נשים ונשק

[אורין קיי]

ושוב אינך שואלת שאלות אמיתיות

אלא משחררת פרובוקציות לכל הכיוונים. האם אשה מסוגלת לפעול בקור רוח? לא ציפור. אשה היא יצור היסטרי, חסר מוח, בעלת אי-יכולת מובהקת להגיב כראוי בשעת סכנה. קחי לדוגמה את השוטרות שהסתערו על המחבלים והקריבו, חלקן את חייהן וחלקן את שלמות גופן ובריאותן. אילו הן היו בעלות מוח, שקולות ומדודות, בעלות תגובה בריאה, הן היו מורידות את המדים, הולכות הביתה ומבשלות צהריים. מה אני יגיד לך, את מאה אחוז צודקת. עם נשים כמוך, איזה פמיניסטית צריכה זכרתנים? ההודעות שלך לא רק מרגיזות, הן גם מחללות את זכר הבחורות האמיצות שמאז ומעולם, בכל תרבות ובשעת סכנה, קמו להגן על האנשים היקרים להן ושילמו מחיר גבוה. אולי תרסני את עצמך?

 

[soulbird]

את צודקת שישנן שוטרות

שעושות עבודה טובה (זכור לי סיפור על השוטרת שהרגה מחבל) ועוד לוחמות שעשו עבודה טובה.

לעצמי! אני מדברת על הרגשה אישית

 

[nirdagan]

אם נשים מסוגלות לנהוג, אז...

הן גם מסוגלות לתפעל נשק. גם בנהיגבה הנהג\ת נדרש\ת לפעול לפעמים בתנאי לחץ. והתוצאה של החלטה שגויה יכולה להיות דומה לזו שבתפעול נשק. לגבי המשקל הוא איננו מהווה בעיה. הקושי בירי באקדח הוא הרתע בזמן הירי. אבל לדעתי גם זה לא צריך להוות בעיה. ניר

 

[אורין קיי]

הוי,יוי, יוי, מה הענין כאן?

מישהי, שבד"כ עושה את אותם הדברים פעם בשבוע, שחררה שאלה פרובוקטיבית וכולכם, אבל כולכם, מתחילים לדהור בעקבותיה ולעשות מומומו ? ניר, אם לא הייתי מכירה אותך וירטואלית, הייתי בטוחה שמגיע לך קיצוץ ומיד על הפתיח הזה. איפה נקודת המוצא של כל הדיון הזה? אנחנו באמת חושבות, מתכוונות ורוצות להתחיל להביא הוכחות ליכולותינו ומיומנותנו בענינים הדורשים החלטה, ביצוע ותגובה במקרי לחץ? מזה זה? החזירו אותי לכסא הנאשמת התורנית? עוד מעט אספר לכולנו איך נהגתי באומץ רב כשמכונת הכביסה התחילה לקפוץ עד הסלון? וחוצמזה אני חותכת סלטים בסכין הגדולה, זאת שבנזוגי מפחד להחזיק בידו? אולי מספיק עם השטות הזו?

 

[oren*]

../images/Emo6.gif איך התמודדת באומץ מול SOULBIRD

והחזקת את עצמך שלא לחסום אותה מהפורום. אישה אחרת כבר מזמן הייתה רצה לסדר את השיער ולמרוח ליפסטיק מרוב לחץ. אורן, שבדיוק הולך להתגלח כדי שלא יגידו עליו שהוא פמיניסטית צווחנית.

 

[Romulan]

כולנו גיבורים בכתיבה

וברשות המחוקקת - אפסים

 

[עכבר כתום]

כל כך הרבה דיברתם על אקדחים לנשים

שאולי שכחתם לשאול האם אקדחים בכלל זה רעיון טוב. אני לא חושב שאישה שמחזיקה אקדח הופכת להיות גברית ונראה לי סטטיסטית שנשים שמחזיקות אקדח גם יתפעלו אותו טוב יותר מגברים שמחזיקים. אבל תחושות הבטן שלי הן לא העניין. מה שאני שואל זה למה בכלל לחלק אקדחים? מה בדיוק יוצא לנו שכל אדם חמישי במדינה מסתובב/ת עם אקדח תקוע בישבן. שורו הביטו וראו, כל האקדחים האלו עם האנשים שתלויים עליהם באמת נותנים לכם הרגשה בטוחה יותר? בעוד כמה שנים כשירגע המצב, אתם חושבים שמישהו יאסוף את כל האקדחים המשוטטים האלו ויחזיר אותם לחנויות? לדעתי הם יטפטפו אט אט לעולם התחתון וסופו של דבר שנמצא אותם מכוונים אלינו מכיוון זה או מכיוון אחר. עכבר

