נשיא מנותק...

[evglev1]

המחבל כבר היה מנוטרל.
הטענה על החשד בחגורת נפץ היא המצאה מאוחרת בשביל המשפט.

יש סרטון מהשטח שמישהו צעק "עד שבא חבלן לא נוגעים".

לא מבין מה הבעייה בכלל
אם הוא מחבל מגיע לו למות ואזריה העניש אותו .
הוא ידע שאם המחבל יגיע למשפט ולכלא הוא ישתחרר באיזשהי עיסקה וביקש למנוע את זה .

גם בלי עסקה המנהל היה נהנה מבית מלון בחינם והיה חי כמו מלך מאחורי הסורגים.

בשביל זה יש הפרדה בן מערכת החוק למשפט.
אתה לא רוצה ששוטר יעצור אותך, ישפוט אותך ויבצע את העונש.

זאת בדיוק הבעיה שהכלא הוא עונש למחבלים רק על נייר, בפועל זה היה עד בן גביר בית מלון עם סורגים.

 

[evglev1]

המחבל כבר היה מנוטרל.
הטענה על החשד בחגורת נפץ היא המצאה מאוחרת בשביל המשפט.

יש סרטון מהשטח שמישהו צעק "עד שבא חבלן לא נוגעים".

לא מבין מה הבעייה בכלל
אם הוא מחבל מגיע לו למות ואזריה העניש אותו .
הוא ידע שאם המחבל יגיע למשפט ולכלא הוא ישתחרר באיזשהי עיסקה וביקש למנוע את זה .

גם בלי עסקה המנהל היה נהנה מבית מלון בחינם והיה חי כמו מלך מאחורי הסורגים.

 

[כוכבית מצויה]

בניגוד לעמדת הרמטכ"ל: הנשיא הרצוג מחק את הרישום הפלילי לאלאור אזריה...כעת יוכל להיות שוטר.

בצה"ל הבהירו כי אזריה נמנע מהבעת חרטה ולקיחת אחריות על מעשיו גם עשור לאחר שהורשע...

לא הנשיא הוא מי שמנותק במקרה הזה.

 

[evglev1]

בניגוד לעמדת הרמטכ"ל: הנשיא הרצוג מחק את הרישום הפלילי לאלאור אזריה...כעת יוכל להיות שוטר...ולהיפרע מקפלניסטים...

בצה"ל הבהירו כי אזריה נמנע מהבעת חרטה ולקיחת אחריות על מעשיו גם עשור לאחר שהורשע...

גם משה קצב לא לקח אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה, גם אהוד אולמרט לא ואפילו דרעי לא בהרשעה הראשונה שעליה יש שנתיים בכלא.

 

[איציק5111]

בניגוד לעמדת הרמטכ"ל: הנשיא הרצוג מחק את הרישום הפלילי לאלאור אזריה...כעת יוכל להיות שוטר...ולהיפרע מקפלניסטים...

בצה"ל הבהירו כי אזריה נמנע מהבעת חרטה ולקיחת אחריות על מעשיו גם עשור לאחר שהורשע...

מה כואב לך? הוא הרג מחבל מסריח ובצדק, והמשפט של אזריה לא היה צודק בלשון המעטה

 

[evglev1]

המחבל כבר היה מנוטרל.
הטענה על החשד בחגורת נפץ היא המצאה מאוחרת בשביל המשפט.

יש סרטון מהשטח שמישהו צעק "עד שבא חבלן לא נוגעים".

לא מבין מה הבעייה בכלל
אם הוא מחבל מגיע לו למות ואזריה העניש אותו .
הוא ידע שאם המחבל יגיע למשפט ולכלא הוא ישתחרר באיזשהי עיסקה וביקש למנוע את זה .

גם בלי עסקה המנהל היה נהנה מבית מלון בחינם והיה חי כמו מלך מאחורי הסורגים.

בשביל זה יש הפרדה בן מערכת החוק למשפט.
אתה לא רוצה ששוטר יעצור אותך, ישפוט אותך ויבצע את העונש.

זאת בדיוק הבעיה שהכלא הוא עונש למחבלים רק על נייר, בפועל זה היה עד בן גביר בית מלון עם סורגים.

מה כואב לך? הוא הרג מחבל מסריח ובצדק, והמשפט של אזריה לא היה צודק בלשון המעטה

מבחינת שמלאנים קיצוניים לדקור חיילים זה זכות בסיסית של הפלסטינים.

 

[1ספי11]

יש סרטון מהשטח שמישהו צעק "עד שבא חבלן לא נוגעים".

גם בלי עסקה המנהל היה נהנה מבית מלון בחינם והיה חי כמו מלך מאחורי הסורגים.

זאת בדיוק הבעיה שהכלא הוא עונש למחבלים רק על נייר, בפועל זה היה עד בן גביר בית מלון עם סורגים.

