זה סרט שמוצג כעת בערוץ דוקו Yes
מסופר שם על נשים שהיו נשואות לאוליגרכים ואחרי שנים רבות של שפע ועושר הן מצאו את עצמן מחוץ למשחק.
לפי סקר שנערך שם, מסתבר ש-70 אחוז מנישואים לאוליגרכים אינם "מחזיקים מים".
למעט אחת בשם נטליה פוטנינה שהכירה את בעלה האוליגרך עוד מתקופת בית ספר התיכון
נולדו להם שלושה ילדים ובאיזשהו שלב הוא החליט להעיף אותה מחייו.
אבל היא לא נותרה חייבת והחליטה בניגוד לנשים האחרות לתבוע אותו ודורשת חלק נכבד מהונו שנמדד במיליארדים רבים.
ויש את מאשה סובול עלמה צעירה מאיזה כפר רוסי נידח
שהחליטה שהיא לא רוצה סתם כך להתחתן עם איזה טרמחו כפרי
אלא רק עם איש עשיר, רצוי מאד עשיר.
היא עזבה בית כפרי חם, הורים תומכים ויצאה לעיר הגדולה.
דבר ראשון היא הלכה להירשם בסוכנות דוגמנות כי משם הקרש קפיצה תהיה יותר קפיצית לתפוס לה אוליגרך משלה.
בראיון עם המנהל של הסוכנות היא אמרה לו שהיא בת 22 אבל לדעתי היא לא פחות מ-28 ובאותו מעמד הוא אמר לה משפט מזעזע
"תראי מגיעות לכאן הרבה בנות שרוצות להיות דוגמניות, יש כאלה איך שאני רואה אותן אז אני מיד אומר: וואוו..
אצלך אני לא יכול לומר אותו הדבר".
ובכל זאת הוא לקח כמה תמונות שהוא עצמו צילם אותה ומשם היא קפצה להירשם ל"בית ספר לכלבות". זה בית ספר רוסי שבו מלמדים
נשים כיצד הן צריכות להתנהג כדי לתפוס להן אוליגרך משלהן.
היו שם כמה נשים שלא כל כך צעירות ולא מצודדות, אין לי צל של מושג איזה אוליגרך בכלל ירצה לקחת אותן.
אבל מה איכפת להן לחלום? לפעמים לפנטז ולחלום שווה יותר מהמציאות.
בסוף הפרק הזה מאשה חזרה לכפר שלה עם הזנב מקופל בין הרגליים, לא אוליגרך ולא בטיח.
מסתבר שלא רק שאין מספיק אוליגרכים לכולן.
אלא בשל הקורונה והמצב הכלכלי הירוד מספרם רק הולך ומתמעט ואלה מהאוליגרכים שכבר פנויים אחרי שזרקו את הקשישה הקודמת
אז מחוסר ברירה לקחו להם בבת אחת כמה נשים צעירות ולא הסתפקו רק באחת.
איך אמרה אחת שהייתה נשואה לאיש בטחון בכיר בממשלה ועשיר מאד שגם נזרקה לאנחות?: האושר זה לא רק הכסף, אלא האהבה.
מסופר שם על נשים שהיו נשואות לאוליגרכים ואחרי שנים רבות של שפע ועושר הן מצאו את עצמן מחוץ למשחק.
לפי סקר שנערך שם, מסתבר ש-70 אחוז מנישואים לאוליגרכים אינם "מחזיקים מים".
למעט אחת בשם נטליה פוטנינה שהכירה את בעלה האוליגרך עוד מתקופת בית ספר התיכון
נולדו להם שלושה ילדים ובאיזשהו שלב הוא החליט להעיף אותה מחייו.
אבל היא לא נותרה חייבת והחליטה בניגוד לנשים האחרות לתבוע אותו ודורשת חלק נכבד מהונו שנמדד במיליארדים רבים.
ויש את מאשה סובול עלמה צעירה מאיזה כפר רוסי נידח
שהחליטה שהיא לא רוצה סתם כך להתחתן עם איזה טרמחו כפרי
אלא רק עם איש עשיר, רצוי מאד עשיר.
היא עזבה בית כפרי חם, הורים תומכים ויצאה לעיר הגדולה.
דבר ראשון היא הלכה להירשם בסוכנות דוגמנות כי משם הקרש קפיצה תהיה יותר קפיצית לתפוס לה אוליגרך משלה.
בראיון עם המנהל של הסוכנות היא אמרה לו שהיא בת 22 אבל לדעתי היא לא פחות מ-28 ובאותו מעמד הוא אמר לה משפט מזעזע
"תראי מגיעות לכאן הרבה בנות שרוצות להיות דוגמניות, יש כאלה איך שאני רואה אותן אז אני מיד אומר: וואוו..
אצלך אני לא יכול לומר אותו הדבר".
ובכל זאת הוא לקח כמה תמונות שהוא עצמו צילם אותה ומשם היא קפצה להירשם ל"בית ספר לכלבות". זה בית ספר רוסי שבו מלמדים
נשים כיצד הן צריכות להתנהג כדי לתפוס להן אוליגרך משלהן.
היו שם כמה נשים שלא כל כך צעירות ולא מצודדות, אין לי צל של מושג איזה אוליגרך בכלל ירצה לקחת אותן.
אבל מה איכפת להן לחלום? לפעמים לפנטז ולחלום שווה יותר מהמציאות.
בסוף הפרק הזה מאשה חזרה לכפר שלה עם הזנב מקופל בין הרגליים, לא אוליגרך ולא בטיח.
מסתבר שלא רק שאין מספיק אוליגרכים לכולן.
אלא בשל הקורונה והמצב הכלכלי הירוד מספרם רק הולך ומתמעט ואלה מהאוליגרכים שכבר פנויים אחרי שזרקו את הקשישה הקודמת
אז מחוסר ברירה לקחו להם בבת אחת כמה נשים צעירות ולא הסתפקו רק באחת.
איך אמרה אחת שהייתה נשואה לאיש בטחון בכיר בממשלה ועשיר מאד שגם נזרקה לאנחות?: האושר זה לא רק הכסף, אלא האהבה.