוקרים אחרים, לא ניתן לטעון טענה מדעית גם אם הניסוח משתמש בז'ארגון. (ואמרו לפני שההבדל בין פיזיקאי ומטפיזקאי הוא שהפיזיקאי מנסח טיעון ובוחן אותו במעבדה ואילו למטפיזיקאי אין מעבדה

) במקרה דנן, יש רצף של טענות שאינן נובעות זו מזו (התפתחות החיים באטמוספירה אנארובית יחסית אינה מכתיבה תאים אנארוביים ביונקים) מהן הוא מסיק שיש לנשום רדוד ו....זהו. אין סדרת ניסויים המפורסמים כך שכל חוקר יוכל לבדוק את איכותם והדירותם. אין בעצם שום תוצאות של שום ניסוי בשום מקום. הפירסומים הם שלושה ספרים בהוצאה עצמית. גילוי כה מרעיש (וללא לובי כלכלי כנגדו) וכל כך קל לבדיקה היה כבר נמצא כנכון או לא נכון אם היה נבחן דרך ה"מטחנה המדעית". השיטה המדעית בנויה על פתיחות והעברת מידע. וגם אם היא חורקת לפעמים, היא עובדת. ודוגמות מנופצות הרבה יותר ממה שחושבים (דוגמה מתאימה כאן היא הגילוי הדי-חדש שאולכוס נגרם על ידי חיידק וניתן לטפל בו באנטיביוטיקה בניגוד למה שחשבו. אגב נשימה- התברר ופורסם אך לא מזמן שנשימת העור הישירה היא הרבה יותר עמוקה משחשבו (ועד בערך חצי מ'מ פנימה) כך שהעולם המתגלה לאט לאט הוא מעניין ומרתק מספיק בלי להמציא "אמיתות"). עוד על ספקנות בכלל ובהקשר לפסוודו-מדע בפרט אם נשימות רדודות הן הדרך להגיע לריכוז כזה או אחר (לפי שיטה אותה העביר לך מורה או לפי נסיונך) זה בוודאי נכון (כי נשמת רדוד והתרכזת). אין צורך בהסבר מדעי (ועוד פחות מכך-בהסבר לא מדעי המנוסח במילים מדעיות) כדי שזה יהיה נכון- בשבילך. צ'י (וגם למשל מקלעת השמש או המחמם המשולש) הוא מושג הנטוע במערכת מושגים לא מדעית. זה אינו מוריד מערכו, חשיבותו או יעילות השימוש בו (במושג). כנראה שישנם דברים שניתן לתקשר לגביהם רק על ידי שימוש במושגים הללו וטוב שכך

. אני לא מפסיק להתאמן בגלל שאין לי הסבר מדעי לכל דבר (ולפעמים ההפך הוא הנכון). ------------------------------------------------ סליחה לכולם על אורך המגילה. כאן נגמרו התשובות לשאלות ואני סתם ממשיך לברבר...... אגב, לדעתי ניתן וצריך לחקור (וגם שקלתי לעסוק בכך בעצמי) את ההשפעות הפיזיולוגיות של טיפולים "אלטרנטיביים" וגם של שיטות אימון שונות (כמו צ'י קונג או מדיטציה). לגבי אקופונקטורה נצבר לא מעט ידע (בינתיים רובו ככולו קליני ככל הידוע לי). לדוגמא, במחקר מהשנה האחרונה (Cancer 2002 Feb 94:1151-6) הוטב מצבם של 35 מתוך 50 חולים בסרטן מסוג מסויים אחרי סדרת טיפולים. בעניין טיפול בכאב, אקופונקטורה היא כבר די מקובלת כפועלת (ברמה הקלינית. הרקע הפיזיולוגי לא ידוע).