מבחינת שמלאנים קיצוניים לדקור חיילים זה זכות בסיסית של הפלסטינים.

קשקוש מטומטם מהסוג החולני.

 

[פולגאר]

קשקוש מטומטם מהסוג החולני.

ברור, קשה לך להתמודד עם עובדות

 

[רוב הזמן נח]

היועמשית תלך לבגץ ותבקש צו על תנאי, עד שהנשיא יסביר לשופטי בגץ למה נתן לו חנינה והם יחליטו אם זה מוצדק?

 

[Harrington]

היועמשית תלך לבגץ ותבקש צו על תנאי, עד שהנשיא יסביר לשופטי בגץ למה נתן לו חנינה והם יחליטו אם זה מוצדק?

לא כדאי לה. היא תבזבז דיון בשאלה אם החלטות הנישא נתונות לביקורת שיפוטית. עדיף לה לשמור את זה למצב בו הרצוג ייתן חנינה לנתניהו.

 

[Harrington]

אינך מצליח להפתיע.
היצור הזה הורשע בדין.
צה"ל התנגד, בין היתר משום העדר חרטה והעדר הודאה באשמה ("לקיחת אחריות"), התנהגות הנחשבת מתריסה וקוראת תיגר על מערכת המשפט...אולם "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב ב)...וראה גם התמיכה ב"עתונאי" שתועד מקבל "דמי לא יחרץ" תמורת גניזת תחקיר "לא מחמיא"...

בלי קשר לאזריה דווקא, הדרישה שאדם "יביע חרטה" בטרם יזכה להטבות כלשהן היא דרישה מפגרת לכתחילה. זה נכון לכל המערכות שעוסקות בעניינים האלה, לרבות הטבות למורשע בדין שמרצה עדיין תקופת מאסר.

כך או אחרת כאמור מעלה, לטעמי הנשיא קיבל את ההחלטה הנכונה בנסיבות המקרה הזה, שקרע את החברה מבחינת עמדותיה. אז הוא עמד לדין, הורשע וריצה את עונשו. כעת לאחר כל הנ"ל הוא מקבל הטבה קטנה שתסייע לו להמשיך את חייו. החלטה טובה של הנשיא, לגמרי במקומה וכאמור מעלה, אובר-החמיצות שהיא גורמת לאנשים כמוך, בונוס לא מתוכנן אך בהחלט חביב.

לא טרחתי להתעמק במה קשור עיתונאי כזה או אחר לענין או ציטוטים כאלה או אחרים שמצאת באיזה ספר ונראים לך רלוונטיים לנושא. סומך עליך שהכל היה ענייני ושהפורום לא היה נראה אותו דבר בלי התוספות הסופר-רלוונטיות (פחחח) הללו.

 

[certified.woke]

בלי קשר לאזריה דווקא, הדרישה שאדם "יביע חרטה" בטרם יזכה להטבות כלשהן היא דרישה מפגרת לכתחילה. זה נכון לכל המערכות שעוסקות בעניינים האלה, לרבות הטבות למורשע בדין שמרצה עדיין תקופת מאסר.

כך או אחרת כאמור מעלה, לטעמי הנשיא קיבל את ההחלטה הנכונה בנסיבות המקרה הזה, שקרע את החברה מבחינת עמדותיה. אז הוא עמד לדין, הורשע וריצה את עונשו. כעת לאחר כל הנ"ל הוא מקבל הטבה קטנה שתסייע לו להמשיך את חייו. החלטה טובה של הנשיא, לגמרי במקומה וכאמור מעלה, אובר-החמיצות שהיא גורמת לאנשים כמוך, בונוס לא מתוכנן אך בהחלט חביב.

לא טרחתי להתעמק במה קשור עיתונאי כזה או אחר לענין או ציטוטים כאלה או אחרים שמצאת באיזה ספר ונראים לך רלוונטיים לנושא. סומך עליך שהכל היה ענייני ושהפורום לא היה נראה אותו דבר בלי התוספות הסופר-רלוונטיות (פחחח) הללו.

יתעמק אפוא צאן הקדושים כאן...

בשם אחדות דמיונית, הרצוג מעמיק עוד יותר את הרס המעמד של ישראל בעולם​

במקום עמדת הצבא והנורמה הראויה, בחר הנשיא באמירות הסרק של אזריה. בכך הוא העמיד את מוסד הנשיאות כולו לימין המחנה ההולך וגדל שמאמין כי דינו של מחבל – גם אם נוטרל ואינו מסכן עוד איש – הוא מוות.

