נשים וארניס

[avshalomat]

תגיד הקרחת של נעמי

זה מתוך הזדהות

 

[חתול פרוס]

מתוך שיקולי אירודינמיקה... ../images/Emo6.gif

היא מהירה כמו הרוח!

 

[יובל נחמקין]

יותר מהירה ממה שאתה חושב ../images/Emo8.gif

 

[avima]

מגניב ../images/Emo45.gif

כתבה חמודה אבל קצת שיטחית - לא ? המיקוד על הסקסיות של הארניס והסכין מחטיא קצת את הרצינות של האומנות לדעתי. בכול מקרה - אני חושב שהחשיפה ומי שיגיע (או תגיע) יתרשם בעצמו. וכמובן - יופי של תצוגה של הבנות.

 

[בייבי יי]

הסבר קל ../images/Emo13.gif

צריך לזכור אבי, שעיתונאים לוקחים מראיון אתך, את מה שהם רוצים, או מה שלדעתם "מוכר" הכי טוב. הכתבה הייתה על נשים בארניס, נשים ולהבים. מה שרואים בכתבה הוא ראיון של 2 דקות, מה שבפועל יש לציין, שהוא ראיין כל אחת במשך שעה שלמה! כמובן שאח"כ הם קוצצים,לוקחים חצאי משפטים, עורכים, ומשאירים את מה שנראה להם הכי אטרקטיבי... נכון, הכתבה קלילה,מסכימה. לעיתים יש כתבות עמוקות וכבדות יותר ולעיתים קלילות יותר, הכל נעשה ברוח חיובית

 

[avima]

הי בייבי

כן זה די ברור לי. אני מתנצל אם לא הסברתי את עצמי נכון. לא התכוונתי לומר שום דבר רע על המרואינים והמרואינות (גם מתוך רצון לשמור על שלמות גופי

וגם מתוך זה שראיתי כמה זמן רואיינת בחוץ וכמה באמת נכנס לכתבה) אלא לציין בדיוק את מה שאמרת - הכתבים בחרו להתמקד בצדדים פחות רצינים של העניין. ולגבי התגובות כבר אמרתי - ציצי זה דבר מעניין לא ?

 

[בייבי יי]

הסברת נכון../images/Emo13.gif

ואני מסכימה עם כל מה שכתבת, אין צורך להתנצל. אוסקר וילד אמר פעם: "בעבר השתמש העם בגלגל העינויים, עתה די לו בעיתונות" ולגבי נושא הציצי: מסכימה, ציצי זה מאד מעניין, אבל שצמודה אליו סכין קטנה, זה כבר הופך את הציצי לדבר מסכן

 

[Vegaro]

הגנה עצמית

הוידאו הארור של YNET מצליח להראות פרסומות בלי בעיה אבל בוידאו עצמו הוא תוקע לי את הדפדפן למרות שאומנות הלחימה ארניס נשמעת מרתקת כאומנות, הקובוטן נשמע מעניין יותר מבחינה פרקטית של הגנה עצמית. אני פשוט לא רואה את עצמי יוצא זכאי על הגנה עצמית כשהתוקף מאושפז עם דקירות סכין.

 

[Nickelstickz]

use his knife

this way you will no show any intent

 

[התגוננות רחוב]

../images/Emo45.gif רעיון העבודה בהתגוננות רחוב

מבוסס על הרעיון שבו אנו "משתלטים" על נשק היריב ולאחר או בזמן ההשתלטות מבצע בו שימוש להגנה עצמית . מכאן הרעיון של עבודה על סוגי נשק שונים (נשק קר/חם) ככלים "לתקיפה/התגוננות". ברגע שנעשה שימוש בנשק של "התוקף" יריב תוך כדי לחימה ובמצב של סכנת חיים יוגדר הדבר כהגנה עצמית (כמובן עם סייגים מסויימים). הרעיון בסרטון הנ"ל נשמע מעניין ולא רחוק מזה בו אנו משתמשים. כמובן שע"מ להתמודד מול יריב חמוש בנשק קר/חם עלינו "להכיר " את היריב (דע את האוייב) , הבנה וידיעה של דרכי עבודתו כמו המשמעות של היכולת להשתמש בנשקו תוך כדי/אחרי מחייבת אותנו ללמוד גם להשתמש בנשקו. מעבר לכך , הסרטון מצויין מבחינה שיווקית ומאפשר לצופה ( אישה) להבין שישנם דרכים להתמודד עם תוקפים פוטנציאליים אם מתכוננים כיאות (המדגימות עשו עבודת שיווק טובה לארניס , אפשר להשתמש בזה גם בשבילנו ?) . אגב , אם את בסכנת חיים תשתמשי בכל הבא ליד גם "בסכין שנשכחה לא בכוונה אחרי ארוחת הערב לפני היציאה (זה היה בחזיה?) " , לא בכוונה שכחתן סכין בישול/חיתוך ובמקרה הוא סייע לכן להינצל מתוקף , מאמין שהשופט יבין ואם לא לפחות אתן בחיים עו"ד טוב יקצר לכן את העונש (מה יש חוויה ) . עוד אגב אחד , ראיתי חרבות , סכינים ,אקדחים , מקלות , נונצקו ועוד מיני משחית בהרבה שיטות אז אולר קטן אחד זה מה שיהרוס לנו את האימונים ? שבוע טוב

