נשבר לי

[ערן המגניב]

נשבר לי

באמת שנשבר לי למה החיים לא יכולים להסתדר פעם אחת ודי. למה יש דרג ולמה יש זרג ולמה תמיד אני הזרג? למה פעם אחת אני לא יכול לקום בבוקר ולהגיד הצלחתי יש לי את זה זה כולם ככה? או שזה רק אני. למה במקום להשתחרר מהצבא אחרי שלוש שנים של באמת סבל הייתי צריך להשתחרר עם סבל וייסורים במקום בכיף ולזכור רק את החוויות למה בעבודה החדשה שלי שהיא טובה אני כבר אחרי שלושה חודשים רב עם המעסיק? מה לא בסדר אצלי למה כל העולם בסדר ואני לא?

 

[ohadro1]

נראה לי..

שהכל הולך לפי צורת ההסתכלות, אם אתה תהיה נוח עם אחרים ועם החיים, תדע מתי לוותר ותשמח על מה שיש לך, אני בטוח שהחיים יראו לך פתאום הרבה יותר טובים ממה שהם נראים לך עכשיו. אני יודע גם שיש מצבים שבאמת המזל תמיד לרעתך, אני חושב שזה לא המקרה שלך. בהצלחה, לילה טוב

 

[shana86]

מכירה את ההרגשה

שכלום לא מסתדר ומה שהולך לאחרים חלק הולך לי קשה... אין מה לעשות, צריכים להפסיק לחשוב על זה ולהתעסק בזה כי זה לא מועיל ורק מחרפן. מקווה שהועלתי קצת

 

[adamsplit]

ההרגשה היא הרגשה מוכרת

שיא האנושיות לעיתים גם אני מרגיש ככה. ואז אני נזכר במשהו שקראתי בספר של פסיכולוג פעם.. הוא מספר על מטופלת שלו שהייתה בטוחה שרק רע לה בחיים כבר שנים, הוא מסביר כמה התחושה הזאת לא רציונלית.. הרי במהלך יום קורים כל כך הרבה דברים, לא יכול להיות שבמהלך שנים שום דבר טוב לא קרה... סביר להניח שפעם ביום היא חייכה וצחקה, שקרה לה מקרה טוב, אבל היא שמדגישה את הרע, זוכרת רק אותו.. המלצתי לך? צא לך מעצמך, עזור לסביבה,הפרספקטיבה משתנה לחלוטין היום אני יודע, שגם בעתות השפל שלי יש לי את הבריאות שלי, את המשפחה והקרובים, אני יודע שאם אני אפול לא יחסרו האנשים שירימו אותי. וכל זה מראה לי, שכנראה שאני חי חיים לא רעים בכלל.

 

[פרפרי אהבה]

אני תמיד מזכירה לעצמי-

שגם אם יש רע, תמיד יהיה בסופו של דבר -טוב. וכדי שדברים טובים יקרו, צריך לפעול. אולי עדיין לא מצאת את מקומך? סה"כ אתה בחור צעיר וזה לא קל, אבל ככל שגדלים, צוברים ניסיון. והנה ממרומי רבע ל-25

, יכולה לומר לך שאני כל כך במקום שונה ממה שהייתי בגיל 20, שחשבתי שהכל נאחס כי הרגשתי שלא מסתדר לי- גם אז הייתה לי פרידה כואבת, גם הפסיכומטרי לא היה משהו, לא הייתי בטוחה לגבי מה אלמד, בעבודה לא היה לי נעים כי הרגשתי שזה סתם. והנה כמה שנים אחרי זה, ואני עובדת בעבודה מדהימה שאני אוהבת מאוד, עם בן זוג מדהים ומקסים, והשבוע התחלתי שנה ד' בלימודי חינוך ואני אוטוטו מסיימת את התואר הראשון שלי

. המסקנה: דברים יכולים להשתנות אם נאמין ונעבוד כדי שישתנו

.