הרצוג בבית הנשיא, בשבוע שעבר. מגלה, ולא בפעם הראשונה, חוסר יכולת לראות נכוחה את המציאות; צילום: איתי כהן

מרדכי קרמניצר
11:02 • 21 בספטמבר 2026

ישראל הרשמית עושה הכול כדי לפגוע במעמדה הבינלאומי ולסכן את מפקדיה ואת חייליה בהליכי משפט זרים, לאחר שהפכה את המלחמה למטרה האולטימטיבית של המדינה: בהתבטאויות הפרועות של מנהיגיה לאחר טבח 7 באוקטובר; בהתייצבות מאחורי החשודים מכוח 100 בשדה תימן; בזוועה המתרחשת בבתי המעצר והכליאה בכל הקשור לפלסטינים; בגרירת הרגליים בנוגע לחשדות בפשעי מלחמה; בטרנספר השיטתי המתחולל בגדה; בצפצוף על היועצת המשפטית לממשלה; בסירוב לאפשר כניסת עיתונאים לרצועת עזה; בחוסר הנכונות להביט במראה ולהודות במה שאי אפשר להכחיש. החלטת נשיא המדינה יצחק הרצוג להקל בעונשו של אלאור אזריה היא נדבך נוסף בהכשלה העצמית הזאת.

הנשיא מחק אתמול (שבת) את הרישום הפלילי המייחס לאזריה הריגת מחבל פצוע ומנוטרל ב־2017. על פי בית הדין הצבאי שהרשיע אותו, אזריה לא פעל מתוך תחושת סכנה אלא מתוך הכרה שלמחבל אין זכות לחיות.

תומכי אלאור אזריה ביום שחרורו מהכלא לביתו, ב-2018. הרצוג בחר להסתמך על הצהרות ריקות של אזריה שכל תכליתן לאפשר הקלה בעונשו; צילום: אילן אסייג

כתבות קשורות​

• בהחלטתו בעניין אלאור אזריה, הרצוג מתגלה שוב כנשיא קואליציוני על מלא יסמין לוי
• הרצוג ידע מה הוא עושה כשחנן את אזריה פחות מ־40 יום לבחירות יוסי ורטר
• בית הנשיא סירב לפרסם את כל הוצאותיו בזמן כהונת הרצוג יהונתן ליס

מייד לאחר שהתפרסמה הפרשה הושמעו גינויים של המעשה מפי שר הביטחון אז, משה (בוגי) יעלון, והרמטכ"ל אז, גדי איזנקוט. אלא שהתברר כי החברה הישראלית נחלקת בין מגיני אזריה לבין תומכיו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא שבשבת מבחינה מוסרית, החל בגינוי; ואולם מייד לאחר ששמע את קול ההמון, שמבחינתו הוא קול שדי, התקשר לאביו של אזריה והעמיד עצמו במחנה התומכים. מדובר במחנה גדול ובו אישים פוליטיים ומפקדים צבאיים בדימוס. מבחינתם אין הבדל בין מחבל המהווה סכנה ובין מחבל פצוע וחסר ישע. את שניהם יש להרוג – מצווה להרוג. העובדה שמדובר בהפרת חוק ברורה, בפשע חמור של קיפוח חיי אדם, בהפרת נורמה של המשפט הבינלאומי, חסרת חשיבות מבחינתם.

מאז רק גדל המחנה של המצדדים באזריה, וקטן המחנה השני. אין מדובר בהשקפה מוסרית: התומכים בה לא יעלו בדעתם להחילה על מחבל יהודי, ולא יסכימו לקבלה מצד הקורבן על חייל פצוע שלנו שהפר את דיני המלחמה. במקרים האלה הם היו תובעים את מלוא חומרת הדין עם מי שקיפח את חייהם. לתפיסתם, הצירוף מחבל ויהודי איננו אפשרי, גם כאשר הוא מתקיים במציאות. על פי המוסר היהודי החדש אין בעזה חפים מפשע, אין בגדה אנשים בעלי זכויות אדם בסיסיות ואין בפוליטיקה הישראלית מפלגה ערבית שאפשר לראות בה קול פוליטי לגיטימי.

כץ באירוע לציון הישגי השנה בהתיישבות, בירושלים, בחודש שעבר. הכניס תחת כפיפה אחת חיילים שנפצעים בשדה הקרב, או נחטפים בידי האויב, עם חיילים המבצעים פשעים; צילום: איתי כהן

קל להיווכח בכך כשמשווים את השר לשעבר יעלון לשר הביטחון הנוכחי ישראל כץ, שהטיל את כובד משקלו לטובת בקשתו של אזריה מהנשיא. כץ העז להצדיק את ההחלטה של הרצוג באומרו כי "אנחנו לא מפקירים לוחמים". בכך הכניס תחת כפיפה אחת חיילים שנפצעים בשדה הקרב, או נחטפים בידי האויב, עם חיילים המבצעים פשעים. המצפן המוסרי של כץ אינו מבחין בין הסוגים האלה – פושע וגיבור הם היינו הך מבחינתו. "התודעה המוסרית" של כץ גם מבצעת תעלול אקרובטי: היא מקרינה אחורה מאירועי 7 באוקטובר על מה שקדם להם, כאילו פעל אזריה אחרי הטבח. היא גם מזעיקה לעזרתה את שחרור המחבלים. ההיגיון שבכך דומה למה שמדריך אדם הנאלץ לעקור לעצמו עין אחת, וממהר לעקור לעצמו גם את עינו האחרת לטובת הסימטרייה.