 

[פורת השוכח סיסמאות]

חיים שלום

הרשה לי לסייג את דבריך ולהסתמך על כתובים בעניין וחשוב שכולם יבינו זאת טוב טוב. "הדיפת תקיפה שלא כדין, שהעמידה בסכנת פגיעה את חייו, חירותו או רכושו של המתגונן או של זולתו". הכל טוב ויפה אבל סעיף 34י' מדבר באי נשיאת אחריות פלילית למעשה כאשר זה עונה לארבעה תנאים בסיסיים. כלומר כדי להפחית את העונש או עילה לזכאות לאחר שביצעתי הגנה עצמית ופגעתי בתוקף בצורה חמורה עד למצב מוות עלי לקיים 4 תנאים בסיסיי: 1. המעשה שעה היה "דרוש באופן מיידי" 2. כדי להדוף תקיפה שלא כדין. 3. שנשקפה ממנה סכנה מוחשית 4 של פגיעה בחייו בחירותו בגופו או רכושו שלו או של זולתו. הביטוי דרוש מתייחס למצב הדברים בעת עשיית מעשה של ההגנה העצמית "....משעלה בידי המערער להשתלט על ידה של המנוחה שהחזיקה בסכין... שוב לא ניצב בפני סיכון שהצריך 'דקירה' על מנת לאיינו, ויכול היה להרחיק את הסכין ע"י המשך סיבוב או ניעור היד.." דוגמא נוספת : "לאחר שזרק את הגרזן לא היה מערער תחת איום... אכן.. חשש פן ינסה המנוח ליטול שוב את הגרזן, אולם לא היה די בחשש זה להצדיק את התקיפה על המנוכ לאחר שזה הוכנע". במילים פשוטות ההגנה העצמית מתייחסת לעניין איום ממשי מוחשי ומשחלפה הסכנה קרי, נשמט הסכין מהיד או המקל אף למקום אחר או הגרזן ננעץ בדלת ולא יצא ממנה אין לי עילה להמשיך להלחם עם אותו תוקף בנשקו שכן זהו מעשה נקמה שלא מעוגן בחוק. לאחר חלוף הסכנה קח את שתי רגליך ורוץ כל עוד רוחך בגופך. השופט לא מתחשב ולא חומל הוא מסתכל האם זה עומד במיבחן האדם הסביר ומה הוא היה עושה. אדם נורמלי ברגע שמישהו עפה לו הסכין מהיד לוקח את הגרליים וטס מהמקום, אדם אחר לא. אגב אם אתה מכניס עצמך למצב לחימה מראש ומנסה לטעון להגנה עצמית אתה גם יכול לשכוח מזה כלמר אם התערבת בקטטה במועדון ושיתפת פעולה עם הסובבים למעשה אתה תקפת מישהו אחר ולא תוכל לטעון הגנה עצמית כי ידעת שאתה נכנס למצב בלתי אפשרי. גם אם הייתה לך אופציה לברוח או לסגת ואתה בחרת בדרך הלחימה לעיתים לא תוכל לעגן עצמך מישפטית. אנא קראו היטב את הכתובים זה מאוד חשוב להבין ולדעת שהגנה עצמית זה לא בדיוק מה שחשבנו.

 

[Tonjin]

מאיפה לקוחות הציטטות?

 

[פורת השוכח סיסמאות]

"על הדין בפלילים - חוק העונשין מאת

יעקוב קדמי.