 

[אפרת_ח]

אקדחים לאזרחים זה רעיון טוב

לפי הספר עליו המלצתי בעבר, אקדחים לאזרחים זה רעיון טוב נגד פשיעה - ובמיוחד אקדחים לנשים.

 

[ד ו ר י ס]

../images/Emo45.gif

כאחת ששקלה מאוד ברצינות את רעיון האקדח לאחר הפיגוע בצפון הארץ ובסוף קיבלה שכל, אני מאוד תומכת בדברים שכתבת. הסיבה ששקלתי את העניין היא דרך לא קצה ודי מבודדת שאני עשוה מדי יום ברגל בדרך חזרה מהעבודה. הדרך עוברת במטע האבוקדו של הקיבוץ המאוד קרוב לגבול בו אני גרה, ובתקופה שלאחר הפיגוע חשתי מאוד מאוד לא בטוחה כשהלכתי בה. חשבתי וחשבתי, ובסוף הגעתי למסקנה שאף על פי שאני לא חושבת שיש סיכוי שאני אפתח לפתע ביריות לכל עבר בלי סיבה, ואעפ"י שאני לא בפוטנציאל להיות גבר מכה, ואעפ"י שאין לי ילדים קטנים בבית (רק כלב חמוד שלא מבין הרבה באקדחים...), ואעפ"י שאקדח יוסיף לי הרבה תחושת ביטחון - למרות כל אלה - אני לא מתכננת להחזיק אקדח. למה? כי יותר ממה שאני מפחדת ממחבלים, אני מפחדת מכל האקדחים שמסתובבים להם ברחובות. לא רוצה להיות חלק מזה, זה הכל. עכבר - אני חייבת לציין שיש לך את היכולת "לעלות" על כל מיני נקדות מאוד מעניינות וחשובות. נורא כיף לי לקרוא את מה שאתה כותב...

 

[עכבר כתום]

אני שמח לשמוע שותפים לדיעה

בפן הפמניסטי אקדחים ו"שריפיות" הן ללא ספק תכונות "גבריות" והשאלה שלי נובעת מהביקורת שיש לי על השוויון בכל מחיר. מילא שוויון בנושאים חיוביים כמו משכורת, תנאים, הזדמנויות. אבל למה לאמץ דפוסים שליליים של כוחנות ואלימות ולתת להם לגיטימציה? נשק הוא נשק הוא נשק. וזה שהוא ביד שלנו היום, לא אומר שבעתיד הוא לא יופנה אלינו. האם הסיכון הזעיר שפעם ניתקל בארוע שמחייב/מאפשר שימוש באקדח מצדיק את הסיכון שאנחנו לוקחים בזה שהאקדח הזה יופנה אלינו או אל ילדנו או אל שכנינו? הרי בסופו של דבר האקדח הזה ימצא את מקומו לארון או לכספת ואולי דווקא כשנצטרך אותו הוא לא יהיה עלינו. אז למה הכאב ראש המיותר הזה? מי ערב לידנו שהשכן החביב שלנו שקיבל היום רשיון לאקדח לא יתעצבן עלינו יום אחד? אני אישית מעדיף שכן עצבני בלי אקדח משכן עצבני עם אקדח. מי ערב לנו שאיזה נרקומן לא ירוקן את הבית של השכן החביב שלנו? מי ערב לנו שהאקדח שמוחזק להגנה לא ישמש בעוד כמה שנים לסחיטה ואיומים וגרוע מכך לפגיעה באחרים. אקדחים לא תורמים לבטחון. שלום תורם לביטחון. אהבה תורמת לביטחון. דיבורים והסכמה תורמים לביטחון. חברות תורמת לביטחון. שוויון תורם לביטחון. בואו נשאף לחברות ולשוויון ולא לאקדחים וכוחנות. עכבר