משום מה בחר הנשיא לצרף את החלטתו לגישת כץ, תוך התנערות מהתנגדות הצבא, שהסתמכה על העובדה שאזריה נמנע מהבעת חרטה ומקבלת אחריות למעשיו גם עשור לאחר שהורשע. תחת זאת בחר הנשיא הרצוג להסתמך על הצהרות ריקות של אזריה שכל תכליתן לאפשר הקלה בעונשו, ושלפיהן הוא מכבד את ערכי צה"ל ורואה בדיעבד בירי שלו טעות מבצעית. במחלוקת על הנורמה הראויה בנוגע לאויב לאחר שנוטרל, העמיד הרצוג את מוסד הנשיאות, על כל משמעותו הסמלית והחינוכית, לימין המחנה של אזריה. הוא השתמש בו לטובת ה"נורמה" שלפיה מחבל הוא מחבל הוא מחבל, גם לאחר שנוטרל ואינו מהווה סכנה, ודינו מוות.

מחאה מחוץ למחנה בית ליד על מעצר חיילי מילואים בחשד להתעללות בעציר פלסטיני, ב-2024. על פי המוסר היהודי החדש אין בעזה חפים מפשע ואין בגדה אנשים בעלי זכויות אדם בסיסיות; צילום: אבישג שאר-ישוב

צריך להודות בצער כי המחלוקת הציבורית העזה סביב המעשה של אזריה השפיעה על הטיפול המשפטי בו. יוחסה לו עבירת הריגה, אף שלפי חומר הראיות התבקש, והיה אפשרי, לייחס לו פשע של רצח. הוא נידון לעונש קל יחסית של 18 חודשי מאסר, והרמטכ"ל איזנקוט קיצר את משך המאסר ל־14 חודשים. על רקע זה קשה עוד יותר להבין מדוע התבקשה הקלה נוספת בעונשו.

הנשיא הרצוג מראה, ולא בפעם הראשונה, חוסר יכולת או נכונות לראות את המציאות נכוחה. ובמציאות מתחולל מאבק היסטורי בין ישראל ההומניסטית, המאמינה בקדושת חיי האדם ובשוויון, ובין ישראל הגזענית, הלאומנית, האכזרית, המדכאת. יש סיבות טובות לחשוש מניצחונה של השנייה. זאת משום שיש משהו נעים ומחניף בתחושת עליונות מעצם ההשתייכות לקבוצה אתנית, וגם משום שישראל זו שולטת עכשיו ולא תיעקר מן השורש גם אם יתחלף שלטון. לצד הגיבוי שיש לה בחזון משיחי המתיימר לממש תוכנית אלוהית, המצב המתמשך של כיבוש מזמין יחס של התנשאות על הנכבש, הנתפס כנחות מעצם טבעו. ודווקא מסיבה זו כישלונו של הנשיא כה חמור.

משום מה הרצוג סבור שהוא נעתר לבקשתו של אזריה "מתוך אמונה בחשיבותם של תיקון, פיוס והיכולת להמשיך קדימה". ההפך הגמור הוא הנכון. התיקון שהחברה הישראלית זקוקה לו נואשות חייב את דחיית הבקשה, תוך השמעת מסר נורמטיבי־מוסרי מתבקש. כמו בעניין ההפיכה המשטרית, גם הפעם הנשיא מתרגם את ערך האחדות, שהוא ערך־העל מבחינתו, לאחדות עם אויבי הדמוקרטיה ועם הגזענים, תוך הליכה לקראתם. אוי לה לאחדות שכזאת. אוי לנו שזו הבשורה היוצאת ממוסד הנשיאות – שהיה צריך להיות מופת להומניזם יהודי וביתו המזמין של הכלל הישראלי, על כל מיעוטיו.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

בשם אחדות דמיונית, הרצוג מעמיק עוד יותר את הרס המעמד של ישראל בעולם​

במקום עמדת הצבא והנורמה הראויה, בחר הנשיא באמירות הסרק של אזריה. בכך הוא העמיד את מוסד הנשיאות כולו לימין המחנה ההולך וגדל שמאמין כי דינו של מחבל – גם אם נוטרל ואינו מסכן עוד איש – הוא מוות.

ככה כל מחבל צריך לדעת, שדינו מוות!

מייד לאחר שהתפרסמה הפרשה הושמעו גינויים של המעשה מפי שר הביטחון אז, משה (בוגי) יעלון, והרמטכ"ל אז, גדי איזנקוט.

