modela da casa
New member
נשברתי!
אחרי חודש, עכשיו נשברתי- עשנתי סיגריה. נסיתי לגבש דעה אחרת, כמה טוב שאני לא מעשנת. האמת? לא היה לי טוב בכלל, ועכשיו אחרי הסיגריה אני מרגישה נהדר. היה לי מעפן בלי סיגריות, היה לי רע, רציתי לישון כל הזמן, אפילו בכיתי. ועכשיו עשנתי סיגריה, מפחיד אותי לחשוב שאחזור לעשן כמו לפני חודש. עוד יותר מפחיד אותי לדעת שעכשיו אני מתחילה שוב את מעגל הגמילה... הימים הראשונים הכ"כ קשים שעברתי יתחילו שוב. זה מעפן. לא יודעת אם טוב לי או לא. ובכלל, הפסקתי בשביל עצמי והמשכתי בשביל אחרים... ומה עכשיו? מה אני צריכה לחשוב? אני מנסה לנחם את עצמי בכך שאלך לאיזה מכון, שמעתי שיש 2 מכונים ממש טובים, אבל אולי המחשבה הזאת היא סתם תירוץ. למישהו יש משהו להגיד לי? משפטים כמו "את יודעת שיותר טוב לך להפסיק" לא יעודד אותי. הרי ברור לי שגוף האדם חזק יותר בלי סיגריות. אבל לא טוב לי בלי סיגריות אני מרגישה אומללה לא כיף לי, לא טוב לי, אני לא נהנת לצאת, לא נהנת מכלום.
אחרי חודש, עכשיו נשברתי- עשנתי סיגריה. נסיתי לגבש דעה אחרת, כמה טוב שאני לא מעשנת. האמת? לא היה לי טוב בכלל, ועכשיו אחרי הסיגריה אני מרגישה נהדר. היה לי מעפן בלי סיגריות, היה לי רע, רציתי לישון כל הזמן, אפילו בכיתי. ועכשיו עשנתי סיגריה, מפחיד אותי לחשוב שאחזור לעשן כמו לפני חודש. עוד יותר מפחיד אותי לדעת שעכשיו אני מתחילה שוב את מעגל הגמילה... הימים הראשונים הכ"כ קשים שעברתי יתחילו שוב. זה מעפן. לא יודעת אם טוב לי או לא. ובכלל, הפסקתי בשביל עצמי והמשכתי בשביל אחרים... ומה עכשיו? מה אני צריכה לחשוב? אני מנסה לנחם את עצמי בכך שאלך לאיזה מכון, שמעתי שיש 2 מכונים ממש טובים, אבל אולי המחשבה הזאת היא סתם תירוץ. למישהו יש משהו להגיד לי? משפטים כמו "את יודעת שיותר טוב לך להפסיק" לא יעודד אותי. הרי ברור לי שגוף האדם חזק יותר בלי סיגריות. אבל לא טוב לי בלי סיגריות אני מרגישה אומללה לא כיף לי, לא טוב לי, אני לא נהנת לצאת, לא נהנת מכלום.