נשא מעניין לדיון:

d r o r y

New member
נשא מעניין לדיון:

ובכן,השאלה שבה הייתי רוצה שנדון,היא איך אתם בוחרים את החברים/הסביבה שלכם?עפ"י אילו קריטריונים אתם מחליטים עם מי להתחבר ועם מי לא?עם איזה סוג אנשים יש לכם כימיה טובה ועם איזה לא?מה הוא הטיפוס שלכם? למעשה,כל אלו הן כמה שאלות שמרכיבות ביחד שאלה אחת. דיון פורה...
 

Shine Girl

New member
אז ככה-

אני בוחרת את החברים שלי לפי- אופי (נאמנות, יחס טוב וכו'....) אממ אני לא אוהבת להסתובב עם ילדים שחושבים את עצמם יותר מידי מהאחר (חושבים שהם the best)...אני אוהבת לבלות עם בני אדם שכאילו הם זה כמו אתם,( שהם בעצם מביאים לך יחס שווה גם אם הוא יותר טוב ממך בתחום מסוים) אממ...בני אדם שמצחיקים אותי ושכיף להיות לידם...בוא נגיד- לא משעמם להיות איתם!! (זה לא אומר כלום) יש לי חברות בכלל לא מצחיקות-אבל כיף להיות בסביבתם!! אני לא אוהבת תחלוקה הזאת של **פריקים **פאקצות **ערסים **חננות **קולים וכו' ....אבל לצערי הרב זה מה שכיום הולך בכל מקום!!!!! לפחות בשכבה שלי....כולם מדברים על זה! וכאילו כל אחד הוא בנדאם לכל אחד יש תאופי שלו, מראה חיצוני לא אומר כלום!!!!!! אני לא משתייכת לשום ** אני ממוצעת נגיד ככה...יש לי חברה שמנסה להיות פריקית ובכל זאת אני חברה שלה, מה שהיא מחליטה להיות לא יפריד תקשר בנינו... כי יש לה אופי מהמם לפי המראה שלה אני לא אשלול אותה(מראה של פריקית
)....ויש לי גם חברה פאקצית,(ככה מכנים אותה) (שזה דיי נמאס) וכולם שואלים אותי "את והיא מה הקשר"? כן....אן קשר אבל היא סופר נחמדה אלי....אבל הרוב שאני מתחברת איתם הם כמוני... אה עוד משו....יש לי אח ערס יותר ממה שאפשר לחשוב...זה מזה מוזר לי העניין הזה ..אני ההפך המוחלט שלו...כל המורות אומרות את אחות של____??? מוזר בהחלט!!! אבל אני מתחברת אליו רק מהסיבה שהוא אח שלי יש לנו קשר!!! אבל ככה ביום יום אם ערס יתחיל איתי אני יורקת לכיוון שלו...סליחה עם פגעתי במישהו....אבל שונאת תאופי שלהם...אממ כל הדברים הנוראים שקראו בשכבה שלי (גניבות מכות וכו') זה רק מהם... אני יודעת אני לא צריכה להגזים....גם יש כאלו נחמדים(כמו אח שלי למשל
(אך לא?)
 