 

[התגוננות רחוב]

שלום עמית

כמה דברים , 1. איני מכוון בדבריי על "לקיחת החוק לידיים" , אין הכוונה למצבבוא אני תוקף וטוען להגנה עצמית . 2. משהותקפתי , במיוחד בנשק המהווה איום ממשי ומידי על חיי עלי לפעול ע"מ להגן על גופי (בעניין רכושי יש ויכוח אבל נשאיר אותו לשיקולו האישי של כל אדם ואדם שיעשה את שיקולי הרווח וההפסד לבד) . 3. ברגע שאני נמצא במצב של "לחימה" התוקף עדיין נמצא בעיצומו של תהליך התקיפה , היינו אנו נלחמים (במיוחד אם הוא נושא נשק) אני סבור כי אנחנו עדיין בהגדרה של הגנה עצמית . 4. איני מדבר על מצב של "השתלטות על התוקף והנשק" ואז הריגתו/רציחתו ע"מ שיראו ויראו , מרגע ההשתלטות אין עוד צורך בהמשך הלחימה (גם כאן אני מסייג במיוחד באם מצב סכנת החיים נמשך כאשר יש יותר מאשר תוקף/מאיים אחד ולו לא המשיך את תהליך הלחימה חיי נתונים עדיין בסכנה ) . 5. אני מודע לעובדה כי נשיאת נשק שלא ע"פ החוק המתיר זאת הוא בגדר עבירה שבגינה יתכן ויועמד נושא הנשק לדין ואף יורשע . אין כאן המלצה לשאת נשק (חלק מדבריי נאמרו בציניות) . למרות שלו מישהי תותקף וינסו לאנוס ואח"כ לרצוח (בכוונה קצה... ) הייתי מעדיף שתגן על חייה עם "צרור המפתחות" שבמקרה ישמש כסכין להגנה עצמית .

 

[התגוננות רחוב]

רק עוד הערה אחת עמית ,

גם אתה וגם אני בד"כ מאוד ריאליים (זכור לי באחד המקרים שטענת דברי טעם מאוד בעניין לחימה מול חמוש בסכין) , הסיכוי לאדם מאומן לשרוד תוקף חמוש בסכים/נשק חד אחר שואף לאפס על אחת כמה וכמה לו המותקף אינו "מומחה בלחימה בידיים חשופות" , כל כלי עזר ישמש ככלי להגנה עצמית . ע"פ דבריך אתה מצייר השתלטות על תוקף חמוש בסכין , השתלטות והוצאת הנשק מידי התוקף , כמה זה ריאלי ידידי בהתייחס לדבריך וניסיונך ? (ע"פ הבנתי באחוזים מאוד נמוכים ) . לפיכך סייגתי את דבריי , עשה כל שביכולתך ע"מ להגן על עצמך כשאתה נמצא במצב של סכנת חיים ע"פ השלבים הבאים : א. בחר באפשרות הראשונה ונתק מגע עם מקום הסכנה . ב. במידה ואין באפשרותך לנתק מגע עשה כל שביכולתך להתמודד עם הבעיה בצורה הטובה והיעילה ביותר העומדת לרשותך . ג. הקפד להיות במצב של "ניתוח והערכת המצב" כל הזמן (לפני , בזמן ואחרי הארוע) ע"מ לקבל החלטות . ד. מרגע ההשתלטות על התוקף , ערוך שוב הערכת מצב ובחן אתהאפשרויות והסכנות בהן אתה נתון וע"פ הערכת המצב פעל בהתאם . יום טוב ידידי

 

[fa jing]

שלום חיים

מה נשמע? הרבה זמן לא היינו בקשר. אני חושב שאין סתירה בינך לבין דברי עמית. עמיתץ שם את הדגש על "המשך" לחימה לאחר פריקת כלי הנשק או "אבדן" כלי הנשק ע"י התוקף. במצב כזה והיה וגרמת לו נזק חמור או חס וחלילה הריגה או הטלת מום בגופו ע"י כלי הנשק (שמלכתחילה היה של התוקף) או בידיים ריקות. משמע שאתה פגעת במישהו שכבר אינו מהווה סכנת חיים עבורך אפילו ולפני שניה הוא רצה להורגך כשבידיו הסכין/כלי הנשק. מרגע שפרקת אותו או שהוא נפרק מכלי נשקו ע"י כל גורם הנמצא בסיטואציה הרי שכבר אינו מהווה איום ולכן עפ"י החוק כפי שעמית ציטט יש מצב שתורשע באם ייגרם נזק לתוקף. איני משפטן אבל זה עפ"י הבנתי את הכתוב שהביא עמית. במחשבה ריאלית על מצבים מעין אלו בהם שניה אחת אני בסכנת חיים ובשניה שלאחריה אני כבר בשליטה על התוקף, בוודאי שלמצב יש השפעה פסיכולוגית ונפשית עלינו ולכן ייתכן ותהיה גרימת נזק או חבלה ואף הריגה של התוקף. האם במצב שכזה ניתו לטעון לאי שפיות זמנית? שכן הפסיכולוגיה ויצר ההשרדות אינם מפסקים אוטומט מרגע ניטרול האיום. האם ביה"מש מתחשב בעובדות אלו? שכן קל מאוד בראיה לאחור לנתח מצבים שכאלו מתי הפסיק האיום להיות ממשי, אך ברגע של עימות פיזי אלו שיקולים שהמתגונן גם אם ידו לבסוף היתה על העליונה אינו מביא בחשבון.