זאת סיבה מספיק טובה לא לבחור באייזנקוט, שלא רואה חייל כבן של כולם

אלא שהתברר כי החברה הישראלית נחלקת בין מגיני אזריה לבין תומכיו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא שבשבת מבחינה מוסרית, החל בגינוי; ואולם מייד לאחר ששמע את קול ההמון, שמבחינתו הוא קול שדי, התקשר לאביו של אזריה והעמיד עצמו במחנה התומכים. מדובר במחנה גדול ובו אישים פוליטיים ומפקדים צבאיים בדימוס. מבחינתם אין הבדל בין מחבל המהווה סכנה ובין מחבל פצוע וחסר ישע. את שניהם יש להרוג – מצווה להרוג. העובדה שמדובר בהפרת חוק ברורה, בפשע חמור של קיפוח חיי אדם, בהפרת נורמה של המשפט הבינלאומי, חסרת חשיבות מבחינתם.

מאז רק גדל המחנה של המצדדים באזריה, וקטן המחנה השני. אין מדובר בהשקפה מוסרית: התומכים בה לא יעלו בדעתם להחילה על מחבל יהודי, ולא יסכימו לקבלה מצד הקורבן על חייל פצוע שלנו שהפר את דיני המלחמה. במקרים האלה הם היו תובעים את מלוא חומרת הדין עם מי שקיפח את חייהם. לתפיסתם, הצירוף מחבל ויהודי איננו אפשרי, גם כאשר הוא מתקיים במציאות. על פי המוסר היהודי החדש אין בעזה חפים מפשע, אין בגדה אנשים בעלי זכויות אדם בסיסיות ואין בפוליטיקה הישראלית מפלגה ערבית שאפשר לראות בה קול פוליטי לגיטימי.

כץ באירוע לציון הישגי השנה בהתיישבות, בירושלים, בחודש שעבר. הכניס תחת כפיפה אחת חיילים שנפצעים בשדה הקרב, או נחטפים בידי האויב, עם חיילים המבצעים פשעים; צילום: איתי כהן

החברה הישראלית רואה שהצדק בסוף מנצח ושיש תקווה עוד למדינה.

צריך להודות בצער כי המחלוקת הציבורית העזה סביב המעשה של אזריה השפיעה על הטיפול המשפטי בו. יוחסה לו עבירת הריגה, אף שלפי חומר הראיות התבקש, והיה אפשרי, לייחס לו פשע של רצח. הוא נידון לעונש קל יחסית של 18 חודשי מאסר, והרמטכ"ל איזנקוט קיצר את משך המאסר ל־14 חודשים. על רקע זה קשה עוד יותר להבין מדוע התבקשה הקלה נוספת בעונשו.

הנשיא הרצוג לעת זקנתו מתחיל ליישם את הערכים שחיים, אביו הנשיא לשעבר ז"ל, הקנה לו.
כעת, נותר לו ליישם את הממלכתיות שלו גם בהענקת חנינה לנתניהו

 

[certified.woke]

ככה כל מחבל צריך לדעת, שדינו מוות!

זאת סיבה מספיק טובה לא לבחור באייזנקוט, שלא רואה חייל כבן של כולם

החברה הישראלית רואה שהצדק בסוף מנצח ושיש תקווה עוד למדינה.

הנשיא הרצוג לעת זקנתו מתחיל ליישם את הערכים שחיים, אביו הנשיא לשעבר ז"ל, הקנה לו.
כעת, נותר לו ליישם את הממלכתיות שלו גם בהענקת חנינה לנתניהו

ואו, את מתחרה על משבצת האשה ברשימת הלכוד?

 

[Harrington]

יתעמק אפוא צאן הקדושים כאן...

בשם אחדות דמיונית, הרצוג מעמיק עוד יותר את הרס המעמד של ישראל בעולם​

במקום עמדת הצבא והנורמה הראויה, בחר הנשיא באמירות הסרק של אזריה. בכך הוא העמיד את מוסד הנשיאות כולו לימין המחנה ההולך וגדל שמאמין כי דינו של מחבל – גם אם נוטרל ואינו מסכן עוד איש – הוא מוות.

הרצוג בבית הנשיא, בשבוע שעבר. מגלה, ולא בפעם הראשונה, חוסר יכולת לראות נכוחה את המציאות; צילום: איתי כהן

מרדכי קרמניצר
11:02 • 21 בספטמבר 2026

ישראל הרשמית עושה הכול כדי לפגוע במעמדה הבינלאומי ולסכן את מפקדיה ואת חייליה בהליכי משפט זרים, לאחר שהפכה את המלחמה למטרה האולטימטיבית של המדינה: בהתבטאויות הפרועות של מנהיגיה לאחר טבח 7 באוקטובר; בהתייצבות מאחורי החשודים מכוח 100 בשדה תימן; בזוועה המתרחשת בבתי המעצר והכליאה בכל הקשור לפלסטינים; בגרירת הרגליים בנוגע לחשדות בפשעי מלחמה; בטרנספר השיטתי המתחולל בגדה; בצפצוף על היועצת המשפטית לממשלה; בסירוב לאפשר כניסת עיתונאים לרצועת עזה; בחוסר הנכונות להביט במראה ולהודות במה שאי אפשר להכחיש. החלטת נשיא המדינה יצחק הרצוג להקל בעונשו של אלאור אזריה היא נדבך נוסף בהכשלה העצמית הזאת.