angel enamorado

New member
בחירת חברים ../images/Emo39.gif

אני לא יכולה להצביע על נקודות ספציפיות שאני בוחנת לפני שאני מתחברת עם אנשים. לדעתי זה מתחלק ל- כאלה שבראש שלך, וכאלה שממש רחוק ממנו. ז"א, למשל בקורס/טירונות, היינו 50 בנות, אז הרי ברור שלא עם כולם התחברתי, והיו כאלה שהייתי רחוקה מלהתחבר אליהן ולמה? אנוכיות, שטחיות, שיחות שחוזרות על עצמן (חוסר יכולת לתקשר על דברים מעבר לבגד/איפור/חבר). אני לא בוחרת ע"פ קריטריונים. אני יכולה להגיד שאני מתחברת יותר לטיפוסים בעלי ציניות, שיודעים לצחוק כשהעולם צוחק. מתחברת לכאלה שמדברים על דברים, שיש בהם קצת יותר עומק. לאילו טיפוסים אני לא מתחברת? לשטחיות, לאלו שמנסים להרשים, שעושים כדי שיראו/ידעו שהם עשו, אנשים שנהנים מדיכאון, שמוציאים על האנשים הל-א נכונים את העצבים/תסכולים שלהם. לא מתחברת לטיפוסים שנטו חושבים על עצמם, בין אם את מבינה את זה דרך מעשים ובין אם את מבינה את זה דרך שיחות.. יכול להיות שיצרתי רושם של טיפוס בררן, אבל זה ממש לא נכון. לרוב אני מגלה את התוכונות האלה עם הזמן , ובוחרת אם להעמיק ולסמוך על האדם שמולי, או לקחת 2 צעדים אחורה, ולשמור על יחסי שלום
 

sweetdreams

New member
אנשים שנהנים מדיכאון...

לפי דעתי מלנכוליות היא תכונה רומנטית ומקסימה.. לא שיש לי משהו נגד shiny happy people, אבל תמיד היתה לי התחושה שדווקא אילו שמתחברים לעצב שלהם, ולא עוטפים את כל עולמם בצמר גפן ורוד, הם אנשים יותר כנים ומודעים לעצמם, ופחות תמימים.. בל יתקבל רושם שונה, אני חושבת שיש הבדל (מהותי) בין מה שאני מדברת עליו לבין אופטימיות/פסימיות. אני חושבת שאתה יכול להיות עצוב ואופטימי, כשם שאתה יכול להיות שמח ופסימי.. (ויש עוד שתי אפשרויות, לכאורה יותר "טריוויאליות") אין לי הרבה סימפטיה לאנשים פסימיים, אבל אנשים עצובים דווקא זוכים ממני להרבה סימפטיה והזדהות.. ומה שאת רואה בתור הנאה מדיכאון, אני רואה פשוט ככנות ומודעות עצמית.
 

angel enamorado

New member
יכול להיות שלא הסברתי נכון

הביטוי 'הנאה מדיכאון' , אצלי זה בני אדם שפשוט ימצאו דבר רע בכל דבר, פסימיות במילים פשוטות רק פסימיות ששוברת גבולות.. לא פעם ולא פעמים התחברתי תחילה לבנות שהיה לי כייף והכל, ואז הצד הפסימי שלהן פשוט לא נתן לי אפשרות להתחבר עוד.. אני אדם מאוד מאוד אופטימי, ואולי בגלל זה לי קשה להתחבר לאלו שמכל פיפס יוציאו דבר רע, ויבכו כמה העולם רע, ולמה תמיד להם, ויאמרו שמתנכלים ר-ק להם למרות שכולנו באותה סירה. אני לא אומרת שכשאני רואה אדם עצוב אני מתעלמת או לחלופין בורחת/לא נחמדה. אני אקדיש את כל כולי כדי לשמח את האדם ולעודד ולמצוא דברים טובים בדבר הרע הזה, אבל ברגע שאותו אדם לא ינסה לצאת מהדיכאון למרות הניסיונות הרבים שלי לעודד אותו- יש מצב שאני אפרוש..
 

sh53

New member
יש לי חברה טובה אחת שאני סומכת עליה

כלומר אם אשאל שאלה, אז היא תענה תשובה כנה וגם תמיד תעודד. בקשר למה ששאלת - לפעמים זה פשוט שאלה של מי נמצא מסביבנו ומי לא, כלומר מתחברים למי שקרוב אלינו מבחינת מרחק, מי שפנוי להשקיע בקשר כמונו ולאו דווקא תמיד בגלל האופי. הכי אידיאלי זה להתחבר לאנשים בגלל האופי שלהם, אבל לא תמיד זה אפשרי באותה תקופה.
 

sweetdreams

New member
שאלה מעניינת..