 

[אורין קיי]

היי דוריס, אין דרך בטוחה כיום,

לא קרוב לגבול ולא במרכז תל-אביב. אקדחים ברחובות, הם הקצנה הנובעת מוך מצב קיצוני. "אקדחים ברחובות" הוא ביטוי מוגזם התואם למצב הקיצוני. אין אקדחים ברחובות וזאת מתוך ידיעה. יותר אזרחים מורשי-נשיאת נשק אישי, נושאים כיום את נשקם עליהם. זה נכון - וזה עדיין רחוק מאד מ"לחלק נשק לכולם", רעיון שאין קשר בינו לאמת. להיפך, משרד הפנים, גם כיום, מקפיד שלא "לחלק" נשק לכל מי שמבקש. אילו הייתי מסתובבת רגלי במקום הדומה לתיאור שלך, הייתי נושאת עלי נשק ובמקביל הייתי מרעננת את יכולת השימוש שלי בו. כשאני מסתובבת בתל-אביב, איני נושאת עלי נשק, מהטעם הפשוט, שאיני מוכנה להשתמש בו, גם לא במקרה הצורך, כשהרבה אנשים מבוהלים מתרוצצים סביבי. אני מכירה כמה א/נשים, מיומנים בשימוש בנשק אישי, שנושאים עליהם נשק כיום ושאילו הייתי נקלעת למצב חירום, הייתי רוצה שהם יהיו בקרבת מקום.

 

[lifegirl]

שלום לכולם.. וגם תגובה...

(קצת לא נעים לחנוך את ההשתתפות שלי בפורום הזה בתגובה, אבל לא יכולתי להיתאפק... אז- שלום לכולן ולכולם. אני שני). וגם אם לא "מחלקים נשק לכולם"- זה עושה את חלוקת הנשק שכן מתבצעת ללגיטימית? ישנן אינספור דוגמאות למצבים בהם נשק אישי גרם נזק (או- עלול לגרום). אתן מכירות אותם בדיוק כמוני: "גבר רצח את אשתו בנקשו הפרטי", "ילדים שחקו בנשקו של האב, כאשר נפלט כדור. הילדה נפצעה אנושות"... בהפגנת הימין לפני שבועיים, בקשו מאנשים לא לירות אם הם שומעים קולות נפץ (ובאמת, רק זה היה חסר. קרב יריות באמצע ת"א. ילד שהכרתי התאבד בשנה שעברה, בעזרת הנשק של אביו (שהיה מפורק ומפוזר. אבל איזה ילד לא יודע ההורים שלו מחביאים דברים? ואני שונאת להשתמש בסיפור הזה. אבל כרגיל- לא יכולתי להתפק...). והרי- אי אפשר להגביל נשק לשימושים מסויימים. כשנותנים לאזרח נשק- לעולם אי אפשר לדעת מה יעשה בו! (או- מי יעשה בו שימוש. הילדים, המשפחה, המנקים שימצאו אותו.. לכו תדעו..). וחשוב לא פחות- נשק הוא סיבה להשתמש בנשק (שהרי- אם לא היתה כוונה להשתמש בו- אפילו בעת מצוקה- הוא לא היה נקנה). אני מעדיפה שבמקום לחלק נשק לאזרחים, נמצא פתרונות בלתי-אלימים. זה נכון למצב הבטחוני, או לכל דוגמא אחרת. נשק לא נותן ביטחון לאף אחד. גם לא לאדם שמחזיק אותו (שמסתכן בפליטת כדור, או בכך שמישהו יראה בנשק שלו איום...). גם אני מכירה כמה אנשים שמיומנים בשימוש בנשק אישי, ולא הייתי רוצה אף אחד מהם לידי (כלומר- חלק מהם הייתי רוצה לידי תמיד, אבל בלי הנשק!) במצב חירום. כי הנשק שלהם הוא לא רק הכרזה אלימה, ולא רק סכנה בפוטנציה. במצב חירום- שימוש בנשק פרטי- מסכן את היורה ואת כל הסובבים אותו.. ושוב, שלום לכולם... שני.