הנשיא מחק אתמול (שבת) את הרישום הפלילי המייחס לאזריה הריגת מחבל פצוע ומנוטרל ב־2017. על פי בית הדין הצבאי שהרשיע אותו, אזריה לא פעל מתוך תחושת סכנה אלא מתוך הכרה שלמחבל אין זכות לחיות.

תומכי אלאור אזריה ביום שחרורו מהכלא לביתו, ב-2018. הרצוג בחר להסתמך על הצהרות ריקות של אזריה שכל תכליתן לאפשר הקלה בעונשו; צילום: אילן אסייג

כתבות קשורות​

• בהחלטתו בעניין אלאור אזריה, הרצוג מתגלה שוב כנשיא קואליציוני על מלא יסמין לוי
• הרצוג ידע מה הוא עושה כשחנן את אזריה פחות מ־40 יום לבחירות יוסי ורטר
• בית הנשיא סירב לפרסם את כל הוצאותיו בזמן כהונת הרצוג יהונתן ליס

מייד לאחר שהתפרסמה הפרשה הושמעו גינויים של המעשה מפי שר הביטחון אז, משה (בוגי) יעלון, והרמטכ"ל אז, גדי איזנקוט. אלא שהתברר כי החברה הישראלית נחלקת בין מגיני אזריה לבין תומכיו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא שבשבת מבחינה מוסרית, החל בגינוי; ואולם מייד לאחר ששמע את קול ההמון, שמבחינתו הוא קול שדי, התקשר לאביו של אזריה והעמיד עצמו במחנה התומכים. מדובר במחנה גדול ובו אישים פוליטיים ומפקדים צבאיים בדימוס. מבחינתם אין הבדל בין מחבל המהווה סכנה ובין מחבל פצוע וחסר ישע. את שניהם יש להרוג – מצווה להרוג. העובדה שמדובר בהפרת חוק ברורה, בפשע חמור של קיפוח חיי אדם, בהפרת נורמה של המשפט הבינלאומי, חסרת חשיבות מבחינתם.

מאז רק גדל המחנה של המצדדים באזריה, וקטן המחנה השני. אין מדובר בהשקפה מוסרית: התומכים בה לא יעלו בדעתם להחילה על מחבל יהודי, ולא יסכימו לקבלה מצד הקורבן על חייל פצוע שלנו שהפר את דיני המלחמה. במקרים האלה הם היו תובעים את מלוא חומרת הדין עם מי שקיפח את חייהם. לתפיסתם, הצירוף מחבל ויהודי איננו אפשרי, גם כאשר הוא מתקיים במציאות. על פי המוסר היהודי החדש אין בעזה חפים מפשע, אין בגדה אנשים בעלי זכויות אדם בסיסיות ואין בפוליטיקה הישראלית מפלגה ערבית שאפשר לראות בה קול פוליטי לגיטימי.

כץ באירוע לציון הישגי השנה בהתיישבות, בירושלים, בחודש שעבר. הכניס תחת כפיפה אחת חיילים שנפצעים בשדה הקרב, או נחטפים בידי האויב, עם חיילים המבצעים פשעים; צילום: איתי כהן

קל להיווכח בכך כשמשווים את השר לשעבר יעלון לשר הביטחון הנוכחי ישראל כץ, שהטיל את כובד משקלו לטובת בקשתו של אזריה מהנשיא. כץ העז להצדיק את ההחלטה של הרצוג באומרו כי "אנחנו לא מפקירים לוחמים". בכך הכניס תחת כפיפה אחת חיילים שנפצעים בשדה הקרב, או נחטפים בידי האויב, עם חיילים המבצעים פשעים. המצפן המוסרי של כץ אינו מבחין בין הסוגים האלה – פושע וגיבור הם היינו הך מבחינתו. "התודעה המוסרית" של כץ גם מבצעת תעלול אקרובטי: היא מקרינה אחורה מאירועי 7 באוקטובר על מה שקדם להם, כאילו פעל אזריה אחרי הטבח. היא גם מזעיקה לעזרתה את שחרור המחבלים. ההיגיון שבכך דומה למה שמדריך אדם הנאלץ לעקור לעצמו עין אחת, וממהר לעקור לעצמו גם את עינו האחרת לטובת הסימטרייה.