אני לא חושבת שמישהו כאן בוחר את החברים שלו עפ"י רשימת תכונות מוכנה מראש... אני מנסה לחשוב אם יש גורם משותף בין כל האנשים שאני מכירה, ואני חושבת שהתשובה היא חד-משמעית לא. זה גם מזכיר לי את מה שדיברתי עליו בשירשור של shine girl, הדיון על "חבורות".. שככל שאתה מכיר יותר אנשים מסביבות שונות כך אתה רק מעשיר את עולמך ומרחיב את אופקיך, וזה בעיניי כיף גדול. אני מאוד נהנית להכיר אנשים ששונים ממני, כשם שאני נהנית להכיר אנשים שדומים לי (כאילו שלכאורה נוצר איתם קליק מהמפגש הראשון). אבל יש אצלי הפרדה ברורה בין כלל האנשים שאני מכירה, מה שאתה הגדרת כסביבה שלי, לבין אילו מבניהם שאני מחשיבה כחברים- שם הרשימה מצטמצמת משמעותית. ההבדל הוא שאני באמת מסוגלת להתחבר לכל סוגי האנשים, אני ממש לא בררנית ברשימת המכרים והידידים שלי. אני מקבלת את כולם עד שנותנים לי סיבה להתחרט על כך
. אילו מהם שאני מחשיבה כחברים, הם כבר קבוצת אנשים מאוד מיוחדת. גם כאן אין תכונות או קריטריונים שאני יכולה להצביע עליהם. חוץ מזה שאילו אנשים שהחיבור שלי איתם הוא באמת עמוק, ושאני באמת מרגישה שאני יכולה לסמוך עליהם בכל עניין. דבר שהוא מאוד לא מה בכך עבורי, כי בתור לואונרית בבסיסי אני רגילה לסמוך בעיקר על עצמי. כך שאם מגיע מישהו שבאמת גורם לי להרגיש בנוח בכך שמותר לי להסתמך גם עליו, אז כנראה הוא באמת איש מאוד מיוחד
קבל ח"ח, אחלה רעיון לדיון.
 
חברים..

בעקרון יש אנשים שאני מתחברת איתם ויש אנשים שלא. אנשים שלא זה בד"כ ערסים ובנות שכל החיים שלהן זה בגדים ובנים למרות שדווקא יוצא לי עדיין לדבר ולשבת עם אנשים שהם "לא הסוג שלי" ודווקא סבבה איתם והכל אני בד"כ באה בראש פתוח לאנשים ויותר קל ככה גם להכיר ולהתחבר לאנשים בסדנה שהיתה למשל אז לא היה לי קליק עם רוב האנשים ולא היה לי במת על מה לדבר איתם חוץ מ-2 בנות אבל כן דיברתי עם המאבטח כי כן היה לי על מה לדבר איתו והיה ממש מצחיק איתו P: הייתי בערד והמקום שם זה פשוט כל "סוג" שתחפש, תמצא שם. אז דיברתי עם רוסים, בליידרים (למרות שהרוב שם לא דיברו הרבה), ראפרים, פאקצות, רומנים, פריקים, נוע"ליסטים, ערבים, היפים, סטלנים, סתם אנשים הזויים ומלא סוגים של אנשים. אני ארגנטינאית ("רוסי, ארגנטינאית ורומני יושבים על ספסל..." איזה פתיחה שולטת לבדיחה.. חחחחח) ואנשים מגדירים אותי: פריקית, פאקצה, ערסית (טיפה), מסטולה, נוע"ליסטית ואולי עוד כמה ששכחתי. אז וואלה דיברתי עם אנשים לא מה"סוג" שלי, בכלל לא היה נורא P: קיצר אני "בוחרת" חברים אם יש קליק עם הבנאדם או לא, ולא מתחילה לחקור מאיזה סוג הוא
 

mirit111

New member
אצלי חברים זה....

בס"ד אנשים שאכשאתה שמח הם שמחים בשבילך, לא מקנאים בך ולא מנצלים אותך. אנשים שכשתצטרך איזושהי עזרה הם יעזרו לך.שאם ספרת להם סוד הם לא יספרו אותו. נראה לי שזהו.....
 
למעלה