 

[wolf18]

מסכים

מסכים איתך שעדיף לא לירות מאשר לירות ועדיף בלי נשק מאשר עם. זה בתיאוריה מאד נכון ובהחלט צריך להיות המצב אליו אנחנו צריכים לשאוף. אבל.... כל עוד השוטרים המופקדים על בטחוננו אינם מספיקים, לא בכמות ולא באיכות האימון שהם עוברים יש אנשים שמרגישים צורך להיות יותר מוגנים. אני לא יכול להדגיש מספיק שאדם נושא נשק חייב להיות מיומן לא רק בהפעלתו הטכנית אלא גם הטקטית (איך פועלים במצב של רחוב הומה אדם בזמן פיגוע ירי) אני למשל משתמש בנשק ככלי עבודה וכשאני לא בעבודה אני נושא אותו עלי לעתים מאד רחוקות. החשש העיקרי שלי הוא לא המחבל אלא אותם אלה שאינם מיומנים ועלולים לירות בי במקום. אני לא חושב שמקומו של המשטר להגביל את נושא הנשק אבל יש להחמיר את הדרישות הנוגעות לאימון ואיחסון של כלי נשק כך שמי שאינו עומד בקריטריונים ועובר מבחן קפדני לא יקבל נשק. היום הדרישה היא אימון של 50 כדור. פתטי במקרה הטוב, מסוכן מאד במקרה הרע. אני קורא את מה שכתבתי ומגיע למסקנה שאני עצמי עדיין מתלבט בנושא

 

[lifegirl]

ועדין,

נוכחות של אנשים עם נשק ברחוב מפחידה אותי. מיומנים ככל שיהיו, לעולם לא תדע איך יגיבו במצבי לחץ (או- איך יגיבו מצבי לחץ כאשר הילד לידם. או- איך יגיבו במצבי לחץ כשהם בטוחים שהאדם לידם הוא מחבל.. וכבר היו מקרים בעבר... בלתי אפשרי, גם באימון מקיף ככל שיהיה, לכסות את כל הסיטואציות). או העובדה שכייס מיומן יכול בקלות יחסית להוציא לך את הנשק מהחגורה... והילד עלול למצוא אותו במגירה... אולי אין מספיק שוטרים, ואולי הם לא עוברים אימון מספיק, ובכל זאת- לחלק סתם ככה נשק לאנשים (ולא משנה כמה מבחנים ואימונים עברו) זה אסון. נשק, בין אם נרצה להאמין בזה ובין עם לא- נועד כדי שישתמשו בו. במה יעזור לך, המיומן כ"כ בנשק, האקדח שתיקח איתך למקום ציבורי? לא רק נושאי נשק אחרים מסכנים אותך, גם אתה מסכן אותם. ובעיקר- מסכן את עצמך. במקום להתלונן על השוטרים הלא-מספיקים, ובמקום לשאת נשק- צריכים למצוא פתרונות לא-אלימים... (וסליחה על הבלאגן... אני אחרי שיעור תנ"ך...

)

 

[טל קר]

שמעתי סיפור ממישהו שהלך לקניון

ופתאום נפל דלי ממתכת מאחת החנויות על הריצפה. בגלל הרעש החזק, כולם בסביבה השתטחו על הריצפה, וכל בעלי הנשק כבר שלפו אותו והחזיקו את הנשק ביד. זה רק ענין של זמן עד לאסון הבא.

 

[lifegirl]

בהחלט!

הנה, זה מה שניסיתי להגיד (מה שמוכיח שאם ממש משתדלים אפשר להבין אותי, ואף למצוא הגיון מסויים בדברי...) ורק להוסיף- חסר היה ש"שולף מהיר" אחד יהיה בין בעלי הנשק, והוא גם יירה. מיד היה מתחיל קרב יריות. מופרע? תלוש? פעם לא חשבו שירצח פה ראש ממשלה... שני

 

[wolf18]