משום מה בחר הנשיא לצרף את החלטתו לגישת כץ, תוך התנערות מהתנגדות הצבא, שהסתמכה על העובדה שאזריה נמנע מהבעת חרטה ומקבלת אחריות למעשיו גם עשור לאחר שהורשע. תחת זאת בחר הנשיא הרצוג להסתמך על הצהרות ריקות של אזריה שכל תכליתן לאפשר הקלה בעונשו, ושלפיהן הוא מכבד את ערכי צה"ל ורואה בדיעבד בירי שלו טעות מבצעית. במחלוקת על הנורמה הראויה בנוגע לאויב לאחר שנוטרל, העמיד הרצוג את מוסד הנשיאות, על כל משמעותו הסמלית והחינוכית, לימין המחנה של אזריה. הוא השתמש בו לטובת ה"נורמה" שלפיה מחבל הוא מחבל הוא מחבל, גם לאחר שנוטרל ואינו מהווה סכנה, ודינו מוות.

מחאה מחוץ למחנה בית ליד על מעצר חיילי מילואים בחשד להתעללות בעציר פלסטיני, ב-2024. על פי המוסר היהודי החדש אין בעזה חפים מפשע ואין בגדה אנשים בעלי זכויות אדם בסיסיות; צילום: אבישג שאר-ישוב

צריך להודות בצער כי המחלוקת הציבורית העזה סביב המעשה של אזריה השפיעה על הטיפול המשפטי בו. יוחסה לו עבירת הריגה, אף שלפי חומר הראיות התבקש, והיה אפשרי, לייחס לו פשע של רצח. הוא נידון לעונש קל יחסית של 18 חודשי מאסר, והרמטכ"ל איזנקוט קיצר את משך המאסר ל־14 חודשים. על רקע זה קשה עוד יותר להבין מדוע התבקשה הקלה נוספת בעונשו.

הנשיא הרצוג מראה, ולא בפעם הראשונה, חוסר יכולת או נכונות לראות את המציאות נכוחה. ובמציאות מתחולל מאבק היסטורי בין ישראל ההומניסטית, המאמינה בקדושת חיי האדם ובשוויון, ובין ישראל הגזענית, הלאומנית, האכזרית, המדכאת. יש סיבות טובות לחשוש מניצחונה של השנייה. זאת משום שיש משהו נעים ומחניף בתחושת עליונות מעצם ההשתייכות לקבוצה אתנית, וגם משום שישראל זו שולטת עכשיו ולא תיעקר מן השורש גם אם יתחלף שלטון. לצד הגיבוי שיש לה בחזון משיחי המתיימר לממש תוכנית אלוהית, המצב המתמשך של כיבוש מזמין יחס של התנשאות על הנכבש, הנתפס כנחות מעצם טבעו. ודווקא מסיבה זו כישלונו של הנשיא כה חמור.

משום מה הרצוג סבור שהוא נעתר לבקשתו של אזריה "מתוך אמונה בחשיבותם של תיקון, פיוס והיכולת להמשיך קדימה". ההפך הגמור הוא הנכון. התיקון שהחברה הישראלית זקוקה לו נואשות חייב את דחיית הבקשה, תוך השמעת מסר נורמטיבי־מוסרי מתבקש. כמו בעניין ההפיכה המשטרית, גם הפעם הנשיא מתרגם את ערך האחדות, שהוא ערך־העל מבחינתו, לאחדות עם אויבי הדמוקרטיה ועם הגזענים, תוך הליכה לקראתם. אוי לה לאחדות שכזאת. אוי לנו שזו הבשורה היוצאת ממוסד הנשיאות – שהיה צריך להיות מופת להומניזם יהודי וביתו המזמין של הכלל הישראלי, על כל מיעוטיו.

צפה בקובץ המצורף 150806

יש תקציר?

 

[certified.woke]

בלי קשר לאזריה דווקא, הדרישה שאדם "יביע חרטה" בטרם יזכה להטבות כלשהן היא דרישה מפגרת לכתחילה. זה נכון לכל המערכות שעוסקות בעניינים האלה, לרבות הטבות למורשע בדין שמרצה עדיין תקופת מאסר.

כך או אחרת כאמור מעלה, לטעמי הנשיא קיבל את ההחלטה הנכונה בנסיבות המקרה הזה, שקרע את החברה מבחינת עמדותיה. אז הוא עמד לדין, הורשע וריצה את עונשו. כעת לאחר כל הנ"ל הוא מקבל הטבה קטנה שתסייע לו להמשיך את חייו. החלטה טובה של הנשיא, לגמרי במקומה וכאמור מעלה, אובר-החמיצות שהיא גורמת לאנשים כמוך, בונוס לא מתוכנן אך בהחלט חביב.

לא טרחתי להתעמק במה קשור עיתונאי כזה או אחר לענין או ציטוטים כאלה או אחרים שמצאת באיזה ספר ונראים לך רלוונטיים לנושא. סומך עליך שהכל היה ענייני ושהפורום לא היה נראה אותו דבר בלי התוספות הסופר-רלוונטיות (פחחח) הללו.