 

[רן גוגיטסו]

השאלה מתי אפשר לומר שהיריב מנוטרל

גם אם היריב נפרק מנישקו, הוא עדיין ימשיך לתקוף מכל הבא ליד, ואין סיבה שלא לחשוב שאם הוא שלף סכין פעם אחת וניסה להשתמש בה (שזו סכנת חיים), שהוא לא ינסה לעשות זאת שוב עם סכין אחרת שאולי יש לו, או עם אמצעים אחרים מאולתרים או לא. יריב מנוטרל הוא כזה שלא יכול להזיק, בין אם הוא שוכב על הרצפה חסר יכולת לזוז, או שאתה הצלחת לברוח ממנו. לדעתי אם היריב שלך נפגע מהסכין שלו במהלך הקרב (לא אחרי שהכל נגמר כמובן), אני לא חושב ששופט יגיד לך שאתה אשם בכך. אחרי הכל אתה היית בסכנת חיים במצב של הגנה עצמית.

 

[fa jing]

היי רן

זו בדיוק הבעיתיות.... ניטרלת את היריב ואתה לא בטוח שהוא ינסה לתקוף שוב? ולכן אתה גורם נזק בכדי שלא ינסה שוב מבחינת השופט זו ספקולציה בלבד, אני חושש שהמערכת המשפטית שלנו תטיל עלינו את החובה להוכיח את נכונות הספקולציה (לצערי). אני שואל האם מקרה בו אני מזיק לתוקף גם לאחר שבמבט לאחור (ההי"מש) נראה כי הוא כבר לא היווה סכנה, האם יש מקום לקבל את הטענה של אי שפיות זמנית, שכן הייתי בסכנת חיים אבל הביוכימה במח עובדת, הפסיכולוגיה והנפש גם עובדות שעות נוספות במצבים אלו. במצבים אלו אין ניתוח קר באוירה סטרילית של המצב אלא פשוט תגובה רצונית לחיות (גם לאחר חלוף הסכנה), האם זה יהיה קביל בבי"מש? לאן נעלמו עורכי הדין שבינינו? חנן

 

[פורת השוכח סיסמאות]

רבותי המלומדים

אין אני מנסה ליפות את הדברים וחיים צודק. תמיד עושים הערכת מצב. הבעייה היא שבשיטות רבות מלמדים לרמוס את התוקף ולא לנטרלו ע"מ לשפר עמדה בעזרת בריחה וחילוץ מהמקום. צרור מפתחות הוא כלי מעולה לשימושים אלה במיוחד. לא אין מקום לטענה של אי שפיות זמנית מתוך ראות עיניי כי הרי זו השפיעה עליך לקבל את ההחלטה לדקור אותו אך לא השפיעה עליך בקבלת החלטות שונחות מיד לאחר המיקרה. בתור סטודנט למישפטים צעיר אני מבטיח לך שאעשה על כך עבודת סמינריון מסודרת ואפרסם אותה לקריאה. החומר מאוד מעניין ומרחיב אופקים - מומלץ לכולם לעיין.

 

[fa jing]

ממממ חוששני שלא הבנתי

אני חייב להדגיש כי איני משפטן ואין לי הבנה מועטה בנושא. אבל האם לא זו מהות ההגדרה של אי שפיות זמנית? היה מקרה עם סיטואציה אלימה מאוד- לאור המקרה נאלץ פלוני להגן על חייו כתוצאה מסיטואציה זו הופעלו לחצים נפשיים עצומים שמקורם ברצון לשרוד בעת המקרה. בשניה X הוא מותקף עם סכין ובשניה X.1 הוא פרק את הסכין עם נלך עוד קצת על ציר הזמן ואנו כבר בטווח שמן של X+3 שניות במהלך התקיפה האלימה ונגרם נזק חמור לתוקף. אותו פרק זמן אינו יכול להיות מוגדר כאי שפיות זמנית למרות שכעבור 15 דק' מהארוע הוא עלול להבין כי הסב נזק בלתי הפיך לתוקפו? שהרי אי שפיות זמנית היא בדיוק אותו פרק הזמן בו "לא היית שפוי" לעומת הלפני/אחרי אותו פרק הזמן. אני לא מנסה להתחכם אלא פשוט מנסה להבין את ראיית המערכת המשפטית לעניינים אלו והאם היו תקדימים או אי אלו משפטים בנושא זה. חנן