מפחיד

מה מפחיד אותך ברחוב הוא ענין סוביקטיבי שלך. יש להפריד בינו לבין הדיון העניני. אם מעבירים אנשים אימונים ומבחנים, מטבע הענין לא כולם יעברו אותם ולכן אי אפשר לקרוא לתהליך כזה "חלוקת כלי נשק" הכייס לא מחפש את הנשק אלא את הארנק אז בואי נוריד אותו מרשימת הסיכונים. לא ברור לי איך אני מסכן אחרים בזה שאני נושא נשק? וברור לחלוטין שאני מסכן את עצמי כי זה שיפתח באש מיד תופנה אש המחבלים אליו. אבל זה יסיט את קני המחבלים ממך. לא עדיף ככה? בנושא פתרונות לא אלימים אני איתך לגמרי. אבל כשמחבל פותח באש ברחוב אני לא ממש רואה איך הוא יגיב לאהבה ואנרגיות חיוביות. לפחות לא באותו רגע. אני חוזר שוב, עדיף שלא יקרה בכלל. עדיפה אבטחה שתמנע את תפיסת אתרים שונים כחוליה חלשה שאפשר לתקוף. כמו למשל, הקניונים היום ברובם הם מקומות יחסית בטוחים בשל האבטחה והבידוק בכניסות המחבלים בחרו יעדים אחרים. אבל when the shit hits the fan כדאי ליישם את "במלחמה כמו במלחמה"

 

[soulbird]

גם אותי מפחיד

שלכל אזרח יהיה נשק . אני לומדת במכללה באיזור השומרון ושם לפחות חצי מהגברים מסתובבים עם נשק אישי. מצד אחד אני מרגישה יותר בטוחה . אבל מצד שני מחריד אותי שיהיה מצב של קרב ירי בזמן אמת שכולם ירו על כולם מפני שלא יוכלו להבדיל בין מחבל לאזרח תמים (ממש מצב של מערב פרוע) סיפור : איזה חודש לפני שעליתי לארץ ושעוד גרתי בחו´ל פרץ יום אחד פורץ אילנו הביתה (שחייתי בדרום אפריקה) אבא שלי (ישראלי טיפוסי) רץ אחי הפורץ וירה בו. למזלנו לא פגע (חסר לנו שמשפחתו של הפורץ יבוא לנקום). טוב בדרום אפריקה כמעט לכל אזרח יש נשק אישי לביטחון האישי. אני אישית נגד שאזרחים יחזיקו נשק אלה רק אנשי ביטחון ומשטרה.

 

[soulbird]

אם מדברים על ביטחון

לא עדיף להחזיק במקום נשק אולי ספרי גז מדמיע או שוקר?

 

[ד ו ר י ס]

תגוב לכל התומכים בנשק

סתם, במקרה ולא ידעתם... באחד הפיגועים האחרונים הרג את המחבל אזרח שהיה חמוש. עד כאן, יופי. רק מה, אותו אזרח בעצמו סיפר שהוא כמעט ירה בשוטר מג"ב שהיה באזור, שכן הוא חשב שהוא המחבל (השוטר, שנהרג מידי המחבל, היה דרוזי). ואם המחבל לא היה דוקר את האזרח והאזרח היה יורה בשוטר מג"ב? זאת לא שאלה כ"כ בלתי סבירה. לידיעתכם, מסתובבים במדינה הזאת הרבה אנשים "בעלי חזות ערבית" (כמה פוליטיקלי קוקרט...) שבינם לבין מחבלים אין דבר וחצי דבר. אנשים אלו, כך נודע לי משיחה עם אחד כזה, מאוד מאוד מאוד מפחדים ממגמת האקדחים ההולכת וגדלה. מבחינתם בלון שמתפוצץ לילד שעמד לידם יכול להיגמר בכך שהם יהרגו. לא אני ולא אף אזרח אחר (אפילו בעל רשיון לנשק שעשה מטווח או שניים)במדינה הזאת מסוגל להבדיל בין שוטר מג"ב דרוזי, או סתם אזרח "בעל חזות ערבית" - לבין מחבל. אין לנו את הכלים לכך, ורובנו, לצערי, לא נהסס לירות כדור במישהו שנראה לנו ערבי. אני, באופן אישי, מעדיפה למות בעצמי מאשר לחיות עם הידיעה שהרגתי שוטר מג"ב, דרוזי או לא דרוזי. לכן, מאחר ואני יודעת שאין לי את היכולת לשות ההבחנה הזו, החלטתי לא להחזיק אקדח.