דרישה מפגרת?
אינני משפטפטן, אך תמיד אני רואה בנמוקי סניגורים לקולא את המלים "הנאשם הביע חרטה ולקח אחריות".
מובן כי יתכנו עיוותי-דין איומים בהם לא היתה לנאשם כלל יד במעשים שיוחסו לו ולכן כופר מכללא באישומים, אך התרסה, הכחשה וכפירה בסמכות בית-דין - אינם מיטיבים עימו.

ומעל לכל, אלאור אזריה אינו הילד של כולנו, ממש כפי שחמישה העמלקים משדה תימן אינם עַמֵנוּ.
הוא עשב שוטה שגדל בגינתכם ומחניק צמחי-תרבות...וכן הם...

הנשיא - שוטה מביך ומצער, ואפשר שמנסה להכתים את איזנקוט אשר היה אז רמטכ"ל...

 

[Harrington]

דרישה מפגרת?
אינני משפטפטן, אך תמיד אני רואה בנמוקי סניגורים לקולא את המלים "הנאשם הביע חרטה ולקח אחריות".
מובן כי יתכנו עיוותי-דין איומים בהם לא היתה לנאשם כלל יד במעשים שיוחסו לו ולכן כופר מכללא באישומים, אך התרסה, הכחשה וכפירה בסמכות בית-דין - אינם מיטיבים עימו.

ומעל לכל, אלאור אזריה אינו הילד של כולנו, ממש כפי שחמישה העמלקים משדה תימן אינם עַמֵנוּ.
הוא עשב שוטה שגדל בגינתכם ומחניק צמחי-תרבות...וכן הם...

הנשיא - שוטה מביך ומצער, ואפשר שמנסה להכתים את איזנקוט אשר היה אז רמטכ"ל...

אכן דרישה מפגרת, כאמור מעלה. זה שזאת היום הדרישה ועל כן עו"ד משתמשים בה כדי לקדם את האינטרסים של לקוחותיהם, לא מעלה ולא מוריד לדעתי זו.

זכותו של בן אדם להאמין אמונה שלמה ותמה בחפותו. זכותו להאמין בחפותו גם אם בית המשפט קבע את אשמתו. מגוחך לדרוש ממנו להפסיק להאמין בחפותו רק בגלל שבית המשפט סבר אחרת. אלא מאי, אדם שמאמין בחפותו פר הגדרה לא יכול כמובן להביע חרטה על מעשיו, שכן לשיטתו כלל לא ביצע אותם או שביצע אותם בנסיבות בהן זאת לא הייתה אשמתו. אז מה בעצם אנחנו מבקשים עם הדרישה המפגרת הזאת? בס"ה שמועמדים לחנינה (למשל) ישקרו לנו. זה הכל.

בעיני זה מפגר לחלוטין. יתכנו 1,001 שיקולים לחנינה (למשל) בלי התנאי המטופש והשקרי הזה.

כל קשר בין זה לשאלה אם אלאור אזריה "הבן של כולנו" אם לאו, דמיוני לחלוטין. כנ"ל אופיו של נשיא המדינה.

 

[certified.woke]

אכן דרישה מפגרת, כאמור מעלה. זה שזאת היום הדרישה ועל כן עו"ד משתמשים בה כדי לקדם את האינטרסים של לקוחותיהם, לא מעלה ולא מוריד לדעתי זו.

זכותו של בן אדם להאמין אמונה שלמה ותמה בחפותו. זכותו להאמין בחפותו גם אם בית המשפט קבע את אשמתו. מגוחך לדרוש ממנו להפסיק להאמין בחפותו רק בגלל שבית המשפט סבר אחרת. אלא מאי, אדם שמאמין בחפותו פר הגדרה לא יכול כמובן להביע חרטה על מעשיו, שכן לשיטתו כלל לא ביצע אותם או שביצע אותם בנסיבות בהן זאת לא הייתה אשמתו. אז מה בעצם אנחנו מבקשים עם הדרישה המפגרת הזאת? בס"ה שמועמדים לחנינה (למשל) ישקרו לנו. זה הכל.

בעיני זה מפגר לחלוטין. יתכנו 1,001 שיקולים לחנינה (למשל) בלי התנאי המטופש והשקרי הזה.

כל קשר בין זה לשאלה אם אלאור אזריה "הבן של כולנו" אם לאו, דמיוני לחלוטין. כנ"ל אופיו של נשיא המדינה.

זכותך לדעה משלך, כמובן...

 

[Harrington]

זכותך לדעה משלך, כמובן...

וזכותך להתייחס אליה עניינית ביום מן הימים. עדכנני (או את נכדי) אם וכאשר תחליט לעשות כן.

מיצינו.

 

[certified.woke]

וזכותך להתייחס אליה עניינית ביום מן הימים. עדכנני (או את נכדי) אם וכאשר תחליט לעשות כן.

מיצינו.

אין ענין כלשהו בדבריך, אליו נתן להתיחס ענינית...