נשים כורעות ללדת

[הדס (אמבר)]

ומאיפה הסטטיסטיקה הזאת?

כמה לידות בבית יש בכלל במדינת ישראל?

 

[אפרת_ח]

למשל - סטטיסטיקה מהולנד, שבה

לידות הבית היו תמיד לפחות 30% מהלידות, בהשוואה עם מדינות סמוכות. יש פירוט במאמר של ד"ר וגנר.

 

[חנה בית הלחמי]

ב- ../images/Emo32.gif באדיבותה של דינה

טבלת שעורי מות תינוקות עד גיל שנה בין 1960 ל- 1997. רלוונטי חלקית לדיון - רק שיש לקחת בחשבון דמוגרפיה, אוכלוסיות חלשות וכולי. לדעתי אנחנו - בהתחשב בכל אלו - באחד המקומות הטובים בעולם. ויש לאן לשאוף ולהשתפר.

 

[אפרת_ח]

אנחנו כן, ערביי ישראל פחות

למרות שזה נשמע גזעני

חלק לא קטן מתמותת תינוקות אצל ערביי ישראל, ובמיוחד הבדואים, נובע מהמנהג של נישואי קרובים במשך דורות רבים. זהו מנהג חברתי-כלכלי ולא צו דתי. הפתרון אם כך הוא לא רפואי אלא פעולה חברתית. אחות טיפת חלב זה כבר מאוחר מדי... צריך להתחיל בבית הספר היסודי.

 

[נורית מ.]

זה לא מדוייק

הסטטיסטיקה משווה בין לידות בסיכון נמוך בבית ולידות בסיכון נמוך בבית חולים. והמספרים מדברים על סיכון נמוך יותר בלידות בבית.

 

[נירית שפירא]

לצערי או לשמחתי כל חיינו הם ניסוי

אמיר. בשם איזה יפיפיות נפש תאמר שמה שמשהו החליט לגבי מישהו אחר הוא מה שנכון עבורו. אם זה מה שאתה חושב, חבל על הזמן שלך בפורום פמיניזם ואפילו בפורום הורים. קבל מה שיש והיה שמח וטוב לב. מאחר שמרבית הבוגרים שאני מכירה מאוד לא אהבו את מסגרת החינוך בה גדלו ומאחר ואנחנו אוהבים את ילדינו ורוצים לעשות את המיטב עבורם. אנחנו בוחרים לחשוב ולהתנסות יחד איתם. רוב האנשים בהחלט מעדיפים לא לחשוב בהנחה שמשהו כבר חשב עבורם או למד עבורם. מי שדרך זו גורמת לו אושר, מבורך. כבודו של כל אדם במקומו מונח. יום טוב לך.

 

[הדס (אמבר)]

למה הזלזול הזה במה שאנשים אחרים

יודעים? האם רק מה שאני יודעת, מה שאני רוצה להתנסות, מה שאני חושבת, הוא הנכון? אז נכון, רופאים לא יודעים הכל, רופאים עושים טעויות, רופאים לפעמים מזלזלים ולא מתחשבים. אבל איזו סיבה יש לי לחשוב שהיולדת יודעת הכל (או לפחות יותר טוב), או שהיא לא עושה טעויות? רופאים עדין למדו כמה שנים יותר , הם עדין יודעים עליו קצת יותר מאנשים אחרים, הם עדין ראו הרבה יותר לידות או מקרים רפואיים אחרים . כך שהטענה שהיולדת יודעת הכי טוב היא מוגזמת, שלא לומר מופרכת.

 

[נירית שפירא]

אני לא מזלזלת. כל אחד יכול ללמוד

את יכולה להניח שהרופאים יודעים טוב יותר מהיולדות. אני ממליצה שתקראי את ספרה המצויין של ד"ר כריסטיאן נורתתרופ "גופה של אישה תבונתה של אישה" בהוצאת אור עם. תקבלי בו הסבר על המסלול והגישה של הרופאים ממשהי שהיתה שם והבינה שאפשר אחרת

 

[חנה בית הלחמי]

נושא הרפואה לעשירות היה באוף-טופיק

לנושא המרכזי, שהוא החשיבות של הלידה במקום שמכיל כמענה לכל מצב חרום רפואי. את זה שבית החולים צריך לאפשר מבנה נפרד (כפי שכבר מתבצע בחלקם לפחות) ותנאים וגישה וציוד ותנאי אשפוז וחינוך הצוות ליחס ואפשרות לבחירת סוגי לידה - על זה אין בינינו חילורדיעות.

 

[Boojie]

אגב, לא ראיתי אם פורסם פה הלינק

לחלק השני של הכתבה על היחס ליולדות בבית חולים ליס, אז הנה אני מפרסמת.

 

[אורין קיי]

אני באבל, אני בשוק, זה לא ייתכן שזה

קורה, כאן, היום, ככה. מה זה?! לא הייתי מסוגלת לסיים את הקריאה מרוב כאב ובחילה. ימי הביניים? אינקויזיציה? שריפת מכשפות? אלה שום-כלום לעומת סיפורי הזוועות האלה. אח"כ מעזים להעביר ביקורת על נשים שלא יוצאות מזכאון אפילו שיש להן כל מה שאפשר לרצות בחיים. ועוד יותר מתפלאים על ילדים שמתנהגים כמו מופרעים ודוחפים להם ריטלין שיירגעו כבר. איך אפשר להירגע אם ככה מתחילים את החיים?

 

[חנה בית הלחמי]

גם לי קשה לבלוע

ולכן חשוב שיתקיים שיח ותעלה המודעות שלנו ושל הממסד הרפואי כאחד. ולכן חשוב לי להוציא את הגישה הזו מהאיזוטריה של ללדת עם דולפינים ורודים במרכז לידה עם נקודות ירוקות, לחשיפה מלאה לכלל היולדות בארץ - כמטרה ראשונה, ראשונית, אידיאולוגית, פרקטית וחשובה במיוחד.

 

[הדס (אמבר)]

ולא רק ליולדות, אלא לכל אדם שזקוק

לטיפול רפואי

 

[דינה ביכל-שונרא]

כשמתירים פלונטר

--ותחשבו על פלונטר ממש ענק, מתוצרת שלושה חתלתולים וחמישה כדורי צמר צבעוני -- אי אפשר לתפוס את הכל באמצע ולנער עד שהחוטים יחזרו לסדר נאות. צריך לתפוס קצה, ולמשוך בעדינות. לדעתי, הקצה של "לידות" הוא קצה שיש מאחוריו כמות גדולה מאוד של אנרגיה, מנוע מספיק חזק להתרת הפלונטר כולו. ברור שאת צודקת, הדס. אבל להגיד "כך צריך להיות" לא פועל. לשנות את הדברים, נקודה נקודה -- זה דווקא כן פועל. עובדה, בשנות השמונים (כשבדקתי לראשונה את מצב חדרי הלידה, אמרו לי בכל מיני מקומות בערך את אותו הדבר: "אי אפשר שכל יולדת תהיה בחדר נפרד. זה לא יכול להיות! יש לנו חדר מרכזי ואנחנו מפרידים בוילונות. לא נאה לך? לכי ללדת באמריקה." וזה היה גם התירוץ לכך שאי אפשר היה להביא בני-זוג לתוך הלידה -- זה לא שלא רצו, אבל אי אפשר להציק כך ליולדות האחרות. כיום הצליחו כל בתי היולדות (לדעתי) למצוא תקציבים לבניית קירות מסביב לחדרים. למה? כי לחצו עליהם.